בארי לוינסון – הבדלי גרסאות

נולד וגדל ב[[בולטימור]], [[מרילנד]], התקבל ללימודים ב[[אוניברסיטה]] פרטית ב[[וושינגטון הבירה]], לפני שעבר ל[[לוס אנג'לס]] כדי להיות שחקן ותסריטאי. הוא החל את דרכו כתסריטאי בסדרות טלוויזיה ב[[שנות השבעים]], וקיבל עליהם שני [[פרס אמי|פרסי אמי]]. לאחר שהתבסס כתסריטאי מצליח בסרטים "[[סרט אילם (סרט)|סרט אילם]]", "מתח גבוה" ו"וצדק לכל" (מועמדות לאוסקר, לתסריט), הוא נהייה לבמאי, בדרמת ההתבגרות "[[דיינר]]" (1982), עליו קיבל מועמדות שנייה ל[[פרס האוסקר]] על התסריט. "דינר" היה הראשון מבין סדרה של סרטים שהתרחשו בבולטימור, עיר ילדותו, אותם גם כתב. האחרים היו "[[אנשי הפח]]" (1987), בכיכובם של [[ריצ'רד דרייפוס]] ו[[דני דה ויטו]], "אבלון" (1990) ((מועמדות לאוסקר, לתסריט) ו"ליברטי הייטס" (1999), ששניהם עסקו ב[[יהודים]].

סרטו הגדול ביותר, הן מבחינה ביקורתית והן מבחינה כספית היה "[[איש הגשם]]" (1988). הסרט זכה בארבעה פרסי אוסקר, כולל פרס הבימוי, בו זכה לוינסון. סרטים נוספים עטורי תשבחות שביים היו "הטוב מכולם" (1984), בו כיכבו [[רוברט רדפורד]] ו[[גלן קלוז]], "[[בוקר טוב וייטנאם]]" (1987), עליו קיבל [[רובין ויליאמס]] מועמדות לפרס האוסקר ו"[[באגסי]]" (1991), שקיבל 10 מועמדויות לפרס האוסקר, ו- 8 מועמדויות ל[[גלובוס הזהב]], בו זכה בקטגוריית סרט הדרמה הטוב ביותר. בין סרטיו הנוספים נמנים: הסרט לילדים "צעצועים", עם רובין ויליאמס, "חשיפה", על פי הרומן של [[מייקל קרייטון]], בו כיכבו [[מייקל דאגלס]] ו[[דמי מור]], ושלושה סרטים בכיכובו של [[דסטין הופמן]], הדרמה עטורת הכוכבים "[[סליפרס]]", ה[[סאטירה]] הפוליטית "[[לכשכש בכלב]]" וסרט הפעולה-מדע בדיוני "ספירה". ב[[שנות האלפיים]] התמקד לוינסון בבימוי קומדיות: "בנדיטס", בו כיכבו [[ברוס ויליס]] ו[[בילי בוב תורנטון]], "Envy", בו כיכבו [[בן סטילר]] ו[[ג'ק בלאק]] ו"[[איש השנה (סרט, 2006)|איש השנה]]", בו שיתף פעולה בפעם השלישית עם רובין ויליאמס.

בנוסף להיותו במאי מוערך, לוינסון הוא גם מפיק פורה, במיוחד בשנות האלפיים. הוא שימש כמפיק או מנהל הפקה בהפקות הוליוודיות כ"[[דוני בראסקו]]", עם [[ג'וני דפ]] ו[[אל פאצ'ינו]], "[[הסערה המושלמת]]", "[[בוא נדבר על זה]]" ו"מכתבי אהבה", עם [[גווינית' פאלטרו]]. כמו כן מביים לא מעט סרטי טלוויזיה, בהם "יריה בלב", של הבמאי הפולני [[אניישקה הולנד]] וסרטו של [[סידני לומט]], "חיפוש גופני". בנוסף לוינסון הפיק כמה פרויקטים טלוויזיוניים, כשהגדולה שבהם הייתה סדרת הפשע "Homicide:[[רצח Lifeמאדום on the Streetלשחור]]", בין השנים 1993-1999, בו גם ביים שני פרקים, שעל אחד מהם זכה ב[[פרס האמי]] ב- [[1993]].

ב- [[2003]] פרסם את ספרו הראשון, הנקרא "שישים ושש", זאת לאחר שכמה מסרטיו בבימויו כבר היו למעשה בעלי אלמנטים אוטוביוגרפים מחייו של לוינסון.