אברהם נגוסה

אברהם נגוסה
לידה	10 בפברואר 1958 (בן 66); כ' בשבט ה'תשי"ח; בגמדר, האימפריה האתיופית
מדינה	ישראל
תאריך עלייה	1985
השכלה	האוניברסיטה העברית בירושלים; אוניברסיטת סאסקס; אוניברסיטת סווינבורן לטכנולוגיה ;
מפלגה	הליכוד
	31 במרץ 2015 – 30 באפריל 2019; (4 שנים ו־4 שבועות)
כנסות	20
	יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות;
	יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות;

אברהם נְגוּסֶה (נולד ב-10 בפברואר 1958) הוא חבר הכנסת לשעבר מטעם מפלגת הליכוד ויו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות לשעבר. הוא עובד סוציאלי ומשפטן. בעל תארים במשפטים, עבודה סוציאלית ודוקטור בחינוך, פעיל חברתי העוסק בקידום העלייה היהודית מאתיופיה ולשיפור איכות הקליטה של העולים בישראל.

ביוגרפיה עריכה

נגוסה נולד בכפר במחוז צפון גונדר שבאתיופיה. הוא למד בתיכון פסילדס שבגונדר, עיר הבירה של המחוז ולאחר מכן עבד בבית יתומים בעיר שמומן על ידי גופי צדקה נוצריים וטיפל בילדים שאיבדו את הוריהם במהלך מלחמת האזרחים האתיופית. הוא עלה ארצה בשנת 1985 במסגרת מבצע משה. עבד במשך שנים רבות במחלקת הרווחה של עיריית ירושלים. כיהן כיו"ר נציגות הארגונים של עולי אתיופיה בישראל במשך מספר קדנציות^[1] וממקימי איגוד הסטודנטים למען יוצאי אתיופיה בישראל.

נגוסה היה בין מקדמי העלאת 55,000 מבני הפלאשמורה על אף התנגדות הממשלה לכך^[2]^[3]. במסגרת מאבקו להעלאת הפלשמורה ואיחוד משפחות עולים שנקרעו בין אתיופיה לישראל, ייסד ושימש בין השנים 1994–2015 כמנכ"ל עמותת "מכנף דרום לציון" - עמותה לעלייה וקליטה של יהודי אתיופיה, כמו כן הוא ממייסדי ופעילי הוועד הציבורי למען שארית יהודי אתיופיה. את מאבקו בתחום העלייה המשיך גם כחבר הכנסת.

פעיל לאורך השנים בשילוב עולי אתיופיה בחינוך הממלכתי דתי, נאבק בקהילה ובממסד למען החינוך הדתי ובמיוחד למען קליטת אלפי ילדי העולים במוסדות הפנימיתיים של הישיבות התיכוניות והאולפנות. כפעיל מפלגת הליכוד^[4] קידם נגוסה את חוק הייצוג ההולם בשירות הציבורי של בני הקהילה האתיופית^[5]^[6] ואת חוק השידור הציבורי בשפה האמהרית^[7] אשר הוביל להקמת ערוץ הטלוויזיה האתיופי הישראלי, IETV. הוא ממקימי ומנהלי "הפרויקט הלאומי", פרויקט משותף לממשלת ישראל, לסוכנות היהודית ולקהילות היהודיות בארצות הברית להצלחת קליטת עולי אתיופיה בישראל.

השכלה עריכה

נגוסה בעל תואר ראשון במשפטים LLB מהמרכז האקדמי שערי משפט; בעל תואר ראשון ותואר שני בעבודה סוציאלית מהאוניברסיטה העברית. בעל תואר שני ביזמות וחדשנות מאוניברסיטת סווינבורן לטכנולוגיה שבמלבורן, אוסטרליה. ובעל תואר שלישי בחינוך באוניברסיטת סאסקס שבאנגליה^[8]^[9].

קריירה פוליטית עריכה

במשאל מתפקדי הליכוד (2005) הקים מטה להמרצת עולי אתיופיה מקרב חברי הליכוד להתנגד לתוכנית ההתנתקות.

נגוסה היה יו"ר מפלגת עתיד אחד בבחירות לכנסת השבע עשרה ב-2006. המפלגה חרתה על דגלה את נושא החינוך בראש ולאחריו את העלייה והקליטה. היא זכתה ל-14,000 קולות ולא עברה את אחוז החסימה.

בבחירות לכנסת השמונה עשרה ב-2009 הוצב במקום השמיני ברשימת הבית היהודי, אך הרשימה זכתה רק בשלושה מנדטים. בבחירות לכנסת התשע עשרה ב-2013 הוצב במקום ה-48 ברשימת הליכוד ישראל ביתנו מטעם הליכוד.

בבחירות לראשות העיר ירושלים ב-2013 התמודד ברשימת "הליכוד ביתנו" בהנהגת משה ליאון למועצת העיר, אולם הוצב במקום לא ריאלי.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים ב-2015 התמודד על מקום ברשימת הליכוד, הוצב במקום ה-27 השמור לעולה חדש^[10], נבחר לכנסת ומונה ליו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות.

זמן קצר לאחר בחירתו לחבר הכנסת, טרם מינויי לתפקיד יו"ר ועדה, תועד סרטון הווידאו בו נצפה שוטר מכה את החייל דמאס פקדה^[11]. למחרת המקרה נפגש נגוסה עם דמאס פקדה ועורר מהומה ציבורית בנושא כאשר טען כי התנהגות השוטרים היא אכזרית^[12]^[13]. בעקבות הפגנות יוצאי אתיופיה ובעקבות האירוע, יזם נגוסה את "חוק דמאס פיקדה" לתיעוד מעצרים, שהוא תיקון לחוק העונשין, אולם החוק טרם עבר עקב התנגדות המשרד לביטחון פנים^[14]. כחודש לאחר הפגנות יוצאי אתיופיה, קרא נגוסה ליועמ"ש לחזור בו מההחלטה לסגור את התיק שנפתח כנגד השוטר שהכה את דמאס פקדה^[15].

