פרטים עבור פריט היומן 883,369

23:03, 23 באוקטובר 2021: צורייה בן הראש (שיחה | תרומות) גרם להפעלת מסנן 85 כשביצע את הפעולה "edit" בדף חנניה חביב אזולאי. הפעולות שננקטו: מניעת פעולה; תיאור המסנן: הסרת קישורים חשודה כסינון (בדיקה)

שינויים שבוצעו בעריכה



== ספריו ==
== ספריו ==
רבי חנניה חיבר כמה ספרים. חלקם נדפסו בשנים תרפ"ה- תרפ"ו בסיוע נדיבים מתוניס ואלג'יר. לצורך השגת מימון להדפסת שאר ספריו עמד רבי חנניה בקשרי מכתבים עם רבי [[דוד דה-סולה-פול]], רב העדה הספרדית-פורטוגזית ב[[ניו יורק]]<ref>[https://www.nli.org.il/he/archives/NNL_ARCHIVE_AL990040861820205171/NLI פול, דוד דה סולה] באתר [[הספרייה הלאומית]]</ref>, רבי [[אליהו משה פרנסיס]], מרבני הקהילה הספרדית-פורטוגזית בעיר [[אמסטרדם]] שבהולנד<ref>[https://www.nli.org.il/he/archives/NNL_ARCHIVE_AL990040861960205171/NLI פרנסיס, אליאו משה] באתר הספרייה הלאומית.</ref>, רבי לואידור בלום מ[[לייפציג]] שב[[גרמניה]]<ref>[https://www.nli.org.il/he/archives/NNL_ARCHIVE_AL990040857770205171/NLI בלום, לואידור] באתר הספרייה הלאומית</ref>, והפילנתרופית היהודית-עיראקית מלונדון [[פרחה ששון]]<ref>[https://www.nli.org.il/he/archives/NNL_ARCHIVE_AL990040866050205171/NLI ששון, פרחה] באתר הספרייה הלאומית</ref>. בחלק ממכתביו כתב רבי חנניה על תוכניתו לנסוע לאירופה ולאמריקה לצורך איסוף תרומות להדפסת ספריו, ורבי אליהו משה פרנסיס ורבי דויד דה סולה פול מממליצים לו לא לבוא להולנד ולארצות הברית בשל משבר כלכלי בארצותיהם. לחלק מהספרים לא הצליח רבי חנניה להשיג את הסכום לצורך הדפסתם ולכן הם נשארו בכתבי יד וככל הנראה לא שרדו.
רבי חנניה חיבר כמה ספרים. חלקם נדפסו בשנים תרפ"ה- תרפ"ו בסיוע נדיבים מתוניס ואלג'יר. לצורך השגת מימון להדפסת שאר ספריו עמד רבי חנניה בקשרי מכתבים עם רבי [[דוד דה-סולה-פול]], רב העדה הספרדית-פורטוגזית ב[[ניו יורק]]<ref>[ פול, דוד דה סולה] באתר [[הספרייה הלאומית]]</ref>, רבי [[אליהו משה פרנסיס]], מרבני הקהילה הספרדית-פורטוגזית בעיר [[אמסטרדם]] שבהולנד<ref>[ פרנסיס, אליאו משה] באתר הספרייה הלאומית.</ref>, רבי לואידור בלום מ[[לייפציג]] שב[[גרמניה]]<ref>[ בלום, לואידור] באתר הספרייה הלאומית</ref>, והפילנתרופית היהודית-עיראקית מלונדון [[פרחה ששון]]<ref>[ ששון, פרחה] באתר הספרייה הלאומית</ref>. בחלק ממכתביו כתב רבי חנניה על תוכניתו לנסוע לאירופה ולאמריקה לצורך איסוף תרומות להדפסת ספריו, ורבי אליהו משה פרנסיס ורבי דויד דה סולה פול מממליצים לו לא לבוא להולנד ולארצות הברית בשל משבר כלכלי בארצותיהם. לחלק מהספרים לא הצליח רבי חנניה להשיג את הסכום לצורך הדפסתם ולכן הם נשארו בכתבי יד וככל הנראה לא שרדו.


להלן רשימת ספריו של רבי חנניה ותיאורם בקצרה-
להלן רשימת ספריו של רבי חנניה ותיאורם בקצרה-
*'''מורה צדק-''' ספר [[שאלות ותשובות]] על סדר [[שולחן ערוך|השולחן ערוך]]. חלק א נדפס בג'רבה בשנת ה'תרפ"ד, עם הסכמה מאת רבי משה שתרוג. רבי חנניה רצה להדפיס בגרמניה את שלושת הכרכים הנוספים של ספרו ולצורך זה נדפסה בברלין בשנת 1926 חוברת בת 8 עמודים ובה המלצות מאת שמונה מרבני גרמניה לספרו של רבי חנניה.
*'''מורה צדק-''' ספר [[שאלות ותשובות]] על סדר [[שולחן ערוך|השולחן ערוך]]. חלק א נדפס בג'רבה בשנת ה'תרפ"ד, עם הסכמה מאת רבי משה שתרוג. רבי חנניה רצה להדפיס בגרמניה את שלושת הכרכים הנוספים של ספרו ולצורך זה נדפסה בברלין בשנת 1926 חוברת בת 8 עמודים ובה המלצות מאת שמונה מרבני גרמניה לספרו של רבי חנניה.
*'''מגן הדת-''' הודפס בכ"א אדר [[ה'תרפ"ה]], בדפוס "הציוני" שבאי [[ג'רבא]] שבדרום תוניסיה. לספר ניתנה הסכמתה מרבי [[משה שתרוג]], רבה הראשי של תוניסיה. בראש הספר הודפסה תשובתו של רבי חנניה בעניין פולמוס הייבום בקזבלנקה. ולאחר מכן כמה מאמרים שכתב רבי חנניה במטרה {{ציטוטון|להקים עולה של תורה ולהרים קרני הדת והאמונה המושפלים לארץ בערי המערב בכלל ובערי תונס בפרט}}<ref>כלשונו של רבי חנניה עצמו בספרו מגן הדת, עמ' 26.</ref>. במאמריו אלה הציע רבי חנניה כמה הצעות לשיפור המצב בקהילות צפון אפריקה. בין הצעותיו- תקנות וכללים להסדיר את הליכי בחירת רבני הקהילות, ותוכנית לימודים מפורטת ואחידה לתלמודי התורה ובתי המדרש בקהילות השונות<ref>בשער הספר כתוב שזה חוברת מס' א ונראה שרבי חנניה תכנן להדפיס חלקים נוספים מהספר. באחד העמודים הראשונים אף מופיע רשימת נושאים שיובאו בחוברת ב מהספר. אך כנראה לבסוף לא נדפסה חוברת ב.</ref>.
*'''מגן הדת-''' הודפס בכ"א אדר [[ה'תרפ"ה]], בדפוס "הציוני" שבאי [[ג'רבא]] שבדרום תוניסיה. לספר ניתנה הסכמתה מרבי [[משה שתרוג]], רבה הראשי של תוניסיה. בראש הספר הודפסה תשובתו של רבי חנניה בעניין פולמוס הייבום בקזבלנקה. ולאחר מכן כמה מאמרים שכתב רבי חנניה במטרה {{ציטוטון|להקים עולה של תורה ולהרים קרני הדת והאמונה המושפלים לארץ בערי המערב בכלל ובערי תונס בפרט}}<ref>כלשונו של רבי חנניה עצמו בספרו מגן הדת, עמ' 26.</ref>. במאמריו אלה הציע רבי חנניה כמה הצעות לשיפור המצב בקהילות צפון אפריקה. בין הצעותיו- תקנות וכללים להסדיר את הליכי בחירת רבני הקהילות, ותוכנית לימודים מפורטת ואחידה לתלמודי התורה ובתי המדרש בקהילות השונות<ref>בשער הספר כתוב שזה חוברת מס' א ונראה שרבי חנניה תכנן להדפיס חלקים נוספים מהספר. באחד העמודים הראשונים אף מופיע רשימת נושאים שיובאו בחוברת ב מהספר. אך כנראה לבסוף לא נדפסה חוברת ב.</ref>.
*'''עולם קטן'''- קונטרס שבו ההספד שהספיד רבי חנניה בבית הכנסת הגדול בתוניס בשבת חיי שרה ה'תרפ"ה על פטירתו של רבי יהודה הקטן, שהיה אחד מחכמי ועשירי הקהילה היהודית בתוניס. הקונטרס נדפס ביחד עם ספר מגן הדת. הדפסת הקונטרס מומנה על ידי אליהו הקטן, בנו של רבי יהודה הקטן.
*'''עולם קטן'''- קונטרס שבו הספד שהספיד רבי חנניה בבית הכנסת הגדול בתוניס בשבת חיי שרה ה'תרפ"ה על פטירתו של רבי יהודה הקטן, שהיה אחד מחכמי ועשירי הקהילה היהודית בתוניס. הקונטרס נדפס ביחד עם ספר מגן הדת. הדפסת הקונטרס מומנה על ידי אליהו הקטן, בנו של רבי יהודה הקטן.
* '''קריית חנ"א-''' ספר דרשות. חלק א נדפס בשנת [[ה'תרפ"ו]] בעיר [[סוסה (עיר)|סוסה]] שבדרום [[תוניסיה]]. לספר נתנו הסכמות מרבי [[משה שתרוג]], רבה הראשי של תוניסיה, ורבי [[מיכאל בן סעייד]], רב העיר [[ווהראן]] שב[[אלג'יריה]]. מכיוון שבתקופה זו כיהן רבי חנניה ברבנות באלג'יריה ולא היה יכול לבוא למקום הדפוס בתוניסיה ולפקח על הדפסת הספר, מינה רבי חנניה את רבי [[שמואל טייב]], רב העיר [[בנזרת]] להתעסק בסידור הספר והבאתו לדפוס. רבי שמואל טייב גם כתב שיר והקדמה לספר ובהם הוא מתאר ומשבח את הספר. בכל אחת מהדרשות פותח רבי חנניה במאמר חז"ל ובמהלך הדרשה עוסק בביאורו. בהקדמת הספר כותב רבי חנניה שבספר יהיו 620 דרשות אבל חלק א (שכנראה הוא היחיד שנדפס בסופו של דבר) מכיל רק את 96 הדרשות הראשונות וכנראה שהשאר נותר בכתב יד.
* '''קריית חנ"א-''' ספר דרשות. חלק א נדפס בשנת [[ה'תרפ"ו]] בעיר [[סוסה (עיר)|סוסה]] שבדרום [[תוניסיה]]. לספר נתנו הסכמות מרבי [[משה שתרוג]], רבה הראשי של תוניסיה, ורבי [[מיכאל בן סעייד]], רב העיר [[ווהראן]] שב[[אלג'יריה]]. מכיוון שבתקופה זו כיהן רבי חנניה ברבנות באלג'יריה ולא היה יכול לבוא למקום הדפוס בתוניסיה ולפקח על הדפסת הספר, מינה רבי חנניה את רבי [[שמואל טייב]], רב העיר [[בנזרת]] להתעסק בסידור הספר והבאתו לדפוס. רבי שמואל טייב גם כתב שיר והקדמה לספר ובהם הוא מתאר ומשבח את הספר. בכל אחת מהדרשות פותח רבי חנניה במאמר חז"ל ובמהלך הדרשה עוסק בביאורו. בהקדמת הספר כותב רבי חנניה שבספר יהיו 620 דרשות אבל חלק א (שכנראה הוא היחיד שנדפס בסופו של דבר) מכיל רק את 96 הדרשות הראשונות וכנראה שהשאר נותר בכתב יד.
