אפיטף – הבדלי גרסאות

אין שינוי בגודל ,  לפני 11 שנים
מ
קישורים פנימיים
מ (בוט מוסיף: ro:Epitaf)
מ (קישורים פנימיים)
'''אפיטף''' (תרגום מ[[יוונית עתיקה]]: "על הקבר") הוא כתובת שנחרטת על גבי [[מצבה]].
האפיטף בא לספר את שבחי המת ואת תהילתו. בעולם הקלאסי לאפיטף היו גם כללים צורניים. בדרך כלל בצורת [[שיר]] של שני טורים. אפיטפים נחרתו גם כסיפורים, גם כציורים ושיבחו את הקרבות הגדולים מעשי הבנייה וחיי השליטים. האפיטפים היו נהוגים בכל רחבי [[העולם העתיק]]. המלל של האפיטפים, בכל התקופות, יש בהם עניין רב - ספרותי[[ספרות]]י, היסטורי וביוגרפי. ספרות מחקר שלימה נוצרה אודות האפיטף. ממחקרים אלו לומדים החוקרים רבות על אישים, תקופות, לשונות וסגנונות ספרותיים.
 
כתיבת האפיטפים נהוגה גם בעולם [[יהדות|היהודי]]. מנהג כתיבת האפיטף הביא גם ליצירת ז'אנר [[ספרות]]יספרותי של יצירת אפיטפים בדיוניים או אמיתיים, אבל בעלי מגמות וכוונות, שנכתבו בידי [[משורר]]ים שונים. חלקם נחרתו ממש באבני המצבות של המשוררים, וחלקם נכתבו כשירים ונדפסו בספרי המשוררים.
 
ב[[עברית]] ידוע שירו של [[חיים נחמן ביאליק]] '[http://benyehuda.org/bialik/bia064.html אַחֲרֵי מוֹתִי]' ("אַחֲרֵי מוֹתִי סִפְדוּ כָּכָה לִי"), שיש בו הצעה לכתיבת האפיטף. משורר ה[[יידיש]] הגדול [[איציק מאנגר]] כתב מספר [[סונטה|סונטות]] שהן אפיטפים לכל דבר. למרות זאת, דווקא אצל ה[[יהודים]], שהרבו להשתמש באפיטף, לא נוצרה מלה אחת המתרגמת בדיוק את המלה "אפיטף".