פרנצ'סקו מריה פיאבה – הבדלי גרסאות

פיאבה נולד באי [[מוראנו]] שבלאגונה של ונציה, בתקופת מלכותו קצרת הימים של [[נפוליאון בונפרטה|נפוליאון]] ב[[איטליה]]. הוא הלך בעקבות סלבטוריהסלבטורה קאמאראנו כלבריתן העיקרי של ורדי באמצע הקריירה של ה[[מלחין]]. פיאבה כתב את הלברית ל[[אופרה|אופרות]] של ורדי "[[ארנאני]]" (1844), "[[שני הפוסקארים]]" (1844), "[[אטילה]]" (1846), "[[מקבת]]" (1847), "[[שודד הים]]" (1848), "[[סטיפליו]]" (1850), "[[ריגולטו]]" (1851), "[[לה טרוויאטה]]" (1853), "[[סימון בוקאנגרה]]" (1857) ו"[[כוחו של גורל]]" (1862). פיאבה היה אמור להכין גם את הלברית ל"[[אאידה]]", שאת ההזמנה לכתיבתה קיבל ורדי ב-1870, אלמלא פקד אותו [[אירוע מוחי]] ששלל ממנו את יכולת הכתיבה.