*'''אורן של חכמים-''' פירוש על [[שולחן ערוך]] [[אורח חיים]] ו[[יורה דעה]]. ככל הנראה לא נדפס אלא נותר בכתב יד. מוזכר בהסכמת רבי משה שתרוג לספר קריית חנ"א.
*'''אורן של חכמים-''' פירוש על [[שולחן ערוך]] [[אורח חיים]] ו[[יורה דעה]]. ככל הנראה לא נדפס אלא נותר בכתב יד. מוזכר בהסכמת רבי משה שתרוג לספר קריית חנ"א.

פרמטרים לפעולה

משתנהערך
מספר העריכות של המשתמש (user_editcount)
3425
שם חשבון המשתמש (user_name)
'צורייה בן הראש'
הזמן שעבר מאז הרשמת המשתמש (user_age)
22504663
קבוצות (כולל קבוצות משתמעות) בהן נמצא המשתמש (user_groups)
[ 0 => '*', 1 => 'user', 2 => 'autoconfirmed' ]
האם המשתמש עורך מיישום למכשירים ניידים (user_app)
false
האם משתמש עורך דרך הממשק למכשירים ניידים או לא (user_mobile)
false
מזהה הדף (page_id)
2025964
מרחב השם של הדף (page_namespace)
0
שם הדף (ללא מרחב השם) (page_title)
'חנניה חביב אזולאי'
שם הדף המלא (page_prefixedtitle)
'חנניה חביב אזולאי'
רמת ההגנה על עריכת הדף (page_restrictions_edit)
[]
עשרת התורמים האחרונים לדף (page_recent_contributors)
[ 0 => 'ערן', 1 => 'Yoavd', 2 => 'Ovedc', 3 => 'צורייה בן הראש' ]
פעולה (action)
'edit'
תקציר עריכה/סיבה (summary)
'/* ספריו */ הגהה'
מודל התוכן הישן (old_content_model)
'wikitext'
מודל התוכן החדש (new_content_model)
'wikitext'
קוד הוויקי של הדף הישן, לפני העריכה (old_wikitext)
'{{אישיות רבנית | שם = רבי חנניה חביב אזולאי | תאריך לידה = [[1876]] | מקום לידה = [[ירושלים]], [[האימפריה העות'מאנית]] | תאריך פטירה = [[1953]] | מקום פטירה = [[קזבלנקה]], [[מרוקו הצרפתית]] | מדינה = [[האימפריה העות'מאנית]], [[הרפובליקה הצרפתית השלישית]], [[ממלכת בלגיה]], [[מרוקו הצרפתית]], [[אלג'יריה הצרפתית]]. | רבותיו = רבי [[רפאל יצחק ישראל]] | בני דורו = [[משה יהושע יהודה לייב דיסקין|המהרי"ל דיסקין]], [[צדוק כהן|רבי צדוק הכהן]], [[משה יהודה פרנקו|רבי משה יהודה פרנקו]], רבי [[משה מאיר חי אליקים]], [[משה שתרוג|רבי משה שתרוג]], [[רפאל בירדוגו|רבי רפאל ברדוגו]], [[יוסף חיים הכהן|רבי יוסף חיים הכהן]]. | חיבוריו = מורה צדק, קריית חנ"א, מגן הדת, עולם קטן, אורם של חכמים | אם = אסתר אזולאי | תפקיד1 = מורה ב[[בית המדרש הרבני של צרפת]] | תפקיד2 = רב העיר [[לייז']] | תפקיד3 = ראש ישיבת מקור חיים ב[[קזבלנקה]] | תפקיד4 = רב העיר [[קונסטנטין (אלג'יריה)|קונסטנטין]] }} '''רבי חנניה חביב אזולאי''' ([[ירושלים]], [[1876]]- [[קזבלנקה]], [[1953]]),היה רב העיר [[לייז']] שב[[בלגיה]], [[מו"צ]] בעיר [[קונסטנטין (אלג'יריה)|קונסטנטין]] שב[[אלג'יריה]] וראש ישיבת "מקור חיים" בעיר קזבלנקה שב[[מרוקו]]. == ביוגרפיה == רבי חנניה נולד ב[[ירושלים]] (אז חלק מ[[האימפריה העות'מאנית]]) למשפחה ספרדית המיוחסת [[החיד"א|לחיד"א]]<ref>כך מופיע בהסכמות לספר קריית חנ"א</ref>. הוא למד בישיבות הספרדים בירושלים ובעיקר אצל רבו המובהק [[רפאל יצחק ישראל|רבי רפאל יצחק ישראל]], ששימש כאב בית הדין הספרדי בעיר. בשנת [[ה'תרנ"ח]], מינה [[המהרי"ל דיסקין]] את רבי חנניה לשמש כ[[שד"ר]] בקהילות היהודיות ב[[צרפת]]. לאחר פטירתו של המהרי"ל דיסקין, כשרבי חנניה כבר שהה בצרפת, התעוררה מחלוקת בין הקהילה הספרדית לקהילה האשכנזית בירושלים לגבי השימוש בכסף שייאסף על ידי רבי חנניה. כששמע רבי חנניה ששליחותו מעוררת מחלוקת בקרב העדות והקהילות השונות בירושלים החליט לפרוש מתפקידו כשד"ר. רבי חנניה תכנן לחזור לירושלים, אבל לבקשתו של [[צדוק כהן|הרב צדוק הכהן]], רבה הראשי של צרפת, הוא השתקע בפריז והחל ללמד ב[[בית המדרש הרבני של צרפת]]. רבי חנניה לימד בבית המדרש כעשר שנים עד שבשנת ה'תרס"ח הוא חלה ורופאיו יעצו לו לעזוב את פריז כי מזג האוויר בה פוגע במצבו הבריאותי ומקשה על החלמתו. בעקבות המלצות הרופאים היגר רבי חנניה לבלגיה. לאחר הגירתו לבלגיה התמנה רבי חנניה לרב הקהילה היהודית בעיר [[לייז']], העיר השלישית בגודלה במדינה. בזמן כהונתו כרב העיר, למרות שיצר קשרים והשפע בקרב מנהיגי הקהילה, מיעט רבי חנניה להתעסק בעניינים מעוררי מחלוקת אלא התמקד בלימוד התורה. כך למשל כתב באיגרת ששלח ל[[הראשון לציון|ראשון לציון]] [[משה יהודה פרנקו|רבי משה פרנקו]] בשנת ה'תרע"ג {{ציטוטון|הנני חונה פה קהילה קדושה לייג' בלגיה. ותודה לאל כל גדולי אירופה סרים למשמעתי, ואינני מתערב כלל ועיקר בשום אחד מהענינים הגורמים הרמת הכבוד וההידור והפרכוס או מחלוקת חס וחלילה רק בתורת ה' חפצי כי זה חלקי מכל עמלי}}<ref>המכתב מצוטט על ידי ההיסטוריון [[משה דוד גאון]] בספרו תולדות חכמי ירושלים.</ref>. למרות שהותו באירופה, הרחק מחכמי ירושלים, הקפיד רבי חנניה לשמור על קשר עם חכמי עיר מולדתו ולהחליף איתם אגרות בהלכה ובנושאים נוספים. בשנת ה'תרע"א הדפיס [[יוסף חיים הכהן|רבי יוסף חיים כהן]], אב בית הדין של העדה המערבית בירושלים את ספרו "מנחת כהן" על כללי הפסיקה ובסופו צרף תשובה הלכתית שקבל מרבי חנניה ובה הערות ומשא ומתן הלכתי על הסוגיות הנידונות בספר<ref>[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47321&st=&pgnum=178 רבי יוסף חיים כהן, מנחת כהן, חלק ב, ירושלים ה'תרע"א, דף ק"ל]</ref>. בשלהי שנת [[ה'תרע"ח|ה'תרע"ז]] היגר רבי חנניה לעיר [[קזבלנקה]] שב[[מרוקו]]. שם הקים את ישיבת "מקור חיים" ועמד בראשה. בישיבה היה גם אגף בשם "אור החיים" שבו עסקו בעלי בתים בלימוד זוהר בשעות הערב. רבי חנניה כתב מסמך בשם "התקנות, הסדרים, העמודים והחוקים לישיבת מקור חיים" שבו תשעה סעיפים המסדירים את פעילותה ומטרותיה של הישיבה. ב[[הספרייה הלאומית|ספריה הלאומית]] בירושלים נמצא עותק של התקנות בכתב ידו של רבי חנניה<ref>"[https://www.nli.org.il/he/archives/NNL_ARCHIVE_AL990040868630205171/NLI תקנות סדרים עמודים וחוקים לישיבת מקור חיים" בקזבלנקה], באתר הספרייה הלאומית</ref>. לאחר שהתפנתה שם משרת הרבנות, התמודד רבי חנניה על התפקיד אבל הפסיד ל[[משה מאיר חי אליקים|רבי משה מאיר חי אליקים]] מ[[טבריה]]. בשנת ה'תרפ"ב השתתף רבי חנניה בייסודו של כתב עת בשם "אור המערב". בניגוד לכתבי עת אחרים באותה תקופה, שפתו של כתב עת זה הייתה [[ערבית-יהודית|השפה ערבית-יהודית]] שבה דברו יהודי קזבלנקה ואזורים נוספים במרוקו. וכך יכלו דוברי הערבית היהודית להתעדכן בנעשה אצל אחיהם היהודים במדינות אחרות, וכך התחזק הקשר בין יהודי מרוקו לבין בני עדות אחרות. בשנת [[ה'תרפ"ד]], עזב רבי חנניה את קזבלנקה לתקופה מסוימת, ועבר ל[[תוניסיה]], לצורך הדפסת ספריו. בזמן שהותו בתוניס התגורר רבי חנניה בביתו של רבי משה חדד בעיירה [[נאבל]] שעל יד הבירה [[תוניס]] ולמד עם חכמי הקהילה בבתי המדרש בנאבל ובתוניס. רבי חנניה יצר קשרים עם רבים מחכמי תוניס ובמיוחד עם ראש רבני תוניס רבי [[משה שתרוג]]. בשהותו בתוניס, נודע לו על פולמוס הלכתי שהתעורר בקהילת קזבלנקה לאחר עזיבתו. ראובן, אחד מעשירי הקהילה נפטר ללא ילדים, והיו לו שלושה אחים- שמעון, לוי ויהודה. שמעון ולוי נפטרו בחיי ראובן והשאירו אחריהם בנים. ויהודה היה היה עדיין בחיים ולמרות שהיה נשוי לא היו לו ילדים. בית הדין התכוון לחייב את אשתו של ראובן ב[[חליצה]] ולחלק את רכוש ראובן בין אחיו (יהודה) ואחייניו (בני שמעון ובני לוי). אך בנו הבכור של שמעון שהיה עשיר, לא רצה להתחלק בירושת דודו עם בני לוי, שהיו עניים. ולכן טען לבית הדין שאשתו של ראובן מחויבת ל[[ייבום|התייבם]] ליהודה וכך הרכוש לא ילך לבני לוי אלא רק ליהודה ה[[יבם]], שסיכם עם בנו של שמעון שהוא יעביר לו חלק מהרכוש. והנה למזלם של בני שמעון, הגיע לקזבלנקה [[מו"צ]] חדש שהחליט לקבל את טענתם ופסק שיהודה צריך לייבם את אשת ראובן הרכוש לא יתחלק בין יהודה לבני שמעון ובני לוי אלא ילך רק ליהודה, (שעל פי הסיכום היה אמור להביא חלק מהרכוש