אבבה ביקילה

אַבֶּבֶּה בִּיקִילָהאמהרית: አበበ ቢቂላ‏; 7 באוגוסט 193225 באוקטובר 1973) היה אתלט אתיופי, פעמיים ברציפות אלוף אולימפי בריצת מרתון, באולימפיאדת רומא ובאולימפיאדת טוקיו. הוא האתלט האפריקאי השחור הראשון שזכה במדליית זהב אולימפית, הראשון שסיים ראשון במרתון האולימפי פעמיים והראשון בשורה ארוכה של רצים מצטיינים למרחקים ארוכים מאפריקה בכלל ומאתיופיה בפרט.

אַבֶּבֶּה בִּיקִילָה
አበበ ቢቂላ
לידה 7 באוגוסט 1932
כפר ג'טו, הסמוך לעיר מנדידה
פטירה 25 באוקטובר 1973 (בגיל 41)
אדיס אבבה
מידע כללי
מדינה אתיופיהאתיופיה אתיופיה
משקל 57 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 1.77 מטר
ספורט
ענף ספורט אתלטיקה
תת-ענף ריצת מרתון
תקופת הפעילות 19561968 (כ־12 שנים)
הישגים
פרסים והוקרה BBC World Sport Star of the Year (1964) עריכת הנתון בוויקינתונים
מאזן מדליות
מתחרה עבור אתיופיהאתיופיה אתיופיה
אתלטיקה
המשחקים האולימפיים
זהב רומא 1960 ריצת מרתון
זהב טוקיו 1964 ריצת מרתון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

ביקילה נולד בכפר ג'טו, בסמוך לעיר מנדידה. בילדותו היה רועה צאן. ב-1952 התגייס למשמר הקיסרי של היילה סלאסי, לאחר שעשה את דרכו ברגל לבירה, אדיס אבבה, מרחק של כ-130 קילומטרים. בעת שירותו במשמר הקיסרי השתתף במשחקי ג'נה (משחק אתיופי הדומה להוקי) וגם בתחרויות אתלטיקה.

ב-1956 השתתף ביקילה בן ה-24 לראשונה באליפות הכוחות המזוינים של אתיופיה, שם הפתיע כשסיים במקום הראשון את ריצת המרתון הרשמית הראשונה שלו. תוצאה זו זיכתה אותו בכרטיס לאולימפיאדת רומא. המאמן השוודי אוני ניסקנן, שבידו הפקידו האתיופים את הכנת הרצים למשחקים האולימפיים, זיהה את כישרונו וקידם אותו.

רומא 1960 עריכה

 
ביקילה באולימפיאדת רומא (1960)
 
גשר באיטליה על שם ביקילה

ניסקנן בחר עבור ביקילה את האסטרטגיה המנצחת ברומא. ביקילה רץ את רוב המרוץ כשהוא צמוד ליריבו העיקרי, ראדי בן עבד א-סלאם ממרוקו, במרחק רב לפני שאר הרצים. במרחק של כקילומטר מקו הסיום, כשחלפו על פני האובליסק של אקסום (אותו שדדו האיטלקים מאתיופיה), האיץ ביקילה והתרחק מיריבו, בדרך למדליית זהב היסטורית ולשיא עולם חדש (אם כי עד 2004 לא הוכרו שיאי עולם במרתון, והוכרו רק "זמנים מיטביים"), 2:15:16 שעות.

את שיא העולם הזה קבע ביקילה כשהוא רץ יחף. אף אחת מהנעליים שהוצעו לו לא התאימה לרגליו (השטוחות לגמרי), והוא החליט מספר שעות לפני הזינוק לרוץ יחף. לאחר הזכייה אמר שעשה זאת כדי "שהעולם ידע [שארצו] אתיופיה תמיד ניצחה בנחישות ובגבורה". כששב הביתה חיכתה לו קבלת פנים השמורה לגיבורים לאומיים, הן מצד הקיסר והן מצד ההמונים.

בתחילת שנות האלפיים הוקם בעיר לדיספולי באיטליה גשר להולכי רגל על שם ביקילה לציון זכייתו בזהב ברומא הסמוכה.

טוקיו 1964 עריכה

ביקילה לא הרבה להתחרות בארבע השנים שבין אולימפיאדת רומא לאולימפיאדת טוקיו. 40 יום קודם לאולימפיאדת טוקיו לקה בדלקת התוספתן חריפה, במהלך ריצת אימון. למרות זאת הצליח להחלים ולנצח בשנית במרתון האולימפי, כשהוא מקדים בלמעלה מארבע דקות את בזיל היטלי הבריטי ואת קוקיצ'י צובריה היפני, שזכו בכסף ובארד, בהתאמה. ארבע שנים לאחר שתמונתו של הרץ היחף התפרסמה ברחבי העולם, הופיעה כעת במקומה דמותו של ביקילה, נועל נעליים, ומבצע תרגילי התעמלות בתום הריצה המתישה, תצוגה שהמחישה את יכולתו הפיזית להמשיך ולרוץ עוד ועוד. כמו כן שבר שוב את שיא העולם (שעבר בינתיים להיטלי) והעמיד אותו על 2:12:11.2 שעות (כאמור, זמן זה הוכר כזמן מיטבי ולא כשיא עולם רשמי).

אחרית ימיו עריכה

בשובו לאתיופיה מיפן העניק לו הקיסר במתנה רכב מסוג חיפושית. באולימפיאדת מקסיקו (1968) ניסה להגן שוב על תוארו האולימפי, אולם נפצע תוך כדי הריצה ולא הצליח לסיימה. ב-1969 היה מעורב בתאונת דרכים, שכתוצאה ממנה נותר משותק ברגליו. בשנים לאחר מכן התחרה מעת לעת במרוצים לנכים, ובענפי ספורט אחרים.

באוקטובר 1973 מת באדיס אבבה בגיל 41 משטף דם מוחי, שנבע מסיבוכים שמקורם בתאונת הדרכים שעבר ארבע שנים קודם לכן. יום אבל לאומי הוכרז באתיופיה עם מותו, והוא נקבר בהלוויה ממלכתית בנוכחות הקיסר וקהל של עשרות אלפים. על שמו נקרא האצטדיון הלאומי באדיס אבבה.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא אבבה ביקילה בוויקישיתוף