לוקיוס ליקיניוס לוקולוס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Xqbot (שיחה | תרומות)
מ r2.5.2) (בוט משנה: pt:Lúculo
מ ←‏חיי המותרות שלו: קישורים פנימיים
שורה 24:
גם בשובו לרומא לא שקטו יריביו, וה[[טריומף]] שהיה ראוי לו נדחה ונערך רק בשנת [[70 לפנה"ס|63 לפנה"ס]]. במקום לשוב לפעילות פוליטית מלאה, פרש לוקולוס לחיי מותרות והוללות, או במילותיו של פלוטארכוס: "הוא פרש והתרחק מענייני המדינה, אם משום שראה שאין תקנה למחלתה וקשה לעצור בה, או, כמו שאחרים סבורים, משום ששבע תהילה ונטה לחיים קלים ומעודנים לאחר הריב והעמל הרב שלא באו לידי גמר יפה... ובאמת, בדומה לקומדיה של ראשונים, תחילתם של חיי לוקולוס היו עסקי-מדינה ופיקוד צבא, וסופם משתאות, סעודות, חבורות צוהלות בחוצות, מרוץ לפידים, וכל מיני שעשועים."‏‏<ref>‏שם, ל"ח-ל"ט.‏</ref>
 
הוא ניצל את האוצרות שצבר במלחמותיו במזרח כדי לחיות חיי מותרות. היו לו גנים מחוץ לעיר רומא, שנקראו [[גני לוקולוס]], וכן אחוזות ב[[טוסקולום]] וב[[נאפולי|ניאפוליס]]. בחווילהב[[וילה|חווילה]] שליד ניאפוליס, [[קאסטלום לוקולאנום]], היו בריכות דגים ואף בתים בתוך הים.‏‏<ref>‏שם, ל"ח-מ"א.‏</ref>
 
לוקולוס נודע גם באהבתו לספרים. הוא היה תלמידו של הפילוסוף [[אנטיוכוס מאשקלון]] ואחד מהסנאטורים הבודדים בשלהי הרפובליקה (ובהם יוליוס קיסר) שהתעניין ברעיון הקמתה של [[ספרייה ציבורית]]. פלוטארכוס מוסיף ומספר, כי "הוא כינס מספר רב של ספרים בכתבי-יד יפים, ודרך שימושם הביא לו הרבה כבוד מעצם קנייתם: חדרי בית-ספריו היו פתוחים לכל."‏‏<ref>‏ שם, מ"ב.‏</ref>