לבני שמעון). חלק מבני הקהילה שזעמו על העוול שנעשה לבני לוי החליטו לשלוח לרבי חנניה את פרטי המקרה ובקשו ממנו לפסוק את הדין ולהכריע בסוגיה. רבי חנניה כתב תשובה ארוכה להוכיח, שבגלל שיהודה כבר נשוי לאישה אחת אז הוא מחויב לחלוץ ולא לייבם ולכן צריך לחלק את הרכוש גם לבני לוי ולא רק ליהודה. בתוך תשובתו הביא רבי חנניה פסקי דין, מבתי הדין של הערים [[מוגדור]] [[מראקש|ומראקש]], ומרבה הראשי של מרוקו [[רפאל אלנקווה|רבי רפאל אלנקווה]] שהצטרפו לדבריו ויצאו נגד תוקף פסק הדין של המו"צ מקזבלנקה. רבי חנניה פרסם את תשובתו בספרו "מגן הדת". כתגובה לתשובתו של רבי חנניה פרסם רבי [[משה מאיר חי אליקים]] ספר בשם "מלחמת המגן" שבו חלק בחריפות רבה על מסקנותיו של רבי חנניה. לאחר שהותו ב[[תוניסיה]] עבר רבי חנניה ל[[אלג'יריה]] ושימש כ[[מו"צ]] בעיר [[קונסטנטין (אלג'יריה)|קונסטנטין]]. בזמן כהונתו בקונסטנטין, פנה אליו רבי חיים רוזנברג, רב העיר [[אנקונה]] שבאיטליה, שעסק בחקר כתבו של [[החיד"א]], ושאל את רבי חנניה מה שלשלת היוחסין המדויקת בין החיד"א לבינו, וביקש מרבי חנניה עזרה בהשגת כתבי יד של החיד"א<ref>[https://www.nli.org.il/he/archives/NNL_ARCHIVE_AL990040865960205171/NLI רוזנברג, חיים] באתר [[הספרייה הלאומית]].</ref>. לאחר תקופת כהונתו כ[[מו"צ]] באלג'יריה חזר רבי חנניה ל[[קזבלנקה]]<ref>לכל המאוחר בשנת ה'תרפ"ז שכן בסיוון ה'תרפ"ז שלח אליו יעקב דאהן [https://www.nli.org.il/he/archives/NNL_ARCHIVE_AL004085748/NLI מכתב] לקזבלנקה. </ref> כדי לשוב ולעמוד בראשות ישיבת "מקור חיים". בשנת ה'תרצ"ב נסע רבי חנניה לביקור נוסף באירופה לצורך מימון הדפסת ספריו. בזמן שהותו בפריז חלה רבי חנניה ואושפז בבית חולים בעיר. הוא השתחרר מבית החולים בכד שבט ה'תרצ"ב. מצרפת המשיך רבי חנניה ללונדון בה התעכב תקופה מסוימת היה שותף לייסוד כתב עת בשם "ציון". לאחר סיום מסעו חזר רבי חנניה לקזבלנקה והמשיך לעמוד בראשות ישיבת מקור חיים עד פטירתו בשנת 1953. חלק מהמסמכים והמכתבים שהיו ברשותו של רבי חנניה נתרמו על ידי יורשיו ל[[הספרייה הלאומית|ספריה הלאומית]] בירושלים שם רוכזו באוסף בשם "אוסף חנניה חביב אזולאי". == משפחתו == לא ידוע שם אביו של רבי חנניה. שמה של אמו הוא אסתר ובשנת ה'תרע"ג היא התגוררה בבית המחסה לעניים של [[ועד העדה המערבית בירושלים|עדת המערביים]] בירושלים<ref>על פי מכתבו של רבי חנניה לרשל"צ הרב פרנקו שמובא אצל משה דוד גאון.</ref>. לרבי חנניה הייתה אחות אחת בשם עזיזה. לרבי חנניה ולאשתו<ref>שמה לא ידוע</ref> נולדו שני בנים- שלום ושמעון ניסים. בשנת 1930 נערכה בקזבלנקה חתונתו של שמעון ניסים, בנו של רבי חנניה<ref>החתונה מוזכרת ב[https://www.nli.org.il/he/archives/NNL_ARCHIVE_AL990040861430205171/NLI מכתב] באיטלקית ששלח רבי כלפאללה נחום מ[[טריפולי (לוב)|טריפולי]] לרבי חנניה בו הוא מודה על הזמנתו לחתונת בנו.</ref>. == ספריו == רבי חנניה חיבר כמה ספרים. חלקם נדפסו בשנים תרפ"ה- תרפ"ו בסיוע נדיבים מתוניס ואלג'יר. לצורך השגת מימון להדפסת שאר ספריו עמד רבי חנניה בקשרי מכתבים עם רבי [[דוד דה-סולה-פול]], רב העדה הספרדית-פורטוגזית ב[[ניו יורק]]<ref>[https://www.nli.org.il/he/archives/NNL_ARCHIVE_AL990040861820205171/NLI פול, דוד דה סולה] באתר [[הספרייה הלאומית]]</ref>, רבי [[אליהו משה פרנסיס]], מרבני הקהילה הספרדית-פורטוגזית בעיר [[אמסטרדם]] שבהולנד<ref>[https://www.nli.org.il/he/archives/NNL_ARCHIVE_AL990040861960205171/NLI פרנסיס, אליאו משה] באתר הספרייה הלאומית.</ref>, רבי לואידור בלום מ[[לייפציג]] שב[[גרמניה]]<ref>[https://www.nli.org.il/he/archives/NNL_ARCHIVE_AL990040857770205171/NLI בלום, לואידור] באתר הספרייה הלאומית</ref>, והפילנתרופית היהודית-עיראקית מלונדון [[פרחה ששון]]<ref>[https://www.nli.org.il/he/archives/NNL_ARCHIVE_AL990040866050205171/NLI ששון, פרחה] באתר הספרייה הלאומית</ref>. בחלק ממכתביו כתב רבי חנניה על תוכניתו לנסוע לאירופה ולאמריקה לצורך איסוף תרומות להדפסת ספריו, ורבי אליהו משה פרנסיס ורבי דויד דה סולה פול מממליצים לו לא לבוא להולנד ולארצות הברית בשל משבר כלכלי בארצותיהם. לחלק מהספרים לא הצליח רבי חנניה להשיג את הסכום לצורך הדפסתם ולכן הם נשארו בכתבי יד וככל הנראה לא שרדו. להלן רשימת ספריו של רבי חנניה ותיאורם בקצרה- *'''מורה צדק-''' ספר [[שאלות ותשובות]] על סדר [[שולחן ערוך|השולחן ערוך]]. חלק א נדפס בג'רבה בשנת ה'תרפ"ד, עם הסכמה מאת רבי משה שתרוג. רבי חנניה רצה להדפיס בגרמניה את שלושת הכרכים הנוספים של ספרו ולצורך זה נדפסה בברלין בשנת 1926 חוברת בת 8 עמודים ובה המלצות מאת שמונה מרבני גרמניה לספרו של רבי חנניה. *'''מגן הדת-''' הודפס בכ"א אדר [[ה'תרפ"ה]], בדפוס "הציוני" שבאי [[ג'רבא]] שבדרום תוניסיה. לספר ניתנה הסכמתה מרבי [[משה שתרוג]], רבה הראשי של תוניסיה. בראש הספר הודפסה תשובתו של רבי חנניה בעניין פולמוס הייבום בקזבלנקה. ולאחר מכן כמה מאמרים שכתב רבי חנניה במטרה {{ציטוטון|להקים עולה של תורה ולהרים קרני הדת והאמונה המושפלים לארץ בערי המערב בכלל ובערי תונס בפרט}}<ref>כלשונו של רבי חנניה עצמו בספרו מגן הדת, עמ' 26.</ref>. במאמריו אלה הציע רבי חנניה כמה הצעות לשיפור המצב בקהילות צפון אפריקה. בין הצעותיו- תקנות וכללים להסדיר את הליכי בחירת רבני הקהילות, ותוכנית לימודים מפורטת ואחידה לתלמודי התורה ובתי המדרש בקהילות השונות<ref>בשער הספר כתוב שזה חוברת מס' א ונראה שרבי חנניה תכנן להדפיס חלקים נוספים מהספר. באחד העמודים הראשונים אף מופיע רשימת נושאים שיובאו בחוברת ב מהספר. אך כנראה לבסוף לא נדפסה חוברת ב.</ref>. *'''עולם קטן'''- קונטרס שבו ההספד שהספיד רבי חנניה בבית הכנסת הגדול בתוניס בשבת חיי שרה ה'תרפ"ה על פטירתו של רבי יהודה הקטן, שהיה אחד מחכמי ועשירי הקהילה היהודית בתוניס. הקונטרס נדפס ביחד עם ספר מגן הדת. הדפסת הקונטרס מומנה על ידי אליהו הקטן, בנו של רבי יהודה הקטן. * '''קריית חנ"א-''' ספר דרשות. חלק א נדפס בשנת [[ה'תרפ"ו]] בעיר [[סוסה (עיר)|סוסה]] שבדרום [[תוניסיה]]. לספר נתנו הסכמות מרבי [[משה שתרוג]], רבה הראשי של תוניסיה, ורבי [[מיכאל בן סעייד]], רב העיר [[ווהראן]] שב[[אלג'יריה]]. מכיוון שבתקופה זו כיהן רבי חנניה ברבנות באלג'יריה ולא היה יכול לבוא למקום הדפוס בתוניסיה ולפקח על הדפסת הספר, מינה רבי חנניה את רבי [[שמואל טייב]], רב העיר [[בנזרת]] להתעסק בסידור הספר והבאתו לדפוס. רבי שמואל טייב גם כתב שיר והקדמה לספר ובהם הוא מתאר ומשבח את הספר. בכל אחת מהדרשות פותח רבי חנניה במאמר חז"ל ובמהלך הדרשה עוסק בביאורו. בהקדמת הספר כותב רבי חנניה שבספר יהיו 620 דרשות אבל חלק א (שכנראה הוא היחיד שנדפס בסופו של דבר) מכיל רק את 96 הדרשות הראשונות וכנראה שהשאר נותר בכתב יד. *'''אורן של חכמים-''' פירוש על [[שולחן ערוך]] [[אורח חיים]] ו[[יורה דעה]]. ככל הנראה לא נדפס אלא נותר בכתב יד. מוזכר בהסכמת רבי משה שתרוג לספר קריית חנ"א. *בנוסף לספריו אלה נמצאים באוסף חנניה חביב אזולאי שבספריה הלאומית עוד שני חיבורים קצרים בכתב ידו של רבי חנניה- תשובה הלכתית שנכתבה בתוניס בשנת ה'תרפ"ה ובה הוא דן האם מותר להכין תרופות מגרעיני ענבים של גויים, ודרשה בענייני חזרה בתשובה, שנאמרה על ידו בקזבלנקה ביום כיפור שנת 1930. == קישורים חיצוניים == * '''רבי חנניה חביב אזולאי''', [https://beta.hebrewbooks.org/33161 '''מגן הדת,'''] ג'רבה, תרפ"ה, באתר [[HebrewBooks]]. *'''רבי חנניה חביב אזולאי''', [https://beta.hebrewbooks.org/41949 '''קריית חנ"א'''], סוסה, תרפ"ו, באתר HebrewBooks. *{{יהודי המזרח|42}} *[https://www.hyomi.org.il/page.asp?id=861&saying_id=4331 '''חכם חנניה חביב אזולאי'''] באתר '''החכם היומי'''. *[https://www.nli.org.il/he/archives/NNL_ARCHIVE_AL004085517/NLI '''אוסף חנניה חביב אזולאי'''] באתר [[הספרייה הלאומית]]. == הערות שוליים == {{הערות שוליים}} {{בקרת זהויות}} [[קטגוריה:אנשי היישוב הוותיק ילידי ארץ ישראל]] [[קטגוריה:רבנים ספרדיים]] [[קטגוריה:רבנים ארץ-ישראלים]] [[קטגוריה:רבנים בלגים]] [[קטגוריה:רבנים צרפתים]] [[קטגוריה:רבנים מרוקאים]] [[קטגוריה:רבנים אלג'יראים]] [[קטגוריה:רבנים תוניסאים]] [[קטגוריה:שד"רים]] [[קטגוריה:ראשי ישיבות בארצות האסלאם]] [[קטגוריה:ירושלים: רבנים]] [[קטגוריה:קזבלנקה: רבנים]] [[קטגוריה:פריז: רבנים]] [[קטגוריה:מחברי ספרי דרוש]] [[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]] [[קטגוריה:מחברי ספרי הלכה]] [[קטגוריה:ילידי 1876]] [[קטגוריה:נפטרים ב-1953]]'
