שלוש הממלכות של קוריאה – הבדלי גרסאות

'''שלוש הממלכות של קוריאה''' היו הממלכות: [[גוגוריוקוגוריה (ממלכה)|גוֹגוּריוֹקוֹגוּריה]], [[פקצ'ה|פֶ‏‏קְצֶ‏'ה]] ו[[שילה (קוריאה)|שילה]] ששלטו על [[חצי אי|חצי האי]] [[קוריאה]] ו[[מנצ'וריה]] בין [[המאה ה-1 לפנה"ס]] ו[[המאה ה-7]] לספירה. ממלכות ומדינות שבטיות קטנות היו קיימות לפני ובזמן תקופת שלוש הממלכות והן כללו את [[גאיה (ממלכה)|גאיה]], [[טונג-יה|טונג-יֵה]], [[אוקצ'ה|אוֹקְצַ‏'ה]], [[פויה|פּ‏וּיַ‏ה]], [[אוסאן|אוּסָאן]], [[טהאמנה|טָהְאמְנָה]], ועוד.

התקופה החלה על פי המסורת בשנת [[57 לפנה"ס]], כשממלכת סארו (לימים שילה) בדרום-מזרח חצי האי קיבלה [[אוטונומיה]] מ[[האימפריה הסינית]] ([[שושלת האן]]). גוגוריוקוגוריה בצפון ודרומית לנהר [[יאלו]] (נהר אמנוק ב[[קוריאנית]]) קיבלה עצמאות מהסינים ב-[[37 לפנה"ס]]. ב-[[18 לפנה"ס]], נמלטו שני נסיכים מגוגוריומקוגוריה בשל קרב ירושה והקימו את פקצ'ה בדרום מערב חצי האי (כיום [[סיאול]]), שבירתה הייתה בהתחלה אוּנְג־גִ'ין (כיום גוּנְג־צ'וּ) , ואחר כך סאבי מדרום מערב לסיאול. ממלכת גאיה נפרדה מפקצ'ה ב[[המאה ה-1|מאה ה-1]] לספירה.

לגוגוריולקוגוריה, הגדולה מבין שלוש הממלכות היו שתי [[עיר בירה|ערי בירה]]. נאנגנאנג (כיום [[פיונגיאנג]]) וקוּנגנה על הנהר יאלו. בתחילה המדינה השתרעה עד גבול סין, היא כבשה בהדרגה שטחים נרחבים ממנצ'וריה. לבסוף גרשה את הסינים מנאנגנאנג ([[313]]). ההשפעה התרבותית של הסינים נמשכה עד שהבודהיזם אומץ כדת רשמית ב-[[372]].

ב-[[503]] שונה שמה של ממלכת סארו ל"ממלכת שילה". ידוע כי ממלכת שילה השתלטה על ממלכת גאיה במחצית הראשונה של המאה ה-4. בירת שילה הייתה גוּמסוֹנג (כיום קיאנגג'ו). בודהיזם הפכה לדת רשמית ב-[[528]]. בתקופת ממלכת שילה פעל מסדר אבירי העילית- [[הווארנגפווארנג]], ונוסדה אמנות הלחימה הקוריאנית [[הווארנגפווארנג דו]].

בעזרת הקיסרים מ[[שושלת טאנג]] הסינית כבני ברית, כבשה ממלכת שילה את פקצ'ה ב-[[660]] ואחר כך את ממלכת גוגוריוקוגוריה ([[668]]), ובכך החלה תקופת [[ממלכת שילה המאוחדת]] שהביאה לקיצה את תקופת "שלוש הממלכות".

* [[מערך הקברים של גוגוריו|מערך הקברים של קוגוריה]]