קירור באמצעות לייזרים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קטלוג לעריכה
אין תקציר עריכה
שורה 49:
 
===גבול יכולת מעשית===
השם הניתן לטכניקת הקירור הבסיסית- "קירור דופלרי", נובע מהשפעה של אפקט דופלר על תהליך הקירור. למעשה, בעקבות האפקט, נוצרת תלות בין מהירות האטום (על ציר הקרן) ובין כוח ההאטה שמופעל עליו. במילים אחרות, ניתן לראות כי ככל שמהירות האטום (כפי שהוא נצפה במערכת המעבדה) ביחס למהירות פוטוני הקרן (כפי שהם נצפים במערכת המעבדה) קטנה יותר, כך כוח ההאטה המופעל על האטום- קטן. כלומר, שככל שתהליך הקירור בעננה מתקדם, והטמפרטורה הכוללת שלה קטנה, יש להגדיל את תדר המקור על מנת שיצליח להשלים את האנרגיה הדרושה לצורך העירור של האטומים בעננה. מבחינה תאורטית, ככל שנגדיל את התדר (בהתאם לטמפרטורה), העננה תקרר יותר ויותר- כמובן עד גבול דופלר. אך מבחינה מעשית, למכשיר המפיק את הלייזר יש כמות תדרים מוגבלת, כך שבשלב מסוים לא ניתן לעלות בתדר על מנ להמשיך ולקרר (אלא אם משתמשים במכשיר בעל תדרים גבוהים במיוחד, אך במקרה זה הוא לא יהיה יעיל לצורך קירור העננה כאשר היא עוד "חמה").
 
===דחיסות עננה מקסימלית===