קוד הוויקי של הדף החדש, אחרי העריכה (new_wikitext)
'{{אישיות רבנית | שם = רבי חנניה חביב אזולאי | תאריך לידה = [[1876]] | מקום לידה = [[ירושלים]], [[האימפריה העות'מאנית]] | תאריך פטירה = [[1953]] | מקום פטירה = [[קזבלנקה]], [[מרוקו הצרפתית]] | מדינה = [[האימפריה העות'מאנית]], [[הרפובליקה הצרפתית השלישית]], [[ממלכת בלגיה]], [[מרוקו הצרפתית]], [[אלג'יריה הצרפתית]]. | רבותיו = רבי [[רפאל יצחק ישראל]] | בני דורו = [[משה יהושע יהודה לייב דיסקין|המהרי"ל דיסקין]], [[צדוק כהן|רבי צדוק הכהן]], [[משה יהודה פרנקו|רבי משה יהודה פרנקו]], רבי [[משה מאיר חי אליקים]], [[משה שתרוג|רבי משה שתרוג]], [[רפאל בירדוגו|רבי רפאל ברדוגו]], [[יוסף חיים הכהן|רבי יוסף חיים הכהן]]. | חיבוריו = מורה צדק, קריית חנ"א, מגן הדת, עולם קטן, אורם של חכמים | אם = אסתר אזולאי | תפקיד1 = מורה ב[[בית המדרש הרבני של צרפת]] | תפקיד2 = רב העיר [[לייז']] | תפקיד3 = ראש ישיבת מקור חיים ב[[קזבלנקה]] | תפקיד4 = רב העיר [[קונסטנטין (אלג'יריה)|קונסטנטין]] }} '''רבי חנניה חביב אזולאי''' ([[ירושלים]], [[1876]]- [[קזבלנקה]], [[1953]]),היה רב העיר [[לייז']] שב[[בלגיה]], [[מו"צ]] בעיר [[קונסטנטין (אלג'יריה)|קונסטנטין]] שב[[אלג'יריה]] וראש ישיבת "מקור חיים" בעיר קזבלנקה שב[[מרוקו]]. == ביוגרפיה == רבי חנניה נולד ב[[ירושלים]] (אז חלק מ[[האימפריה העות'מאנית]]) למשפחה ספרדית המיוחסת [[החיד"א|לחיד"א]]<ref>כך מופיע בהסכמות לספר קריית חנ"א</ref>. הוא למד בישיבות הספרדים בירושלים ובעיקר אצל רבו המובהק [[רפאל יצחק ישראל|רבי רפאל יצחק ישראל]], ששימש כאב בית הדין הספרדי בעיר. בשנת [[ה'תרנ"ח]], מינה [[המהרי"ל דיסקין]] את רבי חנניה לשמש כ[[שד"ר]] בקהילות היהודיות ב[[צרפת]]. לאחר פטירתו של המהרי"ל דיסקין, כשרבי חנניה כבר שהה בצרפת, התעוררה מחלוקת בין הקהילה הספרדית לקהילה האשכנזית בירושלים לגבי השימוש בכסף שייאסף על ידי רבי חנניה. כששמע רבי חנניה ששליחותו מעוררת מחלוקת בקרב העדות והקהילות השונות בירושלים החליט לפרוש מתפקידו כשד"ר. רבי חנניה תכנן לחזור לירושלים, אבל לבקשתו של [[צדוק כהן|הרב צדוק הכהן]], רבה הראשי של צרפת, הוא השתקע בפריז והחל ללמד ב[[בית המדרש הרבני של צרפת]]. רבי חנניה לימד בבית המדרש כעשר שנים עד שבשנת ה'תרס"ח הוא חלה ורופאיו יעצו לו לעזוב את פריז כי מזג האוויר בה פוגע במצבו הבריאותי ומקשה על החלמתו. בעקבות המלצות הרופאים היגר רבי חנניה לבלגיה. לאחר הגירתו לבלגיה התמנה רבי חנניה לרב הקהילה היהודית בעיר [[לייז']], העיר השלישית בגודלה במדינה. בזמן כהונתו כרב העיר, למרות שיצר קשרים והשפע בקרב מנהיגי הקהילה, מיעט רבי חנניה להתעסק בעניינים מעוררי מחלוקת אלא התמקד בלימוד התורה. כך למשל כתב באיגרת ששלח ל[[הראשון לציון|ראשון לציון]] [[משה יהודה פרנקו|רבי משה פרנקו]] בשנת ה'תרע"ג {{ציטוטון|הנני חונה פה קהילה קדושה לייג' בלגיה. ותודה לאל כל גדולי אירופה סרים למשמעתי, ואינני מתערב כלל ועיקר בשום אחד מהענינים הגורמים הרמת הכבוד וההידור והפרכוס או מחלוקת חס וחלילה רק בתורת ה' חפצי כי זה חלקי מכל עמלי}}<ref>המכתב מצוטט על ידי ההיסטוריון [[משה דוד גאון]] בספרו תולדות חכמי ירושלים.</ref>. למרות שהותו באירופה, הרחק מחכמי ירושלים, הקפיד רבי חנניה לשמור על קשר עם חכמי עיר מולדתו ולהחליף איתם אגרות בהלכה ובנושאים נוספים. בשנת ה'תרע"א הדפיס [[יוסף חיים הכהן|רבי יוסף חיים כהן]], אב בית הדין של העדה המערבית בירושלים את ספרו "מנחת כהן" על כללי הפסיקה ובסופו צרף תשובה הלכתית שקבל מרבי חנניה ובה הערות ומשא ומתן הלכתי על הסוגיות הנידונות בספר<ref>[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47321&st=&pgnum=178 רבי יוסף חיים כהן, מנחת כהן, חלק ב, ירושלים ה'תרע"א, דף ק"ל]</ref>. בשלהי שנת [[ה'תרע"ח|ה'תרע"ז]] היגר רבי חנניה לעיר [[קזבלנקה]] שב[[מרוקו]]. שם הקים את ישיבת "מקור חיים" ועמד בראשה. בישיבה היה גם אגף בשם "אור החיים" שבו עסקו בעלי בתים בלימוד זוהר בשעות הערב. רבי חנניה כתב מסמך בשם "התקנות, הסדרים, העמודים והחוקים לישיבת מקור חיים" שבו תשעה סעיפים המסדירים את פעילותה ומטרותיה של הישיבה. ב[[הספרייה הלאומית|ספריה הלאומית]] בירושלים נמצא עותק של התקנות בכתב ידו של רבי חנניה<ref>"[https://www.nli.org.il/he/archives/NNL_ARCHIVE_AL990040868630205171/NLI תקנות סדרים עמודים וחוקים לישיבת מקור חיים" בקזבלנקה], באתר הספרייה הלאומית</ref>. לאחר שהתפנתה שם משרת הרבנות, התמודד רבי חנניה על התפקיד אבל הפסיד ל[[משה מאיר חי אליקים|רבי משה מאיר חי אליקים]] מ[[טבריה]]. בשנת ה'תרפ"ב השתתף רבי חנניה בייסודו של כתב עת בשם "אור המערב". בניגוד לכתבי עת אחרים באותה תקופה, שפתו של כתב עת זה הייתה [[ערבית-יהודית|השפה ערבית-יהודית]] שבה דברו יהודי קזבלנקה ואזורים נוספים במרוקו. וכך יכלו דוברי הערבית היהודית להתעדכן בנעשה אצל אחיהם היהודים במדינות אחרות, וכך התחזק הקשר בין יהודי מרוקו לבין בני עדות אחרות. בשנת [[ה'תרפ"ד]], עזב רבי חנניה את קזבלנקה לתקופה מסוימת, ועבר ל[[תוניסיה]], לצורך הדפסת ספריו. בזמן שהותו בתוניס התגורר רבי חנניה בביתו של רבי משה חדד בעיירה [[נאבל]] שעל יד הבירה [[תוניס]] ולמד עם חכמי הקהילה בבתי המדרש בנאבל ובתוניס. רבי חנניה יצר קשרים עם רבים מחכמי תוניס ובמיוחד עם ראש רבני תוניס רבי [[משה שתרוג]]. בשהותו בתוניס, נודע לו על פולמוס הלכתי שהתעורר בקהילת קזבלנקה לאחר עזיבתו. ראובן, אחד מעשירי הקהילה נפטר ללא ילדים, והיו לו שלושה אחים- שמעון, לוי ויהודה. שמעון ולוי נפטרו בחיי ראובן והשאירו אחריהם בנים. ויהודה היה היה עדיין בחיים ולמרות שהיה נשוי לא היו לו ילדים. בית הדין התכוון לחייב את אשתו של ראובן ב[[חליצה]] ולחלק את רכוש ראובן בין אחיו (יהודה) ואחייניו (בני שמעון ובני לוי). אך בנו הבכור של שמעון שהיה עשיר, לא רצה להתחלק בירושת דודו עם בני לוי, שהיו עניים. ולכן טען לבית הדין שאשתו של ראובן מחויבת ל[[ייבום|התייבם]] ליהודה וכך הרכוש לא ילך לבני לוי אלא רק ליהודה ה[[יבם]], שסיכם עם בנו של שמעון שהוא יעביר לו חלק מהרכוש. והנה למזלם של בני שמעון, הגיע לקזבלנקה [[מו"צ]] חדש שהחליט לקבל את טענתם ופסק שיהודה צריך לייבם את אשת ראובן הרכוש לא יתחלק בין יהודה לבני שמעון ובני לוי אלא ילך רק ליהודה, (שעל פי הסיכום היה אמור להביא חלק מהרכוש לבני שמעון). חלק מבני הקהילה שזעמו על העוול שנעשה לבני לוי החליטו לשלוח לרבי חנניה את פרטי המקרה ובקשו ממנו לפסוק את הדין ולהכריע בסוגיה. רבי חנניה כתב תשובה ארוכה להוכיח, שבגלל שיהודה כבר נשוי לאישה אחת אז הוא מחויב לחלוץ ולא לייבם ולכן צריך לחלק את הרכוש גם לבני לוי ולא רק ליהודה. בתוך תשובתו הביא רבי חנניה פסקי דין, מבתי הדין של הערים [[מוגדור]] [[מראקש|ומראקש]], ומרבה הראשי של מרוקו [[רפאל אלנקווה|רבי רפאל אלנקווה]] שהצטרפו לדבריו ויצאו נגד תוקף פסק הדין של המו"צ מקזבלנקה. רבי חנניה פרסם את תשובתו בספרו "מגן הדת". כתגובה לתשובתו של רבי חנניה פרסם רבי [[משה מאיר חי אליקים]] ספר בשם "מלחמת המגן" שבו חלק בחריפות רבה על מסקנותיו של רבי חנניה. לאחר שהותו ב[[תוניסיה]] עבר רבי חנניה ל[[אלג'יריה]] ושימש כ[[מו"צ]] בעיר [[קונסטנטין (אלג'יריה)|קונסטנטין]]. בזמן כהונתו בקונסטנטין, פנה אליו רבי חיים רוזנברג, רב העיר [[אנקונה]] שבאיטליה, שעסק בחקר כתבו של [[החיד"א]], ושאל את רבי חנניה מה שלשלת היוחסין המדויקת בין החיד"א לבינו, וביקש מרבי חנניה עזרה בהשגת כתבי יד של החיד"א<ref>[https://www.nli.org.il/he/archives/NNL_ARCHIVE_AL990040865960205171/NLI רוזנברג, חיים] באתר [[הספרייה הלאומית]].