הבדלים בין גרסאות בדף "השילד הערבו-נובי"

מ
זוטות
מ
מ (זוטות)
[[קובץ:RedSea MODIS2004.jpg|שמאל|ממוזער|200px|אזור השתרעותו של השילד הערבו-נובי]]
'''השילד הערבו-נובי''' הוא אזור יציב שמקורו בתהליכים מבחינה [[טקטוניקה|טקטוניים]] ו[[אורוגנזה|אורוגניים]] שהתרחשו ב[[פרקמבריון]]. ה[[שילד]] נמצא בצפון-מזרח [[הלוח האפריקאי]], בחלקו המערבי של [[הלוח הערבי]] ובדרום-מזרח [[תת הלוח ישראל וסיני]] ("הלוח הלבנטיני").
 
==השתרעות==
[[קובץ:Sinay2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סלעי השילד הערבו-נובי בסיני]]
עוביו של השילד הערבו-נובי הוא כ-40-45 ק"מ – עובי אופייני לקרוםל[[קרום כדור הארץ|קרום יבשתי]]. השילד משתרע לאורך כ-3,000 ק"מ מצפון לדרום ומקיף את [[ים סוף]] משני צדדיו: כ-500 ק"מ ממזרח ("השילד הערבי") ומרחק דומה ממערב ("השילד הנובי"). שני חלקים אלה של השילד נפרדו בעת ביקוע ים סוף כחלק מהתהוות [[השבר הסורי-אפריקאי]].
 
סלעי השילד – בעיקר [[סלע יסוד|סלעי יסוד]] ו[[סלע מותמר|סלעים מותמרים]] – [[מחשוף (גאולוגיה)|נחשפים]] ב[[אתיופיה]], ב[[אריתריאה]], ב[[סודן]], ב[[מצרים]], בסיניב[[סיני]], ב[[ערב הסעודית]] וב[[ירדן]]. ב[[ישראל]] נחשפים סלעיו ב[[הרי אילת]]. לעומת קרומים יבשתיים אחרים באפריקה ובחצי האי ערב – המכוסים בשכבות עבות של סלעי משקע, מהווה הקרום החשוף של השילד מקור ללימוד תהליכי בנייה קרומית. מאחר והשילד משתרע ב[[מדבר]]יות [[חצי האי ערב]], [[סיני]] וה[[סהרה]] הדלים בצמחיה ובקרקעות, הוא נחשף בקלות. חשיפה זו מאפשרת לחקור אותו לא רק מהקרקע אלא גם באמצעות [[חישה מרחוק]] מ[[לוויין|לוויינים]].
 
גבולות השילד מוגדרים לרוב באמצעות "תפרי" איחוי המצוייניםהמצוינים באמצעות אופיוליטים<ref>'''אופיוליט''' – פיסת [[ליתוספירה]] אוקיינית הנחשפת בעקבות התנגשות לוחות</ref> ופיסות הקרום "תפורות" זו לזו באמצעות סלעי [[טונליט]] ו[[גרנדיוריט]] רבים. מרבית האופיוליטים בשילד מכילים הרכב כימי של [[יסוד קורט|יסודות קורט]], הרכב המרמז על היווצרות מעל [[טקטוניקת הלוחות#גבולות סגירה|גבול התכנסות]] לוחות, אם כחלק מאגן גב [[קשת איים]] או בקדמת הקשת. בסודן ובאריתריאה זוהו סלעי [[בוניניט]] המצביעים על מיקום קדם-קשתי, לפחות לכמה מקטעים של השילד.
 
השתרעותו של הקרום ה[[נאופרוטרוזואיקון|נאופרוטרוזואי]] למזרח בתשתית הלוח הערבי אינה מוגדרת היטב, אם כי נראה כי הוא מצוי בתשתית האזור כולו. כמה מחשופים של סלעי יסוד ב[[עומאן]] תוארכו ל[[עידן]] זה, ובאזור לא נמצאו שרידים משמעותיים לקרום עתיק יותר.
 
===מתיחה וביקוע===
מתיחת קרום שאירעה לאחר בניית התשתית גרמה לביקוע [[רודיניה]], להידקקות הקרום ולהיווצרות [[אוקיינוס]]. בקרקעיתו של האוקיינוס נוצר [[טקטוניקת הלוחות#גבולות פתיחה|אזור פתיחה]] ובו [[רכס מרכז אוקייני]] שבנה קרום אוקייני. בשולי האוקיינוס התפתח [[אזור הפחתה]], שיצר [[קשת איים|קשתות איים]] ו[[קשת איים#קשת געשית|קשתות געשיות]].
 
בקרום היבשתי המידקק חלו שני תהליכים:
 
===התנגשות===
התכנסות של הלוחות – שהיוו את מזרח ומערב [[גונדוונה]] – בעקבות שינוי בכיוון תנועתם התבטאה בהיווצרות הרים, בהתרוממות קרקעית האוקיינוס שחשפה את האופיוליטים וב[[געשיות]] ערה שיצרה [[סלע פירוקלסטי|סלעים פירוקלסטיים]]. קשתות האיים היו לא יציבות בשלב זה: ב[[הר געש|הרי הגעש]] שהלכו וגבהו חלה סחיפה מהירה, שיצרה משקעים לא ממוייניםממוינים.
 
