מצד חשביהו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏החפירות במקום: קישורים פנימיים
אין תקציר עריכה
תגית: חשד למילים בעייתיות
שורה 2:
'''מצד חשביהו''' הוא [[אתר ארכאולוגי]] ובו [[מצודה]] בנויה מאבני גזית, מ[[המאה ה-7 לפנה"ס]], כנראה מימי [[יאשיהו]], מלך [[ממלכת יהודה|יהודה]]. המבנה התגלה במקרה ונחפר בשנת [[1960]] על ידי [[יוסף נוה]] מטעם [[אגף העתיקות והמוזיאונים]] ו[[החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה]].
 
המצד נמצא על גבעת [[כורכר]] ובגבול גבעות ה[[חול]] בצד "דרך החוף", מ[[דרום]] ל[[קיבוץ]] [[פלמחים]] ולתל [[יבנה-ים]]. פרסומו של האתר נובע מ[[אוסטרקון]] (שבר חרס) שהתגלה בו, של הַ"קּוֹ‏צֵ‏ר" בשדהו, הזועק לצדק, באמצעות משלוח האוסטרקון לממונה הממלכתי, שר הצבא, במצד חשביהו{{הערה|האוסטרקון מצוי ב[[מוזיאון ישראל]]}}. המצודה משתרעת על שטח של 6 [[דונם]], בצורת האות "ר", בהתאם לתווי השטח. היא כוללת: שער מבוצר מ[[כורכר]], חדרי משמר, מגדלים ושורות אחדים של בתים וביניהם רחובות וכן חצר ציבורית גדולה. באחד האוסטרקונים נמצא כתוב: '''חשביהו בן יא''' ומכאן נגזר שמו של המצד. מצד חשביהו ניטש בשנה שבה יאשיהו, מלך יהודה נֱגֵף בפני "פרעה נכו" מלך מצרים ב[[תל מגידו|מגידו]] בשנת [[609 לפנה"ס]]. מצרים שלטה ב[[דרך הים]] המקראית המובילה מצפון הארץ לדרומה דרך שפלת החוף. ולכן, אין להניח כי ניתנה לממלכת יהודה אפשרות להחזיק מצד באזור מעבר בעל חשיבות אסטרטגית.
 
==החפירות במקום==
ב[[חפירה ארכאולוגית|חפירות]] שנערכו במקום התגלו בחדרי המשמר ששה אוֹ‏סְטְרָ‏קוֹ‏נִים, שברי חרס, הכתובים בדיו ב[[כתב עברי]] עתיק. באוסטרקונים מופיעים שמות כמו חשביהו, שעל שמו המצד, הושעיהו וכן (ע)בדיה.
 
התגלו במצד גם חרסים מסוף המאה ה-7 לפנה"ס , מדויק יותר - ההערכה היא בין [[639 לפנה"ס]] - [[609 לפנה"ס]]. בין החרסים התגלתה [[קרמיקה]] [[יוון|יוונית]] מהסוג "wild goat style"{{הערה|קרמיקה האופיינית למאה הששית והשביעית לפני הספירה. בתרגום מילולי: בסגנון עז הפרא, על פי ויקיפדיה האנגלית: The Wild Goat Style was a form of vase painting produced in the east Greece, namely the south and eastern Ionian islands, between circa 650 to 550 BCE. לפי מקור נוסף הסגנון הוא ממשפחת "שחורי הדמויות".}}. ומכאן ההשערה כי איוש המצד היה על ידי סוחרים או חיל עזר של שכירים שהגיעו לארץ מאיי יוון. האחרונים פעלו גם תחת השלטון [[מצרים|המצרי]] וייתכן גם תחת שלטון יאשיהו מלך יהודה. כן נמצאו במקום שרידים מהתקופה ה[[כנען|כנענית]] [[פיניקים|פיניקית]].
 
==תולדות האוסטרקון==
[[קובץ: Mesad Hashavyahu Ostracon Replica.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שבר כתב החרס - במקור: 20 ס"מ גובה 16 ס"מ רוחב]]
האגרת כתובה בכתב העברי הקדום, בכתיב חסר, ללא אותיות סופיות וללא פיסוק (למעט סימני הפרדה בין המילים, הפזורים באופן לא עקבי). הכתיבה בדיו, והיא השתמרה טוב למדי. לפי הכתוב באוסטרקון נראה כי המחזיק בשדה, ה"עבד" - נתין, אריס או עבד ממש - החליט להתלונן בפני הממונה הממלכתי, אולי שר הצבא - מפקד המצד - על המפקח על המיסים, הושעיהו בן שבי, אשר נשלח לגבות ממנו חוב כלשהו ועיקל את בגדו היחידי. הקוצר בשדהו החליט לכתוב את התלונה על גבי שבר חרס ולשלוח אותה למצד. לטענתו, הוא לא חייב כסף והוא מבקש לקבל בחזרה את הבגד היחיד שברשותו.
 
האמור בכתובת מזכיר את האמור ב[[ספר שמות]]:{{ציטוט|תוכן= אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי אֶת הֶעָנִי עִמָּךְ לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁה. לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶשֶׁךְ. אִם חָבֹל תַּחְבֹּל שַׂלְמַת רֵעֶךָ עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ. כִּי הִוא כְסוּתֹה לְבַדָּהּ הִוא שִׂמְלָתוֹ לְעֹרוֹ בַּמֶּה יִשְׁכָּב. וְהָיָה כִּי יִצְעַק אֵלַי וְשָׁמַעְתִּי כִּי חַנּוּן אָנִי .|מקור=פרק כ"ב, פסוקים כ"ג-כ"ה|מרכאות=כן}} השיטה המקובלת לגביית חוב ממעוטי יכולת הייתה באמצעות עיקול הבגד. המקרא מורה כי במקרה כזה יש להשיב לאדם את בגדו לשעות הלילה, אחרת לא יהיה לו במה להתכסות.