</ref>. לאחר תקופת כהונתו כ[[מו"צ]] באלג'יריה חזר רבי חנניה ל[[קזבלנקה]]<ref>לכל המאוחר בשנת ה'תרפ"ז שכן בסיוון ה'תרפ"ז שלח אליו יעקב דאהן [https://www.nli.org.il/he/archives/NNL_ARCHIVE_AL004085748/NLI מכתב] לקזבלנקה. </ref> כדי לשוב ולעמוד בראשות ישיבת "מקור חיים". בשנת ה'תרצ"ב נסע רבי חנניה לביקור נוסף באירופה לצורך מימון הדפסת ספריו. בזמן שהותו בפריז חלה רבי חנניה ואושפז בבית חולים בעיר. הוא השתחרר מבית החולים בכד שבט ה'תרצ"ב. מצרפת המשיך רבי חנניה ללונדון בה התעכב תקופה מסוימת היה שותף לייסוד כתב עת בשם "ציון". לאחר סיום מסעו חזר רבי חנניה לקזבלנקה והמשיך לעמוד בראשות ישיבת מקור חיים עד פטירתו בשנת 1953. חלק מהמסמכים והמכתבים שהיו ברשותו של רבי חנניה נתרמו על ידי יורשיו ל[[הספרייה הלאומית|ספריה הלאומית]] בירושלים שם רוכזו באוסף בשם "אוסף חנניה חביב אזולאי". == משפחתו == לא ידוע שם אביו של רבי חנניה. שמה של אמו הוא אסתר ובשנת ה'תרע"ג היא התגוררה בבית המחסה לעניים של [[ועד העדה המערבית בירושלים|עדת המערביים]] בירושלים<ref>על פי מכתבו של רבי חנניה לרשל"צ הרב פרנקו שמובא אצל משה דוד גאון.</ref>. לרבי חנניה הייתה אחות אחת בשם עזיזה. לרבי חנניה ולאשתו<ref>שמה לא ידוע</ref> נולדו שני בנים- שלום ושמעון ניסים. בשנת 1930 נערכה בקזבלנקה חתונתו של שמעון ניסים, בנו של רבי חנניה<ref>החתונה מוזכרת ב[https://www.nli.org.il/he/archives/NNL_ARCHIVE_AL990040861430205171/NLI מכתב] באיטלקית ששלח רבי כלפאללה נחום מ[[טריפולי (לוב)|טריפולי]] לרבי חנניה בו הוא מודה על הזמנתו לחתונת בנו.</ref>. == ספריו == רבי חנניה חיבר כמה ספרים. חלקם נדפסו בשנים תרפ"ה- תרפ"ו בסיוע נדיבים מתוניס ואלג'יר. לצורך השגת מימון להדפסת שאר ספריו עמד רבי חנניה בקשרי מכתבים עם רבי [[דוד דה-סולה-פול]], רב העדה הספרדית-פורטוגזית ב[[ניו יורק]]<ref>[ פול, דוד דה סולה] באתר [[הספרייה הלאומית]]</ref>, רבי [[אליהו משה פרנסיס]], מרבני הקהילה הספרדית-פורטוגזית בעיר [[אמסטרדם]] שבהולנד<ref>[ פרנסיס, אליאו משה] באתר הספרייה הלאומית.</ref>, רבי לואידור בלום מ[[לייפציג]] שב[[גרמניה]]<ref>[ בלום, לואידור] באתר הספרייה הלאומית</ref>, והפילנתרופית היהודית-עיראקית מלונדון [[פרחה ששון]]<ref>[ ששון, פרחה] באתר הספרייה הלאומית</ref>. בחלק ממכתביו כתב רבי חנניה על תוכניתו לנסוע לאירופה ולאמריקה לצורך איסוף תרומות להדפסת ספריו, ורבי אליהו משה פרנסיס ורבי דויד דה סולה פול מממליצים לו לא לבוא להולנד ולארצות הברית בשל משבר כלכלי בארצותיהם. לחלק מהספרים לא הצליח רבי חנניה להשיג את הסכום לצורך הדפסתם ולכן הם נשארו בכתבי יד וככל הנראה לא שרדו. להלן רשימת ספריו של רבי חנניה ותיאורם בקצרה- *'''מורה צדק-''' ספר [[שאלות ותשובות]] על סדר [[שולחן ערוך|השולחן ערוך]]. חלק א נדפס בג'רבה בשנת ה'תרפ"ד, עם הסכמה מאת רבי משה שתרוג. רבי חנניה רצה להדפיס בגרמניה את שלושת הכרכים הנוספים של ספרו ולצורך זה נדפסה בברלין בשנת 1926 חוברת בת 8 עמודים ובה המלצות מאת שמונה מרבני גרמניה לספרו של רבי חנניה. *'''מגן הדת-''' הודפס בכ"א אדר [[ה'תרפ"ה]], בדפוס "הציוני" שבאי [[ג'רבא]] שבדרום תוניסיה. לספר ניתנה הסכמתה מרבי [[משה שתרוג]], רבה הראשי של תוניסיה. בראש הספר הודפסה תשובתו של רבי חנניה בעניין פולמוס הייבום בקזבלנקה. ולאחר מכן כמה מאמרים שכתב רבי חנניה במטרה {{ציטוטון|להקים עולה של תורה ולהרים קרני הדת והאמונה המושפלים לארץ בערי המערב בכלל ובערי תונס בפרט}}<ref>כלשונו של רבי חנניה עצמו בספרו מגן הדת, עמ' 26.</ref>. במאמריו אלה הציע רבי חנניה כמה הצעות לשיפור המצב בקהילות צפון אפריקה. בין הצעותיו- תקנות וכללים להסדיר את הליכי בחירת רבני הקהילות, ותוכנית לימודים מפורטת ואחידה לתלמודי התורה ובתי המדרש בקהילות השונות<ref>בשער הספר כתוב שזה חוברת מס' א ונראה שרבי חנניה תכנן להדפיס חלקים נוספים מהספר. באחד העמודים הראשונים אף מופיע רשימת נושאים שיובאו בחוברת ב מהספר. אך כנראה לבסוף לא נדפסה חוברת ב.</ref>. *'''עולם קטן'''- קונטרס שבו הספד שהספיד רבי חנניה בבית הכנסת הגדול בתוניס בשבת חיי שרה ה'תרפ"ה על פטירתו של רבי יהודה הקטן, שהיה אחד מחכמי ועשירי הקהילה היהודית בתוניס. הקונטרס נדפס ביחד עם ספר מגן הדת. הדפסת הקונטרס מומנה על ידי אליהו הקטן, בנו של רבי יהודה הקטן. * '''קריית חנ"א-''' ספר דרשות. חלק א נדפס בשנת [[ה'תרפ"ו]] בעיר [[סוסה (עיר)|סוסה]] שבדרום [[תוניסיה]]. לספר נתנו הסכמות מרבי [[משה שתרוג]], רבה הראשי של תוניסיה, ורבי [[מיכאל בן סעייד]], רב העיר [[ווהראן]] שב[[אלג'יריה]]. מכיוון שבתקופה זו כיהן רבי חנניה ברבנות באלג'יריה ולא היה יכול לבוא למקום הדפוס בתוניסיה ולפקח על הדפסת הספר, מינה רבי חנניה את רבי [[שמואל טייב]], רב העיר [[בנזרת]] להתעסק בסידור הספר והבאתו לדפוס. רבי שמואל טייב גם כתב שיר והקדמה לספר ובהם הוא מתאר ומשבח את הספר. בכל אחת מהדרשות פותח רבי חנניה במאמר חז"ל ובמהלך הדרשה עוסק בביאורו. בהקדמת הספר כותב רבי חנניה שבספר יהיו 620 דרשות אבל חלק א (שכנראה הוא היחיד שנדפס בסופו של דבר) מכיל רק את 96 הדרשות הראשונות וכנראה שהשאר נותר בכתב יד. *'''אורן של חכמים-''' פירוש על [[שולחן ערוך]] [[אורח חיים]] ו[[יורה דעה]]. ככל הנראה לא נדפס אלא נותר בכתב יד. מוזכר בהסכמת רבי משה שתרוג לספר קריית חנ"א. *בנוסף לספריו אלה נמצאים באוסף חנניה חביב אזולאי שבספריה הלאומית עוד שני חיבורים קצרים בכתב ידו של רבי חנניה- תשובה הלכתית שנכתבה בתוניס בשנת ה'תרפ"ה ובה הוא דן האם מותר להכין תרופות מגרעיני ענבים של גויים, ודרשה בענייני חזרה בתשובה, שנאמרה על ידו בקזבלנקה ביום כיפור שנת 1930. == קישורים חיצוניים == * '''רבי חנניה חביב אזולאי''', [https://beta.hebrewbooks.org/33161 '''מגן הדת,'''] ג'רבה, תרפ"ה, באתר [[HebrewBooks]]. *'''רבי חנניה חביב אזולאי''', [https://beta.hebrewbooks.org/41949 '''קריית חנ"א'''], סוסה, תרפ"ו, באתר HebrewBooks. *{{יהודי המזרח|42}} *[https://www.hyomi.org.il/page.asp?id=861&saying_id=4331 '''חכם חנניה חביב אזולאי'''] באתר '''החכם היומי'''. *[https://www.nli.org.il/he/archives/NNL_ARCHIVE_AL004085517/NLI '''אוסף חנניה חביב אזולאי'''] באתר [[הספרייה הלאומית]]. == הערות שוליים == {{הערות שוליים}} {{בקרת זהויות}} [[קטגוריה:אנשי היישוב הוותיק ילידי ארץ ישראל]] [[קטגוריה:רבנים ספרדיים]] [[קטגוריה:רבנים ארץ-ישראלים]] [[קטגוריה:רבנים בלגים]] [[קטגוריה:רבנים צרפתים]] [[קטגוריה:רבנים מרוקאים]] [[קטגוריה:רבנים אלג'יראים]] [[קטגוריה:רבנים תוניסאים]] [[קטגוריה:שד"רים]] [[קטגוריה:ראשי ישיבות בארצות האסלאם]] [[קטגוריה:ירושלים: רבנים]] [[קטגוריה:קזבלנקה: רבנים]] [[קטגוריה:פריז: רבנים]] [[קטגוריה:מחברי ספרי דרוש]] [[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]] [[קטגוריה:מחברי ספרי הלכה]] [[קטגוריה:ילידי 1876]] [[קטגוריה:נפטרים ב-1953]]'
פלט unified diff של השינויים שבוצעו בעריכה (edit_diff)
