שלישי ורביעי לטומאה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 13:
ב[[הלכה|הלכות]] [[טומאה וטהרה]], '''שלישי לטומאה''' הוא דרגת הטומאה הקיימת [[מדאורייתא|מדין תורה]] באוכלים ומשקים שהם [[קודש]] שנטמאו מראשון לטומאה. "שלישי לטומאה" מטמא רק קודש ב"רביעי לטומאה".
==מקור ההלכה==
===לפי רבי יוסי===
שני לטומאה נלמד מהפסוקים הבאים:▼
לפי [[רבי יוסי]] שלישי לטומאה נלמד מהפסוקים הבאים:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וְהַבָּשָׂר אֲשֶׁר יִגַּע בְּכָל טָמֵא לֹא יֵאָכֵל בָּאֵשׁ יִשָּׂרֵף
מכאן אנו למדים, שכל בשר קודש הנוגע בשני לטומאה הנקרא "טמא", נטמא גם הוא ונהפך ל"שלישי לטומאה". אבל הוא לא יטמא דבר אחר לעשותו [[רביעי לטומאה]] שכן הוא עצמו אינו נקרא טמא{{הערה|{{בבלי|פסחים|יח|ב}}- יט א..}}.
ומנין אנו יודעים רביעי לטומאה? על כך יש [[קל וחומר]]: ומה
===לפי רבי עקיבא===
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וְכָל כְּלִי חֶרֶשׂ אֲשֶׁר יִפֹּל מֵהֶם אֶל תּוֹכוֹ כֹּל אֲשֶׁר בְּתוֹכוֹ יִטְמָא וְאֹתוֹ תִשְׁבֹּרוּ:|מקור={{תנ"ך|ויקרא|יא|לג}}}}.
שיטת [[רבי עקיבא]] היא, ששני עושה שלישי גם בחולין. רבי עקיבא דורש את האמור בפסוק "יִטְמָא" למשמעות האחרת, המשתמעת מתוך אותה המילה עצמה רק בנקודות אחרות - "יְטַמֵא", כלומר המשקה שבתוכו מטמא אוכל אחר [[טומאת אוכלין]]{{הערה|אין הכוונה ל[[טומאת משקין]] אחרת, שכן קיים כלל "לא מצינו [[טומאה]] שעושה כיוצא בה", אין טומאה אחת עושה טומאה שניה כמותה, ולכן לא יתכן שמשקה יטמא משקה אחר באותה [[טומאת משקין|טומאה עצמה]]. ({{בבלי|פסחים|יח|א}}.}}
מכאן אנו למדים, שגם בשר קודש הנוגע בשלישי לטומאה הנקרא "טמא", נטמא גם הוא וממילא נהפך ל"[[רביעי לטומאה]]". אבל הוא לא יטמא דבר אחר לעשותו [[חמישי לטומאה]] שכן הוא עצמו אינו נקרא טמא.
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
|