מערכת [[העתק#העתק הסטה אופקית (העתק חילוף)|העתקי חילוף שמאלי]] שכיוונם מצפון-מערב לדרום-מזרח במצרים וחצי האי ערב נוצרה כתוצאה מ"בריחה" טקטונית<ref>'''בריחה טקטונית''' – דחיקה צדית של גוש מסלע התחום בהעתקים בעקבות לחצים טקטוניים</ref> הקשורה בהתנגשות, והייתה פעילה לפני 560-630 מ"ש.
בשלהי הפרקמבריון דעכה הפעילות הטקטונית. העיוות בשילד הערבו-נובי הסתיים בתחילת הקמבריון, אם כי נמשך ברמה מקומית אל תוך ה[[קמבריון]] וה[[אורדוביק]] דרומית יותר באפריקה. לקראת סוף הקמבריון התפתח [[פנפליין|פֶּנֶפּליין]]<ref>'''פנפליין (peneplain) – מישור גידוע</ref> מפותח בראש הקרום השילדי הצעיר, עליו הורבדו במהלך הזמן סלעי משקע. משקעים קמבריים אלה נוצרו כנראה על ידי [[קרחון יבשתי]] נרחב,<ref>"Encyclopedia of Geology", כרך 1, עמ' 4</ref> וכיום הם מוסרים בחלקם באמצעות סחיפה וחושפים את סלעי התשתית.
 
סלעי המשקע הם בעיקר [[אבן חול]] לא מבוגרת ו[[ואקה (גאולוגיה)|ואקה]]<ref>'''ואקה''' – אבן חול עשירה ב[[מסת אם]] חרסיתית</ref> הנובעים מ[[בליה|בליית]] הקשתות הגעשיות. משקעים המקושרים ל[[כדור השלג ארץ]] הנאופרוטרוזואי – תאוריה הגורסת כי בשלהי הפרקמבריון היה [[כדור הארץ]] מכוסה בקרחונים – זוהו בחלקים של השילד,<ref>[http://www.sciencedirect.com/science?_ob=ArticleURL&_udi=B6VDT-4HWXP79-1&_user=1535394&_coverDate=01%2F31%2F2006&_alid=1600916029&_rdoc=13&_fmt=high&_orig=search&_origin=search&_zone=rslt_list_item&_cdi=5991&_sort=r&_st=13&_docanchor=&view=c&_ct=132&_acct=C000053609&_version=1&_urlVersion=0&_userid=1535394&md5=358bb2ca8e032a5d7eb285c292f2ddbf&searchtype=a עדויות ל"כדור השלג ארץ" בשילד הערבו-נובי]</ref> וקיומן של תצורות [[תצורת ברזל הפסים|ברזל הפסים]] עשוי להעיד על ביטוי ימי עמוק של אירועי כדור השלג.
 
===ביקוע וחשיפה===
המסלע המגוון הבונה את השילד הערבו-נובי מהווה מקור ל[[אוצר טבע|אוצרות טבע]] רבים. השילד הערבו-נובי היה מקור לזהב מאז מצרים הפרעונית. אחד השרידים הראשונים לחיפוש אוצרות טבע באזור הוא [[פפירוס טורין]] – [[מפה]] [[מפה טופוגרפית|טופוגרפית]] ו[[מפה גאולוגית|גאולוגית]] שצויירה על [[פפירוס]], המתוארכת ל-1150 לפנה"ס. מפה זו הוכנה לקראת סיור [[רעמסס הרביעי]] ב[[גאוגרפיה של מצרים#המדבר המזרחי||מדבר המזרחי]], והיא מסמנת את מיקומם סלעי השילד ומרבצי [[זהב]] ב[[מצרים העתיקה]]. זהב נכרה גם ב[[חג'אז]], ב"מאהד אד דהב", ב[[ערבית]]: محافظة مهد الذهب – ערש הזהב, ויש הסבורים שזה מקור הזהב של [[שלמה]].
 
[[קובץ:Forsterite-223825.jpg|ימין|ממוזער|100px|פרידוט מסנט גמזברג'וןד]]
בהווה יש התעוררות מחודשת של סקירה וכריית זהב בתחומי השילד, במיוחד בסודן, בערב הסעודית, באריתריאה ובאתיופיה. אך לא רק זהב נכרה באזור. שמה ה[[יוונית|יווני]] של העיר [[אסואן]] – Συήνη (סיֶינֶה) – נובע משמו של סלע היסוד [[סיאניט]] שנכרה בסביבתה, ואף ה[[רומאים]] חצבו שם [[פורפיר]] וגרניט – אותם השיטו ל[[רומא]]. בחלק השילד הערבי נכרו ב-5,000 השנים האחרונות [[מתכת יקרה|מתכות יקרות]]: זהב, [[כסף (יסוד)|כסף]], [[אבץ]], [[בדיל]], [[עופרת]] ו[[נחושת]]. נחושת נכרתה גם בבקעת תמנע, ובשנת 2009 נערכו נסיונותניסיונות לחידוש כרייתה.
 
גם [[מינרל]]ים ו[[אבן חן|אבני חן]] נכרות באזור, בהן ה[[פרידוט]] הייחודי לקבוצתלאי האייםהמצרי המצריתזברג'ד סנטהמכונה גם "האי של יוחנן הקדוש" (באנגלית למשל St. גJohn'וןs השוכנתIsland) ביםב[[הים סוףהאדום|ים האדום]] שמול חופי מצרים, שם החלו בכרייתה סמוך ל-1300 לפנה"ס.{{הערה|ה[[יוון העתיקה|יוונים]] קראו לאי טופאזיוס ועל שמו לאבן הפרידוט "טופזיון", וה[[רומא העתיקה|רומאים]] "טופזיוס"" בעקבותיהם. בסופו של דבר ניתן השם ל[[טופז]] על מנת להבחין בין שתי אבני החן.}}
 
==ראו גם==