'@@ -53,10 +53,10 @@ == ספריו == -רבי חנניה חיבר כמה ספרים. חלקם נדפסו בשנים תרפ"ה- תרפ"ו בסיוע נדיבים מתוניס ואלג'יר. לצורך השגת מימון להדפסת שאר ספריו עמד רבי חנניה בקשרי מכתבים עם רבי [[דוד דה-סולה-פול]], רב העדה הספרדית-פורטוגזית ב[[ניו יורק]]<ref>[https://www.nli.org.il/he/archives/NNL_ARCHIVE_AL990040861820205171/NLI פול, דוד דה סולה] באתר [[הספרייה הלאומית]]</ref>, רבי [[אליהו משה פרנסיס]], מרבני הקהילה הספרדית-פורטוגזית בעיר [[אמסטרדם]] שבהולנד<ref>[https://www.nli.org.il/he/archives/NNL_ARCHIVE_AL990040861960205171/NLI פרנסיס, אליאו משה] באתר הספרייה הלאומית.</ref>, רבי לואידור בלום מ[[לייפציג]] שב[[גרמניה]]<ref>[https://www.nli.org.il/he/archives/NNL_ARCHIVE_AL990040857770205171/NLI בלום, לואידור] באתר הספרייה הלאומית</ref>, והפילנתרופית היהודית-עיראקית מלונדון [[פרחה ששון]]<ref>[https://www.nli.org.il/he/archives/NNL_ARCHIVE_AL990040866050205171/NLI ששון, פרחה] באתר הספרייה הלאומית</ref>. בחלק ממכתביו כתב רבי חנניה על תוכניתו לנסוע לאירופה ולאמריקה לצורך איסוף תרומות להדפסת ספריו, ורבי אליהו משה פרנסיס ורבי דויד דה סולה פול מממליצים לו לא לבוא להולנד ולארצות הברית בשל משבר כלכלי בארצותיהם. לחלק מהספרים לא הצליח רבי חנניה להשיג את הסכום לצורך הדפסתם ולכן הם נשארו בכתבי יד וככל הנראה לא שרדו. +רבי חנניה חיבר כמה ספרים. חלקם נדפסו בשנים תרפ"ה- תרפ"ו בסיוע נדיבים מתוניס ואלג'יר. לצורך השגת מימון להדפסת שאר ספריו עמד רבי חנניה בקשרי מכתבים עם רבי [[דוד דה-סולה-פול]], רב העדה הספרדית-פורטוגזית ב[[ניו יורק]]<ref>[ פול, דוד דה סולה] באתר [[הספרייה הלאומית]]</ref>, רבי [[אליהו משה פרנסיס]], מרבני הקהילה הספרדית-פורטוגזית בעיר [[אמסטרדם]] שבהולנד<ref>[ פרנסיס, אליאו משה] באתר הספרייה הלאומית.</ref>, רבי לואידור בלום מ[[לייפציג]] שב[[גרמניה]]<ref>[ בלום, לואידור] באתר הספרייה הלאומית</ref>, והפילנתרופית היהודית-עיראקית מלונדון [[פרחה ששון]]<ref>[ ששון, פרחה] באתר הספרייה הלאומית</ref>. בחלק ממכתביו כתב רבי חנניה על תוכניתו לנסוע לאירופה ולאמריקה לצורך איסוף תרומות להדפסת ספריו, ורבי אליהו משה פרנסיס ורבי דויד דה סולה פול מממליצים לו לא לבוא להולנד ולארצות הברית בשל משבר כלכלי בארצותיהם. לחלק מהספרים לא הצליח רבי חנניה להשיג את הסכום לצורך הדפסתם ולכן הם נשארו בכתבי יד וככל הנראה לא שרדו. להלן רשימת ספריו של רבי חנניה ותיאורם בקצרה- *'''מורה צדק-''' ספר [[שאלות ותשובות]] על סדר [[שולחן ערוך|השולחן ערוך]]. חלק א נדפס בג'רבה בשנת ה'תרפ"ד, עם הסכמה מאת רבי משה שתרוג. רבי חנניה רצה להדפיס בגרמניה את שלושת הכרכים הנוספים של ספרו ולצורך זה נדפסה בברלין בשנת 1926 חוברת בת 8 עמודים ובה המלצות מאת שמונה מרבני גרמניה לספרו של רבי חנניה. *'''מגן הדת-''' הודפס בכ"א אדר [[ה'תרפ"ה]], בדפוס "הציוני" שבאי [[ג'רבא]] שבדרום תוניסיה. לספר ניתנה הסכמתה מרבי [[משה שתרוג]], רבה הראשי של תוניסיה. בראש הספר הודפסה תשובתו של רבי חנניה בעניין פולמוס הייבום בקזבלנקה. ולאחר מכן כמה מאמרים שכתב רבי חנניה במטרה {{ציטוטון|להקים עולה של תורה ולהרים קרני הדת והאמונה המושפלים לארץ בערי המערב בכלל ובערי תונס בפרט}}<ref>כלשונו של רבי חנניה עצמו בספרו מגן הדת, עמ' 26.</ref>. במאמריו אלה הציע רבי חנניה כמה הצעות לשיפור המצב בקהילות צפון אפריקה. בין הצעותיו- תקנות וכללים להסדיר את הליכי בחירת רבני הקהילות, ותוכנית לימודים מפורטת ואחידה לתלמודי התורה ובתי המדרש בקהילות השונות<ref>בשער הספר כתוב שזה חוברת מס' א ונראה שרבי חנניה תכנן להדפיס חלקים נוספים מהספר. באחד העמודים הראשונים אף מופיע רשימת נושאים שיובאו בחוברת ב מהספר. אך כנראה לבסוף לא נדפסה חוברת ב.</ref>. -*'''עולם קטן'''- קונטרס שבו ההספד שהספיד רבי חנניה בבית הכנסת הגדול בתוניס בשבת חיי שרה ה'תרפ"ה על פטירתו של רבי יהודה הקטן, שהיה אחד מחכמי ועשירי הקהילה היהודית בתוניס. הקונטרס נדפס ביחד עם ספר מגן הדת. הדפסת הקונטרס מומנה על ידי אליהו הקטן, בנו של רבי יהודה הקטן. +*'''עולם קטן'''- קונטרס שבו הספד שהספיד רבי חנניה בבית הכנסת הגדול בתוניס בשבת חיי שרה ה'תרפ"ה על פטירתו של רבי יהודה הקטן, שהיה אחד מחכמי ועשירי הקהילה היהודית בתוניס. הקונטרס נדפס ביחד עם ספר מגן הדת. הדפסת הקונטרס מומנה על ידי אליהו הקטן, בנו של רבי יהודה הקטן. * '''קריית חנ"א-''' ספר דרשות. חלק א נדפס בשנת [[ה'תרפ"ו]] בעיר [[סוסה (עיר)|סוסה]] שבדרום [[תוניסיה]]. לספר נתנו הסכמות מרבי [[משה שתרוג]], רבה הראשי של תוניסיה, ורבי [[מיכאל בן סעייד]], רב העיר [[ווהראן]] שב[[אלג'יריה]]. מכיוון שבתקופה זו כיהן רבי חנניה ברבנות באלג'יריה ולא היה יכול לבוא למקום הדפוס בתוניסיה ולפקח על הדפסת הספר, מינה רבי חנניה את רבי [[שמואל טייב]], רב העיר [[בנזרת]] להתעסק בסידור הספר והבאתו לדפוס. רבי שמואל טייב גם כתב שיר והקדמה לספר ובהם הוא מתאר ומשבח את הספר. בכל אחת מהדרשות פותח רבי חנניה במאמר חז"ל ובמהלך הדרשה עוסק בביאורו. בהקדמת הספר כותב רבי חנניה שבספר יהיו 620 דרשות אבל חלק א (שכנראה הוא היחיד שנדפס בסופו של דבר) מכיל רק את 96 הדרשות הראשונות וכנראה שהשאר נותר בכתב יד. *'''אורן של חכמים-''' פירוש על [[שולחן ערוך]] [[אורח חיים]] ו[[יורה דעה]]. ככל הנראה לא נדפס אלא נותר בכתב יד. מוזכר בהסכמת רבי משה שתרוג לספר קריית חנ"א. '
שורות שנוספו בעריכה (added_lines)
[ 0 => 'רבי חנניה חיבר כמה ספרים. חלקם נדפסו בשנים תרפ"ה- תרפ"ו בסיוע נדיבים מתוניס ואלג'יר. לצורך השגת מימון להדפסת שאר ספריו עמד רבי חנניה בקשרי מכתבים עם רבי [[דוד דה-סולה-פול]], רב העדה הספרדית-פורטוגזית ב[[ניו יורק]]<ref>[ פול, דוד דה סולה] באתר [[הספרייה הלאומית]]</ref>, רבי [[אליהו משה פרנסיס]], מרבני הקהילה הספרדית-פורטוגזית בעיר [[אמסטרדם]] שבהולנד<ref>[ פרנסיס, אליאו משה] באתר הספרייה הלאומית.</ref>, רבי לואידור בלום מ[[לייפציג]] שב[[גרמניה]]<ref>[ בלום, לואידור] באתר הספרייה הלאומית</ref>, והפילנתרופית היהודית-עיראקית מלונדון [[פרחה ששון]]<ref>[ ששון, פרחה] באתר הספרייה הלאומית</ref>. בחלק ממכתביו כתב רבי חנניה על תוכניתו לנסוע לאירופה ולאמריקה לצורך איסוף תרומות להדפסת ספריו, ורבי אליהו משה פרנסיס ורבי דויד דה סולה פול מממליצים לו לא לבוא להולנד ולארצות הברית בשל משבר כלכלי בארצותיהם. לחלק מהספרים לא הצליח רבי חנניה להשיג את הסכום לצורך הדפסתם ולכן הם נשארו בכתבי יד וככל הנראה לא שרדו.', 1 => '*'''עולם קטן'''- קונטרס שבו הספד שהספיד רבי חנניה בבית הכנסת הגדול בתוניס בשבת חיי שרה ה'תרפ"ה על פטירתו של רבי יהודה הקטן, שהיה אחד מחכמי ועשירי הקהילה היהודית בתוניס. הקונטרס נדפס ביחד עם ספר מגן הדת. הדפסת הקונטרס מומנה על ידי אליהו הקטן, בנו של רבי יהודה הקטן.' ]
שורות שהוסרו בעריכה (removed_lines)
[ 0 => 'רבי חנניה חיבר כמה ספרים. חלקם נדפסו בשנים תרפ"ה- תרפ"ו בסיוע נדיבים מתוניס ואלג'יר. לצורך השגת מימון להדפסת שאר ספריו עמד רבי חנניה בקשרי מכתבים עם רבי [[דוד דה-סולה-פול]], רב העדה הספרדית-פורטוגזית ב[[ניו יורק]]<ref>[https://www.nli.org.il/he/archives/NNL_ARCHIVE_AL990040861820205171/NLI פול, דוד דה סולה] באתר [[הספרייה הלאומית]]</ref>, רבי [[אליהו משה פרנסיס]], מרבני הקהילה הספרדית-פורטוגזית בעיר [[אמסטרדם]] שבהולנד<ref>[https://www.nli.org.il/he/archives/NNL_ARCHIVE_AL990040861960205171/NLI פרנסיס, אליאו משה] באתר הספרייה הלאומית.</ref>, רבי לואידור בלום מ[[לייפציג]] שב[[גרמניה]]<ref>[https://www.nli.org.il/he/archives/NNL_ARCHIVE_AL990040857770205171/NLI בלום, לואידור] באתר הספרייה הלאומית</ref>, והפילנתרופית היהודית-עיראקית מלונדון [[פרחה ששון]]<ref>[https://www.nli.org.il/he/archives/NNL_ARCHIVE_AL990040866050205171/NLI ששון, פרחה] באתר הספרייה הלאומית</ref>. בחלק ממכתביו כתב רבי חנניה על תוכניתו לנסוע לאירופה ולאמריקה לצורך איסוף תרומות להדפסת ספריו, ורבי אליהו משה פרנסיס ורבי דויד דה סולה פול מממליצים לו לא לבוא להולנד ולארצות הברית בשל משבר כלכלי בארצותיהם. לחלק מהספרים לא הצליח רבי חנניה להשיג את הסכום לצורך הדפסתם ולכן הם נשארו בכתבי יד וככל הנראה לא שרדו.', 1 => '*'''עולם קטן'''- קונטרס שבו ההספד שהספיד רבי חנניה בבית הכנסת הגדול בתוניס בשבת חיי שרה ה'תרפ"ה על פטירתו של רבי יהודה הקטן, שהיה אחד מחכמי ועשירי הקהילה היהודית בתוניס. הקונטרס נדפס ביחד עם ספר מגן הדת. הדפסת הקונטרס מומנה על ידי אליהו הקטן, בנו של רבי יהודה הקטן.' ]
