שמואל הסרדי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 4:
כנראה שמוצאו מה[[אי]] [[סרדיניה]] ומכאן מקור שמו (במקורות מסוימים השתבש שמו ל"שמואל הספרדי"). שם אביו רבי יצחק. מתוך תעודות שנתפרסמו ב{{ה|מאה ה-20}} עולה כי כבר בשנת [[ד'תתקע"ה]] ([[1215]]) ישב ב[[ברצלונה]] ועסק בתורה מתוך רווחה כלכלית. לרשותו עמדו שדות ונכסים אותם החכיר והשכיר ליהודים ולגויים. באחד המבנים ברובע העתיק בברצלונה נשתמרה כתובת "הקדש רבי שמואל הסרדי נב"ת [נפשו בעדן תנוח]" המעידה על הקדשת המבנה לאחר מותו לטובת הקהילה.
==קשריו עם הרמב"ן==
רבי שמואל הסרדי היה תלמיד-חבר לרמב"ן. כאשר כתב את ספרו העוסק ב[[דיני ממונות]] התייעץ עם הרמב"ן בכמה
מתשובות אלו שנוסחו בעיקרן באופן פרשני-למדני במטרה להבין את כוונת התלמוד ולא כתשובות לשאלות מעשיות מסוימות ניתן ללמוד על דמותו של הרמב"ן כפרשן. באחת התשובות כתב הרמב"ן "אנו עומדים בתתקפ"ג ליצירה", כלומר שנת [[1223]] בה היה הרמב"ן בן 30, וכבר אז, בתשובה אחרת, הוא מפנה את השואל לחידושיו על הש"ס, ומכאן שהיו נפוצים לפחות בחלקם באותה עת.{{הערה|שם=תא שמע|[[ישראל תא שמע]], '''הספרות הפרשנית לתלמוד באירופה ובצפון אפריקה''', מגנס, 2000, עמ' 35.}}
==ספר התרומות==
את ספר התרומות החל לכתוב בהיותו כבן 30 וסיימו בשנת [[ד'תתקפ"ה]] ([[1225]]). הספר הוא מעין "אנציקלופדיה לדיני ממונות וחושן משפט"{{הערה|
נושאו המרכזי של הספר הוא הלכות לווה ומלווה ועניינים הקשורים בכך. המניעים לחיבור הספר נבעו כנראה מהיכרותו עם חיי הכלכלה והמסחר והרצון להמציא ספר הלכות נוח לטובת העוסקים בכך ואולי אף לטובת הדיינים. בהקדמתו כתב: {{ציטוטון|וחיברתיו... למען יהיה כל משפט הבא בשטרי הלואה ובמלוה על פה ובמשפט מלוה ולווה - במקום אחד נשלם. אשר פעמים עושקים ממון הנושים אותם בנכליהם ובתרמיתם, בשקריהם ובפחזותם, לטעון טענת הרמאי, ויש אשר לאחרים נכסיהם משועבדים נכתבים, ויש אשר לווים בנשך ובמרבית וזוקפין עליה במלוה קרן וריבית, ומכל זה נוטלין ממון חבריהם ויורדים ואוכלים את נכסיהם, פעמים בהיתר פעמים באיסור, כדכתיב לוה רשע ולא ישלם. על כן תרתי בליבי להביאם על כל אלה במשפט ולהורות לפניהם הדרך אשר ילכו בה}}.
| |||