משכון (משפט עברי) – הבדלי גרסאות

'''משכון''' הוא חפץ הניתן כ[[ערבות (משפט עברי)|ערבות]] שהלוואה תשולםתיפרע בזמנה על ידי הלווה.

ההלכה קובעת כי חוב שיש עליו משכון, אין ה[[שמיטה]] משמטת אותו למרות שלא נכתב עליו [[פרוזבול]], וזאת מכיון שהחוב נחשב כבר כגבויכאילו ונגבה.

הגמרא דנה במה נחלקו רשב"ג ורבי יהודה הנשיא. הגמרא{{הערה|{{בבלי|בבא מציעא|מח|א}}.}} מציעה כאפשרות פשוטה, כי הם נחלקים בנוגע לחלק השני של החוב, עליו אין משכון, שכן ברור שהחלק עליו יש משכון ביד המלווה, אין השמיטה משמטתו, שכן המשכון נלקח לגבות את החוב, ומכיון שהחוב כבר גבוינגבה אין השמיטה משמטתו. אך הגמרא דוחה, ואומרת כי יתכן שהמחלוקת היא על כל החוב, שכן רבי יהודה הנשיא סבור שכאשר המשכון אינו שווה כשווי כל החוב, מוכח שהוא נלקח רק לזכרון דברים, כלומר כדי שהלווה יזכור לשלם את ההלוואה או כדי להוכיח כי התקיימה הלוואה, אבל לא כדי לגבות אותו.

משכון שנלקח בשעת ההלוואה, יתכן לומרלאמר כי רק לזכרון ולראיה על החוב, ובכל נחלקו [[רבי אליעזר]] ו[[רבי עקיבא]], ובעוד שרבי אליעזר סבור שמשכון שנלקח שלא בשעת הלוואה אינו עומד לגבייה, חלוק עליו תלמידו רבי עקיבא וסבור ששגם משכון שנלקח בשעת ההלוואה עומד לגבייה, ולכן אם אבד - נחשב הדבר שההלוואה שולמה.

במקרה כזה, נחלקו חכמי המשנה{{הערה|לפי מסקנת הגמרא ב{{בבלי|בבא מציעא|פב|ב}}.}}, אם אחיזת המשכון נחשבת כמצווה, ואם כן המלווה פטור מלתת צדקה לעני כאשר הוא עוסק בשמירת המשכון מדין [[העוסק במצווה פטור מהמצווה]], ולפי זה נשאלת גם השאלה אם הוא נקרא שומר שכר - שכן הוא מרויח את אותה [[פרוטה]], או שומר חינם - אם אינו מרויח אותו פרוטה, לפי דיעה אחת הוא נקרא שומר שכר, שכן אחיזת המשכון נחשבת למצווה, למרות שהוא משתמש במשכון, שכן אילולי המשכון לא היה מלווהו, ולכן הוא פטור מלתת פרוטה לעני, ולפי דיעה אחרת הוא שומר חינם, שכן הוא אוחז את המשכון להנאתו, וכיון שכן אין הדבר נחשב כמצווה.