קוד הוויקי של הדף החדש, מומר לפני שמירה (new_pst)
'{{אישיות רבנית | שם = רבי חנניה חביב אזולאי | תאריך לידה = [[1876]] | מקום לידה = [[ירושלים]], [[האימפריה העות'מאנית]] | תאריך פטירה = [[1953]] | מקום פטירה = [[קזבלנקה]], [[מרוקו הצרפתית]] | מדינה = [[האימפריה העות'מאנית]], [[הרפובליקה הצרפתית השלישית]], [[ממלכת בלגיה]], [[מרוקו הצרפתית]], [[אלג'יריה הצרפתית]]. | רבותיו = רבי [[רפאל יצחק ישראל]] | בני דורו = [[משה יהושע יהודה לייב דיסקין|המהרי"ל דיסקין]], [[צדוק כהן|רבי צדוק הכהן]], [[משה יהודה פרנקו|רבי משה יהודה פרנקו]], רבי [[משה מאיר חי אליקים]], [[משה שתרוג|רבי משה שתרוג]], [[רפאל בירדוגו|רבי רפאל ברדוגו]], [[יוסף חיים הכהן|רבי יוסף חיים הכהן]]. | חיבוריו = מורה צדק, קריית חנ"א, מגן הדת, עולם קטן, אורם של חכמים | אם = אסתר אזולאי | תפקיד1 = מורה ב[[בית המדרש הרבני של צרפת]] | תפקיד2 = רב העיר [[לייז']] | תפקיד3 = ראש ישיבת מקור חיים ב[[קזבלנקה]] | תפקיד4 = רב העיר [[קונסטנטין (אלג'יריה)|קונסטנטין]] }} '''רבי חנניה חביב אזולאי''' ([[ירושלים]], [[1876]]- [[קזבלנקה]], [[1953]]),היה רב העיר [[לייז']] שב[[בלגיה]], [[מו"צ]] בעיר [[קונסטנטין (אלג'יריה)|קונסטנטין]] שב[[אלג'יריה]] וראש ישיבת "מקור חיים" בעיר קזבלנקה שב[[מרוקו]]. == ביוגרפיה == רבי חנניה נולד ב[[ירושלים]] (אז חלק מ[[האימפריה העות'מאנית]]) למשפחה ספרדית המיוחסת [[החיד"א|לחיד"א]]<ref>כך מופיע בהסכמות לספר קריית חנ"א</ref>. הוא למד בישיבות הספרדים בירושלים ובעיקר אצל רבו המובהק [[רפאל יצחק ישראל|רבי רפאל יצחק ישראל]], ששימש כאב בית הדין הספרדי בעיר. בשנת [[ה'תרנ"ח]], מינה [[המהרי"ל דיסקין]] את רבי חנניה לשמש כ[[שד"ר]] בקהילות היהודיות ב[[צרפת]]. לאחר פטירתו של המהרי"ל דיסקין, כשרבי חנניה כבר שהה בצרפת, התעוררה מחלוקת בין הקהילה הספרדית לקהילה האשכנזית בירושלים לגבי השימוש בכסף שייאסף על ידי רבי חנניה. כששמע רבי חנניה ששליחותו מעוררת מחלוקת בקרב העדות והקהילות השונות בירושלים החליט לפרוש מתפקידו כשד"ר. רבי חנניה תכנן לחזור לירושלים, אבל לבקשתו של [[צדוק כהן|הרב צדוק הכהן]], רבה הראשי של צרפת, הוא השתקע בפריז והחל ללמד ב[[בית המדרש הרבני של צרפת]]. רבי חנניה לימד בבית המדרש כעשר שנים עד שבשנת ה'תרס"ח הוא חלה ורופאיו יעצו לו לעזוב את פריז כי מזג האוויר בה פוגע במצבו הבריאותי ומקשה על החלמתו. בעקבות המלצות הרופאים היגר רבי חנניה לבלגיה. לאחר הגירתו לבלגיה התמנה רבי חנניה לרב הקהילה היהודית בעיר [[לייז']], העיר השלישית בגודלה במדינה. בזמן כהונתו כרב העיר, למרות שיצר קשרים והשפע בקרב מנהיגי הקהילה, מיעט רבי חנניה להתעסק בעניינים מעוררי מחלוקת אלא התמקד בלימוד התורה. כך למשל כתב באיגרת ששלח ל[[הראשון לציון|ראשון לציון]] [[משה יהודה פרנקו|רבי משה פרנקו]] בשנת ה'תרע"ג {{ציטוטון|הנני חונה פה קהילה קדושה לייג' בלגיה. ותודה לאל כל גדולי אירופה סרים למשמעתי, ואינני מתערב כלל ועיקר בשום אחד מהענינים הגורמים הרמת הכבוד וההידור והפרכוס או מחלוקת חס וחלילה רק בתורת ה' חפצי כי זה חלקי מכל עמלי}}<ref>המכתב מצוטט על ידי ההיסטוריון [[משה דוד גאון]] בספרו תולדות חכמי ירושלים.</ref>. למרות שהותו באירופה, הרחק מחכמי ירושלים, הקפיד רבי חנניה לשמור על קשר עם חכמי עיר מולדתו ולהחליף איתם אגרות בהלכה ובנושאים נוספים. בשנת ה'תרע"א הדפיס [[יוסף חיים הכהן|רבי יוסף חיים כהן]], אב בית הדין של העדה המערבית בירושלים את ספרו "מנחת כהן" על כללי הפסיקה ובסופו צרף תשובה הלכתית שקבל מרבי חנניה ובה הערות ומשא ומתן הלכתי על הסוגיות הנידונות בספר<ref>[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47321&st=&pgnum=178 רבי יוסף חיים כהן, מנחת כהן, חלק ב, ירושלים ה'תרע"א, דף ק"ל]</ref>. בשלהי שנת [[ה'תרע"ח|ה'תרע"ז]] היגר רבי חנניה לעיר [[קזבלנקה]] שב[[מרוקו]]. שם הקים את ישיבת "מקור חיים" ועמד בראשה. בישיבה היה גם אגף בשם "אור החיים" שבו עסקו בעלי בתים בלימוד זוהר בשעות הערב. רבי חנניה כתב מסמך בשם "התקנות, הסדרים, העמודים והחוקים לישיבת מקור חיים" שבו תשעה סעיפים המסדירים את פעילותה ומטרותיה של הישיבה. ב[[הספרייה הלאומית|ספריה הלאומית]] בירושלים נמצא עותק של התקנות בכתב ידו של רבי חנניה<ref>"[https://www.nli.org.il/he/archives/NNL_ARCHIVE_AL990040868630205171/NLI תקנות סדרים עמודים וחוקים לישיבת מקור חיים" בקזבלנקה], באתר הספרייה הלאומית</ref>. לאחר שהתפנתה שם משרת הרבנות, התמודד רבי חנניה על התפקיד אבל הפסיד ל[[משה מאיר חי אליקים|רבי משה מאיר חי אליקים]] מ[[טבריה]]. בשנת ה'תרפ"ב השתתף רבי חנניה בייסודו של כתב עת בשם "אור המערב". בניגוד לכתבי עת אחרים באותה תקופה, שפתו של כתב עת זה הייתה [[ערבית-יהודית|השפה ערבית-יהודית]] שבה דברו יהודי קזבלנקה ואזורים נוספים במרוקו. וכך יכלו דוברי הערבית היהודית להתעדכן בנעשה אצל אחיהם היהודים במדינות אחרות, וכך התחזק הקשר בין יהודי מרוקו לבין בני עדות אחרות. בשנת [[ה'תרפ"ד]], עזב רבי חנניה את קזבלנקה לתקופה מסוימת, ועבר ל[[תוניסיה]], לצורך הדפסת ספריו. בזמן שהותו בתוניס התגורר רבי חנניה בביתו של רבי משה חדד בעיירה [[נאבל]] שעל יד הבירה [[תוניס]] ולמד עם חכמי הקהילה בבתי המדרש בנאבל ובתוניס. רבי חנניה יצר קשרים עם רבים מחכמי תוניס ובמיוחד עם ראש רבני תוניס רבי [[משה שתרוג]]. בשהותו בתוניס, נודע לו על פולמוס הלכתי שהתעורר בקהילת קזבלנקה לאחר עזיבתו. ראובן, אחד מעשירי הקהילה נפטר ללא ילדים, והיו לו שלושה אחים- שמעון, לוי ויהודה. שמעון ולוי נפטרו בחיי ראובן והשאירו אחריהם בנים. ויהודה היה היה עדיין בחיים ולמרות שהיה נשוי לא היו לו ילדים. בית הדין התכוון לחייב את אשתו של ראובן ב[[חליצה]] ולחלק את רכוש ראובן בין אחיו (יהודה) ואחייניו (בני שמעון ובני לוי). אך בנו הבכור של שמעון שהיה עשיר, לא רצה להתחלק בירושת דודו עם בני לוי, שהיו עניים. ולכן טען לבית הדין שאשתו של ראובן מחויבת ל[[ייבום|התייבם]] ליהודה וכך הרכוש לא ילך לבני לוי אלא רק ליהודה ה[[יבם]], שסיכם עם בנו של שמעון שהוא יעביר לו חלק מהרכוש. והנה למזלם של בני שמעון, הגיע לקזבלנקה [[מו"צ]] חדש שהחליט לקבל את טענתם ופסק שיהודה צריך לייבם את אשת ראובן הרכוש לא יתחלק בין יהודה לבני שמעון ובני לוי אלא ילך רק ליהודה, (שעל פי הסיכום היה אמור להביא חלק מהרכוש לבני שמעון). חלק מבני הקהילה שזעמו על העוול שנעשה לבני לוי החליטו לשלוח לרבי חנניה את פרטי המקרה ובקשו ממנו לפסוק את הדין ולהכריע בסוגיה. רבי חנניה כתב תשובה ארוכה להוכיח, שבגלל שיהודה כבר נשוי לאישה אחת אז הוא מחויב לחלוץ ולא לייבם ולכן צריך לחלק את הרכוש גם לבני לוי ולא רק ליהודה. בתוך תשובתו הביא רבי חנניה פסקי דין, מבתי הדין של הערים [[מוגדור]] [[מראקש|ומראקש]], ומרבה הראשי של מרוקו [[רפאל אלנקווה|רבי רפאל אלנקווה]] שהצטרפו לדבריו ויצאו נגד תוקף פסק הדין של המו"צ מקזבלנקה. רבי חנניה פרסם את תשובתו בספרו "מגן הדת". כתגובה לתשובתו של רבי חנניה פרסם רבי [[משה מאיר חי אליקים]] ספר בשם "מלחמת המגן" שבו חלק בחריפות רבה על מסקנותיו של רבי חנניה. לאחר שהותו ב[[תוניסיה]] עבר רבי חנניה ל[[אלג'יריה]] ושימש כ[[מו"צ]] בעיר [[קונסטנטין (אלג'יריה)|קונסטנטין]]. בזמן כהונתו בקונסטנטין, פנה אליו רבי חיים רוזנברג, רב העיר [[אנקונה]] שבאיטליה, שעסק בחקר כתבו של [[החיד"א]], ושאל את רבי חנניה מה שלשלת היוחסין המדויקת בין החיד"א לבינו, וביקש מרבי חנניה עזרה בהשגת כתבי יד של החיד"א<ref>[https://www.nli.org.il/he/archives/NNL_ARCHIVE_AL990040865960205171/NLI רוזנברג, חיים] באתר [[הספרייה הלאומית]].