פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
ליסבון לא הייתה העיר היחידה בפורטוגל שנפגעה מרעש האדמה. הרס רב נזרע בדרומה של המדינה, ובפרט בחבל [[אלגרבה]]. גלי הזעזוע הורגשו ב[[אירופה]] כולה, ואף ב[[פינלנד]] וב[[צפון אפריקה]]. גלי צונמי בגובה של כ-20 מטרים פגעו בצפון אפריקה, וחלקם אף הגיעו ל[[מרטיניק]] ול[[ברבדוס]], שמעבר לאוקיינוס האטלנטי. גל בגובה של כשלושה מטרים הכה בחופה הדרומי של [[בריטניה הגדולה|בריטניה]]. [[גולווי]], הממוקמת בחופו המערבי של [[אירלנד (אי)|אירלנד]], נפגעה אף היא, ומבנה "הקשת הספרדית" שבעיר נהרס חלקית.
 
ההערכה היא שכ-90,000 מאוכלוסיית ליסבון, שמנתה לפני הרעידה כ-275,000 נפשות, נהרגו. 10,000 איש נוספים נהרגו ב[[מרוקו]]. שמונים וחמישה אחוזים מהמבנים בליסבון נהרסו, כולל ארמונות וספריות מפורסמות, כמו גם מרבית הדוגמאות ל[[אדריכלות]] ה[[גותיקה מנואלינית|מנואלינית]] המובהקת של פורטוגל במאה ה-16. מבנים נוספים, שלא נפגעו קשות ברעידת האדמה, נהרסו בשריפות שפרצו בעקבותיה. [[בית אופרה|בית האופרה]] החדש, שנפתח רק שישה חודשים לפני כן, נשרף עד ליסוד. [[ארמון הריביירה]], שעמד על גדות נהר הטז'ו, נהרס על ידי רעידת האדמה והצונמי. תכולת הספרייה שבארמון, 70,000 ספרים ומאות עבודות אמנות, ביניהן ציורים של [[טיציאן]], [[פטר פאול רובנס]] ו[[אנטוניו דה קורג'ו]], אבדה לעד. הארכיונים המלכותיים הושמדו גם הם, ובהם תיעודים מפורטים של מסעות [[ואסקו דה גאמה]] ומגלי ארצות נוספים. כנסיות מרכזיות בעיר ניזוקו גם הן, בעיקר [[קתדרלת ליסבון]], בזיליקת סאו פאולו, סנטה קתרינה ו[[סאו ויסנטה דה פורה]]. "בית החולים המלכותי של כל הקדושים", בית החולים הציבורי הגדול ביותר באותה תקופה, נהרס לחלוטין בשריפה ומאות חולים נשרפו למוות. קברו של הגיבורה[[גיבור לאומי|גיבור הלאומי]] [[נונו אלברש פריירה]] נהרס גם הוא.
 
סופר כי [[בעלי חיים]] רבים חשו בסכנה ונמלטו למקום גבוה יותר לפני הגעת גלי הצונמי. הייתה זו הפעם הראשונה שבה תועדה תופעה כזו באירופה.
286,426

עריכות