שלישי ורביעי לטומאה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 19:
מכאן אנו למדים, שכל בשר קודש הנוגע בשני לטומאה הנקרא "טמא", נטמא גם הוא ונהפך ל"שלישי לטומאה". אבל הוא לא יטמא דבר אחר לעשותו [[רביעי לטומאה]] שכן הוא עצמו אינו נקרא טמא{{הערה|{{בבלי|פסחים|יח|ב}}- יט א..}}.
ומנין אנו יודעים רביעי לטומאה? על כך יש [[קל וחומר]]: ומה מחוסר כפורים, - שמותר בתרומה פסול בקודש, שלישי לטומאה, שפסול בתרומה אינו דין שיעשה רביעי בקודש.
קל וחומר זה, אינו מסוגי הקל וחומר הרגילים, האומרים שכל מה שישנו ב"קל" ישנו ב"חומר". שכן בקל וחומר ישנן שני סברות: האחת היא, שכל מה שישנו בקל ישנו בחומר, והשני הוא שעל החומר להיות לכל הפחות בדרגה אחת יותר מה"קל". על כך ישנו כלל אחר, האומר "דיו לבא מן הדין להיות כנידון", שאין ללמוד מהקל וחומר, שיהיה דין ה"חומר" יותר מדין ה"קל".
אם כי, ישנה מחלוקת בכללי ה"קל וחומר", מה יהיה באופן שהסברא הראשונה, שכל מה שיש בקל ישנו ב"חומר", אינו מלמד אותנו מאומה שכן את הדין שניתן ללמוד מה"קל וחומר", נו יודעים ממקור אחר, כמו פסוק למשל. באופן כזה ישנה מחלוקת האם אז ניתן ללמוד מה"קל וחומר" את הדין הנלמד מהסברא השניה שעל החומר להיות בדרגה אחת יותר מה"קל", ומסקנת הגמרא{{הערה|ב{{בבלי|בבא קמא|כה|א}}.}} היא שאז אומרים את הדין הנלמד מהסברא השניה, ולא מגבילים אותו בטענה "דיו לבא מן הדין להיות כנידון".
מכיוון שכך, סובר רבי יוסי, שמכיוון שדין טומאת שלישי לטומאה, אינו זקוק לקל וחומר שהרי יש עליו פסוק, יש ללמוד מהקל וחומר שיש גם דין "רביעי לטומאה".
===לפי רבי עקיבא===
לפי רבי עקיבא שלישי לטומאה נלמד מהפסוקים הבאים:
שורה 27 ⟵ 33:
מכאן אנו למדים, שגם בשר קודש הנוגע בשלישי לטומאה הנקרא "טמא", נטמא גם הוא וממילא נהפך ל"[[רביעי לטומאה]]". אבל הוא לא יטמא דבר אחר לעשותו [[חמישי לטומאה]] שכן הוא עצמו אינו נקרא טמא.
רבי עקיבא אינו סבור שהקל וחומר של רבי יוסי נכון, מטעמיו שלו{{הערה|ראה [[רש"י]] שם י"ט ע"א, ד"ה אלא רבי עקיבא}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
| |||