משה הכהן אבן ג'יקטילה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1:
''' משה בר שמואל הכהן אבן ג'יקטילה''' נולד ב- [[1020]] ב[[קורדובה]] - [[ספרד]], [[1080]] ב[[סרגוסה]], זרע למשפחת כוהנים מיוחסת. היה [[פיוט|פייטן]], [[מדקדקי העברית בימי הביניים|מדקדק]], ו[[פרשני המקרא|פרשן המקרא]]. הספרים שכתב אבדו, ועצם קיומם, או הכתוב בהם, ידוע לנו מתוך ספריהם של פרשנים אחרים כגון רבי [[אברהם אבן עזרא]]{{הערה|פרופ' '''זאב וייסמן''', מבוא למקרא יחידות 1-2, עמוד 34, [[האוניברסיטה הפתוחה]]}}. ראב"ע מכנה אותו "הגדול שבמדקדקים", בעוד שרבי [[משה אבן עזרא]] אומר עליו: "הוא נמנה בין המעולים של המליצים הנשגבים". ג'יקטילה היה אחד מהמשוררים הצעירים אשר נתמכו על ידי רבי [[שמואל הנגיד]], ולאות תודה חיבר שירי תהילה לכבוד רבי שמואל ולכבוד בנו אִל-יוסףִ.
 
ג'יקטילה חיבר פירושים ב[[ערבית]] על רוב ספרי ה[[תנ"ך|מקרא]]{{הערה|[[האנציקלופדיה העברית]], ערך ג'יקטילה, משה בר שמואל הכהן אבן-, כרך י' עמוד 721.}}, ואף הבהיר בהקדמתו לתרגום ספריו של רבי [[יהודה חיוג']] כי הצורך לכתוב חיבורים בתחומי ה[[בלשנות|לשון]] והפרשנות בשפה הערבית דווקא, נובע מדלותה של השפה העברית לעומת הערבית{{הערה|הקדמת אבן ג'יקטילה לתרגום ספרי חיוג', מהדורת יוחנן ביליאם נוט, [[ברלין]], [[התר"ל]]}}.
 
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
 
----
----
באופן דומה מסביר גם הפרשן, המדקדק והמתרגם, ר' משה אבן ג'יקטילה (אמצע המאה ה?11), מדוע הגיוני להשתמש בשפה הערבית לכתיבת חיבורים בתחומי הלשון והפרשנות. לאחר שהוא מקונן על דלותה של העברית לעומת הערבית, הוא מוסיף:
 
ולזאת הוצרכו מחברי דקדוק לשון הקודש ומבארי רזי שפת עברית לחבר ספריהם בלשון ערבית, מפני שהיא עוברת [= רווחת] בפי אומה גוברת, והיא מבוארת ולשון עברית עלומה, ולשון ערבית גלויה ולשון הקודש סתומה, וייכון [= יהיה נכון]לפרש הנעלם במבואר ולפרש הסתום במבואר.
 
מתוך הקדמתו של אבן ג'יקטילה לתרגום ספרי חיוג', בתוך: ר' יהודה חיוג', שלושה ספרי דקדוק, מהדורת יוחנן ביליאם נוט, לונדון?ברלין תר"ל.
 
----