האירוע המסיני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
VolkovBot (שיחה | תרומות)
שורה 10:
[[הלוח האפריקאי]] מתקרב ל[[הלוח האירו-אסיאתי|לוח האירו-אסיאתי]] כחלק מתהליכי [[טקטוניקת הלוחות]] במהלך עשרות מיליוני השנה האחרונות. באזור מצר גיברלטר, החלקים היבשתיים של הלוחות כבר כמעט נוגעים האחד בשני, מזה מספר מיליוני שנה. תזוזות טקטוניות מקומיות יחד עם ירידת גובה פני המים באוקיינוסים כתוצאה מהצטברות [[קרח]] ב[[קרחון|קרחונים]] גרמו לסגירה חלקית של המצר לפני 5.96 מיליוני שנה ולתחילת האירוע המסיני. בעקבות הסגירה החלקית ירדו גובה פני המים בים התיכון במאות מטרים, וריכוז המלח בו עלה באופן משמעותי.
 
ניתוק מוחלט של הקשר לאוקיינוס האטלנטי התרחש לפני כ-5.8 מיליוני שנה. בעקבות המשך ההתייבשות, כל שנותר מהים התיכון בשיא האירוע היה מספר אגמי מלח. מפת סלעי המשקע מתחת לקרקעית הים התיכון ועל חופיו מצביעה על קיומם של ארבעה אגמי מלח רחבי ידיים בתקופה זו ועוד מספר גדול של אגמים קטנים<ref>[http://www.venadelgesso.org/geologia/med.jpg מפה המראה את סלעי המשקע בקרקעית הים התיכון המעידים על האירוע המסיני]</ref>. חופי האגמים האלו נמצאו בגובה שלבעומק כמה קילומטרים מתחת לפני הים באוקיינוסים. לצורך השוואה, חוף [[ים המלח]], המקום הנמוך בעולם כיום, נמצא כ-417 מטר מתחת לגובה פני הים.
 
סלעי המשקע שהושקעו באגמי המלח היו [[מלח בישול]] המורכב מהמינרל [[הליט]] ו[[גבס]]. ניתן למצוא אותם כיום בקידוחים עמוקים מתחת לקרקעית הים התיכון. מדידות של החזרת [[גלים סייסמיים]] משכבה שמצויה מתחת לקרקעית הים התיכון סיפקה עדות מוקדמת לקיום הסלעים הללו עוד בשנת [[1961]]. הקידוחים הראשונים שסיפקו ראיות חד-משמעיות לעבר הגאולוגי של הים התיכון בסוף תקופת המיוקן נעשו ב-[[1970]].