שלישי ורביעי לטומאה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 13:
ב[[הלכה|הלכות]] [[טומאה וטהרה]], '''שלישי לטומאה''' הוא דרגת הטומאה הקיימת [[מדאורייתא|מדין תורה]] באוכלים ומשקים שהם [[קודש]] שנטמאו מראשון לטומאה. "שלישי לטומאה" מטמא רק קודש ב"רביעי לטומאה".
==מקור ההלכה==
===לפי רבי יוסי===
שני לטומאה נלמד מהפסוקים הבאים:
לפי [[רבי יוסי]] שלישי לטומאה נלמד מהפסוקים הבאים:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וְהַבָּשָׂר אֲשֶׁר יִגַּע בְּכָל טָמֵא לֹא יֵאָכֵל בָּאֵשׁ יִשָּׂרֵף וְהַבָּשָׂר כָּל טָהוֹר יֹאכַל בָּשָׂר:|מקור={{תנ"ך|ויקרא|ז|יט}}}}.
 
מכאן אנו למדים, שכל בשר קודש הנוגע בשני לטומאה הנקרא "טמא", נטמא גם הוא ונהפך ל"שלישי לטומאה". אבל הוא לא יטמא דבר אחר לעשותו [[רביעי לטומאה]] שכן הוא עצמו אינו נקרא טמא{{הערה|{{בבלי|פסחים|יח|ב}}- יט א..}}.
 
ומנין אנו יודעים רביעי לטומאה? על כך יש [[קל וחומר]]: ומה
===לפי רבי עקיבא===
שנילפי רבי עקיבא שלישי לטומאה נלמד מהפסוקים הבאים:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וְכָל כְּלִי חֶרֶשׂ אֲשֶׁר יִפֹּל מֵהֶם אֶל תּוֹכוֹ כֹּל אֲשֶׁר בְּתוֹכוֹ יִטְמָא וְאֹתוֹ תִשְׁבֹּרוּ:|מקור={{תנ"ך|ויקרא|יא|לג}}}}.
 
שיטת [[רבי עקיבא]] היא, ששני עושה שלישי גם בחולין. רבי עקיבא דורש את האמור בפסוק "יִטְמָא" למשמעות האחרת, המשתמעת מתוך אותה המילה עצמה רק בנקודות אחרות - "יְטַמֵא", כלומר המשקה שבתוכו מטמא אוכל אחר [[טומאת אוכלין]]{{הערה|אין הכוונה ל[[טומאת משקין]] אחרת, שכן קיים כלל "לא מצינו [[טומאה]] שעושה כיוצא בה", אין טומאה אחת עושה טומאה שניה כמותה, ולכן לא יתכן שמשקה יטמא משקה אחר באותה [[טומאת משקין|טומאה עצמה]]. ({{בבלי|פסחים|יח|א}}.}}
 
מכאן אנו למדים, שגם בשר קודש הנוגע בשלישי לטומאה הנקרא "טמא", נטמא גם הוא וממילא נהפך ל"[[רביעי לטומאה]]". אבל הוא לא יטמא דבר אחר לעשותו [[חמישי לטומאה]] שכן הוא עצמו אינו נקרא טמא.
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}