</ref>. לאחר תקופת כהונתו כ[[מו"צ]] באלג'יריה חזר רבי חנניה ל[[קזבלנקה]]<ref>לכל המאוחר בשנת ה'תרפ"ז שכן בסיוון ה'תרפ"ז שלח אליו יעקב דאהן [https://www.nli.org.il/he/archives/NNL_ARCHIVE_AL004085748/NLI מכתב] לקזבלנקה. </ref> כדי לשוב ולעמוד בראשות ישיבת "מקור חיים". בשנת ה'תרצ"ב נסע רבי חנניה לביקור נוסף באירופה לצורך מימון הדפסת ספריו. בזמן שהותו בפריז חלה רבי חנניה ואושפז בבית חולים בעיר. הוא השתחרר מבית החולים בכד שבט ה'תרצ"ב. מצרפת המשיך רבי חנניה ללונדון בה התעכב תקופה מסוימת היה שותף לייסוד כתב עת בשם "ציון". לאחר סיום מסעו חזר רבי חנניה לקזבלנקה והמשיך לעמוד בראשות ישיבת מקור חיים עד פטירתו בשנת 1953. חלק מהמסמכים והמכתבים שהיו ברשותו של רבי חנניה נתרמו על ידי יורשיו ל[[הספרייה הלאומית|ספריה הלאומית]] בירושלים שם רוכזו באוסף בשם "אוסף חנניה חביב אזולאי". == משפחתו == לא ידוע שם אביו של רבי חנניה. שמה של אמו הוא אסתר ובשנת ה'תרע"ג היא התגוררה בבית המחסה לעניים של [[ועד העדה המערבית בירושלים|עדת המערביים]] בירושלים<ref>על פי מכתבו של רבי חנניה לרשל"צ הרב פרנקו שמובא אצל משה דוד גאון.</ref>. לרבי חנניה הייתה אחות אחת בשם עזיזה. לרבי חנניה ולאשתו<ref>שמה לא ידוע</ref> נולדו שני בנים- שלום ושמעון ניסים. בשנת 1930 נערכה בקזבלנקה חתונתו של שמעון ניסים, בנו של רבי חנניה<ref>החתונה מוזכרת ב[https://www.nli.org.il/he/archives/NNL_ARCHIVE_AL990040861430205171/NLI מכתב] באיטלקית ששלח רבי כלפאללה נחום מ[[טריפולי (לוב)|טריפולי]] לרבי חנניה בו הוא מודה על הזמנתו לחתונת בנו.</ref>. == ספריו == רבי חנניה חיבר כמה ספרים. חלקם נדפסו בשנים תרפ"ה- תרפ"ו בסיוע נדיבים מתוניס ואלג'יר. לצורך השגת מימון להדפסת שאר ספריו עמד רבי חנניה בקשרי מכתבים עם רבי [[דוד דה-סולה-פול]], רב העדה הספרדית-פורטוגזית ב[[ניו יורק]]<ref>[ פול, דוד דה סולה] באתר [[הספרייה הלאומית]]</ref>, רבי [[אליהו משה פרנסיס]], מרבני הקהילה הספרדית-פורטוגזית בעיר [[אמסטרדם]] שבהולנד<ref>[ פרנסיס, אליאו משה] באתר הספרייה הלאומית.</ref>, רבי לואידור בלום מ[[לייפציג]] שב[[גרמניה]]<ref>[ בלום, לואידור] באתר הספרייה הלאומית</ref>, והפילנתרופית היהודית-עיראקית מלונדון [[פרחה ששון]]<ref>[ ששון, פרחה] באתר הספרייה הלאומית</ref>. בחלק ממכתביו כתב רבי חנניה על תוכניתו לנסוע לאירופה ולאמריקה לצורך איסוף תרומות להדפסת ספריו, ורבי אליהו משה פרנסיס ורבי דויד דה סולה פול מממליצים לו לא לבוא להולנד ולארצות הברית בשל משבר כלכלי בארצותיהם. לחלק מהספרים לא הצליח רבי חנניה להשיג את הסכום לצורך הדפסתם ולכן הם נשארו בכתבי יד וככל הנראה לא שרדו. להלן רשימת ספריו של רבי חנניה ותיאורם בקצרה- *'''מורה צדק-''' ספר [[שאלות ותשובות]] על סדר [[שולחן ערוך|השולחן ערוך]]. חלק א נדפס בג'רבה בשנת ה'תרפ"ד, עם הסכמה מאת רבי משה שתרוג. רבי חנניה רצה להדפיס בגרמניה את שלושת הכרכים הנוספים של ספרו ולצורך זה נדפסה בברלין בשנת 1926 חוברת בת 8 עמודים ובה המלצות מאת שמונה מרבני גרמניה לספרו של רבי חנניה. *'''מגן הדת-''' הודפס בכ"א אדר [[ה'תרפ"ה]], בדפוס "הציוני" שבאי [[ג'רבא]] שבדרום תוניסיה. לספר ניתנה הסכמתה מרבי [[משה שתרוג]], רבה הראשי של תוניסיה. בראש הספר הודפסה תשובתו של רבי חנניה בעניין פולמוס הייבום בקזבלנקה. ולאחר מכן כמה מאמרים שכתב רבי חנניה במטרה {{ציטוטון|להקים עולה של תורה ולהרים קרני הדת והאמונה המושפלים לארץ בערי המערב בכלל ובערי תונס בפרט}}<ref>כלשונו של רבי חנניה עצמו בספרו מגן הדת, עמ' 26.</ref>. במאמריו אלה הציע רבי חנניה כמה הצעות לשיפור המצב בקהילות צפון אפריקה. בין הצעותיו- תקנות וכללים להסדיר את הליכי בחירת רבני הקהילות, ותוכנית לימודים מפורטת ואחידה לתלמודי התורה ובתי המדרש בקהילות השונות<ref>בשער הספר כתוב שזה חוברת מס' א ונראה שרבי חנניה תכנן להדפיס חלקים נוספים מהספר. באחד העמודים הראשונים אף מופיע רשימת נושאים שיובאו בחוברת ב מהספר. אך כנראה לבסוף לא נדפסה חוברת ב.</ref>. *'''עולם קטן'''- קונטרס שבו הספד שהספיד רבי חנניה בבית הכנסת הגדול בתוניס בשבת חיי שרה ה'תרפ"ה על פטירתו של רבי יהודה הקטן, שהיה אחד מחכמי ועשירי הקהילה היהודית בתוניס. הקונטרס נדפס ביחד עם ספר מגן הדת. הדפסת הקונטרס מומנה על ידי אליהו הקטן, בנו של רבי יהודה הקטן. * '''קריית חנ"א-''' ספר דרשות. חלק א נדפס בשנת [[ה'תרפ"ו]] בעיר [[סוסה (עיר)|סוסה]] שבדרום [[תוניסיה]]. לספר נתנו הסכמות מרבי [[משה שתרוג]], רבה הראשי של תוניסיה, ורבי [[מיכאל בן סעייד]], רב העיר [[ווהראן]] שב[[אלג'יריה]]. מכיוון שבתקופה זו כיהן רבי חנניה ברבנות באלג'יריה ולא היה יכול לבוא למקום הדפוס בתוניסיה ולפקח על הדפסת הספר, מינה רבי חנניה את רבי [[שמואל טייב]], רב העיר [[בנזרת]] להתעסק בסידור הספר והבאתו לדפוס. רבי שמואל טייב גם כתב שיר והקדמה לספר ובהם הוא מתאר ומשבח את הספר. בכל אחת מהדרשות פותח רבי חנניה במאמר חז"ל ובמהלך הדרשה עוסק בביאורו. בהקדמת הספר כותב רבי חנניה שבספר יהיו 620 דרשות אבל חלק א (שכנראה הוא היחיד שנדפס בסופו של דבר) מכיל רק את 96 הדרשות הראשונות וכנראה שהשאר נותר בכתב יד. *'''אורן של חכמים-''' פירוש על [[שולחן ערוך]] [[אורח חיים]] ו[[יורה דעה]]. ככל הנראה לא נדפס אלא נותר בכתב יד. מוזכר בהסכמת רבי משה שתרוג לספר קריית חנ"א. *בנוסף לספריו אלה נמצאים באוסף חנניה חביב אזולאי שבספריה הלאומית עוד שני חיבורים קצרים בכתב ידו של רבי חנניה- תשובה הלכתית שנכתבה בתוניס בשנת ה'תרפ"ה ובה הוא דן האם מותר להכין תרופות מגרעיני ענבים של גויים, ודרשה בענייני חזרה בתשובה, שנאמרה על ידו בקזבלנקה ביום כיפור שנת 1930. == קישורים חיצוניים == * '''רבי חנניה חביב אזולאי''', [https://beta.hebrewbooks.org/33161 '''מגן הדת,'''] ג'רבה, תרפ"ה, באתר [[HebrewBooks]]. *'''רבי חנניה חביב אזולאי''', [https://beta.hebrewbooks.org/41949 '''קריית חנ"א'''], סוסה, תרפ"ו, באתר HebrewBooks. *{{יהודי המזרח|42}} *[https://www.hyomi.org.il/page.asp?id=861&saying_id=4331 '''חכם חנניה חביב אזולאי'''] באתר '''החכם היומי'''. *[https://www.nli.org.il/he/archives/NNL_ARCHIVE_AL004085517/NLI '''אוסף חנניה חביב אזולאי'''] באתר [[הספרייה הלאומית]]. == הערות שוליים == {{הערות שוליים}} {{בקרת זהויות}} [[קטגוריה:אנשי היישוב הוותיק ילידי ארץ ישראל]] [[קטגוריה:רבנים ספרדיים]] [[קטגוריה:רבנים ארץ-ישראלים]] [[קטגוריה:רבנים בלגים]] [[קטגוריה:רבנים צרפתים]] [[קטגוריה:רבנים מרוקאים]] [[קטגוריה:רבנים אלג'יראים]] [[קטגוריה:רבנים תוניסאים]] [[קטגוריה:שד"רים]] [[קטגוריה:ראשי ישיבות בארצות האסלאם]] [[קטגוריה:ירושלים: רבנים]] [[קטגוריה:קזבלנקה: רבנים]] [[קטגוריה:פריז: רבנים]] [[קטגוריה:מחברי ספרי דרוש]] [[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]] [[קטגוריה:מחברי ספרי הלכה]] [[קטגוריה:ילידי 1876]] [[קטגוריה:נפטרים ב-1953]]'
האם השינוי בוצע דרך נקודת יציאה של רשת Tor או לא (tor_exit_node)
false
זמן השינוי בפורמט יוניקס (timestamp)
1635019393