אוניסון – הבדלי גרסאות

בתזמורות סימפוניות מנגנים בדרך כלל כל כלי-הקשת מאותה הקבוצה (כלומר, כל ה[[כינור|כינורות]] הראשונים, כל הכינורות השניים, כל ה[[ויולה|וויולות]] וכו') באוניסון. בכתיבה תזמורתית מקובל לכתוב באוניסון לצירופים שונים של [[כלי נגינה|כלים]] ובכך להרחיב את הרפרטואר הצלילי של התזמורת.<br />מלחינים רבים עשו שימוש בנגינה או שירה באוניסון, והצליל הגדול והפתוח של האוניסון משמש לעתים קרובות כ"אפקט מיוחד" במוזיקה קלאסית, במיוחד במוזיקה להרכבים גדולים. דוגמה אופיינית היא ארבע תיבות הפתיחה של היצירה "[[מוזיקת לילה זעירה]]" מאת [[מוצרט]], בהן מנגנת [[הרכב קלאסי#רביעיית מיתרים|רביעיית המיתרים]] כולה באוניסון, בשלושהבשלוש אוקטבות, והאוניסון בה יוצר תחושה "מלכותית". כאשר סקציה אחת (כלומר [[כלי קשת]], [[כלי נשיפה]]) מנגנת אוניסון, היא לא מנגנת באותו גובה של צליל בדיוק, אלא במרווחים של [[אוקטבה|אוקטבות]].