במרץ 2016 הכריז יחד עם חבר הכנסת דודי אמסלם שימנעו מלהצביע במליאת הכנסת עד שימצא תקציב ליישום הבאת "יוצאי זרע ישראל" מאתיופיה בהתאם להחלטת הממשלה^[16], עוד בשנת 2016. עקב כך הממשלה איבדה את הרוב הפרלמנטרי של 61 חברי הכנסת עליו נשענה. החרם הסתיים לאחר כחודש בסיכום עם השניים על העלאת 1300 מבני הקהילות במהלך השנה.

נגוסה עמד בראש השדולה לקידום יחסי ישראל-אפריקה, במסגרת זאת קיים פגישות עם פוליטיקאים וחברי פרלמנט אפריקנים^[17]^[18]. במסגרת זאת פעל נגוסה גם לשלב את יוצאי אתיופיה במערך הדיפלומטיה הישראלית^[19].

בזמן הבחירות לכנסת ה-21 הגיע למקום ה-49 ולא נכנס לכנסת, לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע ירד נגוסה למקום ה-50 ברשימת הליכוד.

בדצמבר 2023 החליטה ממשלת ישראל למנות את נגוסה לשגריר ישראל באתיופיה.^[20]^[21]

ביקורות עריכה

ישנם המבקרים את ח"כ נגוסה כי הוא היה כבול להוראות הליכוד ובשל כך לא הצליח ממש את דרישות יוצאי אתיופיה הצעירים בישראל^[22], מאידך חלק מן המתנגדים לעליית הפלאשמורה טוענים כי ח"כ נגוסה היה פעיל בנושא העלייה משיקולים פוליטיים וביניהם הרחבת כוחו הפוליטי בליכוד^[23]. בנוסף, המתנגדים לעליית בני הפלאשמורה טוענים כי נגוסה העלה לארץ לא יהודים וכי הוא בעצמו היה פעיל מיסיון בעבר^[24], זאת על סמך הטרמינולוגיה הנוצרית בה השתמש במכתבים שכתב כשעבד בבית היתומים בגונדר בשנות ה-80^[25]. חבר הכנסת נגוסה הכחיש את הטענות במספר הזדמנויות שונות וטען כי מדובר בהשמצות^[26].

בתוך מפלגת הליכוד הושמעה ביקורת כלפיו וכלפי חבר הכנסת דודי אמסלם לאור החרמת ההצבעות לאחר הקפאת העלייה מאתיופיה בטענה כי מדובר בהתנהלות חסרת אחריות^[27]. בישיבה סגורה של סיעת הליכוד ששודרה בגלי צה"ל ביקר ראש הממשלה בנימין נתניהו את נגוסה על אי ההצבעות עם הקואליציה וטען כי ישנם שיקולים תקציביים וביטחוניים הקודמים לעלייה מאתיופיה^[28]. מאידך, היו בתנועה שתמכו במהלך בטענה כי בעצם מאבקם על העלייה נאמנים חברי הכנסת לערכי מפלגת הליכוד, שהעלייה לישראל הוא אחד הבולטים שבהם^[29]^[30], וגורמים נוספים טענו כי נגוסה לא יכול לוותר על ייצוג ציבור הבוחרים שלו^[31].

חיים אישיים עריכה

נגוסה נשוי, אב לשתיים ומתגורר בשכונת פסגת זאב בירושלים. דובר עברית, אנגלית ואמהרית.

קישורים חיצוניים עריכה

מדיה וקבצים בנושא אברהם נגוסה בוויקישיתוף

אברהם נגוסה, באתר הכנסת
אברהם נגוסה, ברשת החברתית פייסבוק
אברהם נגוסה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
אברהם נגוסה, סרטונים בערוץ היוטיוב
אברהם נגוסה, באתר כנסת פתוחה
אהרל'ה ויסברג, אני נציג של כל העולים, באתר ישראל היום, 2 באפריל 2015
ערוץ הכנסת - חידק פוליטי עם אברהם נגוסה, 29.3.16, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 30:23)
עמירם ברקת, ‏המנהיג האתיופי, באתר גלובס, 9 במרץ 2016
שי ניר, ‏מבט על הקשר המתהווה עם אפריקה - ריאיון עם ח"כ אברהם נגוסה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 15 בדצמבר 2017

הערות שוליים עריכה

^ חילוף משמרות בנציגות הארגונים, באתר האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה
^ עמירם ברקת, ‏המנהיג האתיופי, באתר גלובס, 9 במרץ 2016
^ אורי פרדניק, כך ננעלו השערים בפני שארית יהודי אתיופיה, באתר מידה, 17 באפריל 2014
^ [1] (הקישור אינו פעיל, 9 במאי 2018)
^ פרוטוקול מס' 168 מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
^ פרוטוקול מס' 140 מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
^ פרוטוקול מס' 540 מישיבת ועדת הכלכלה
^ 20.3.15 ווינטניוז (הקישור אינו פעיל, 9 במאי 2018)Meet Israel new Lawmakers
^ E-theses online service
^ עמרי נחמיאס‏, הפריימריז בליכוד: ארדן ניצח, דיכטר השאיר את חוטובלי בחוץ, באתר וואלה!‏, 01 בינואר 2015
^ ברהנו טגניה, ‏צפו: שוטרים מכים חייל צה"ל, באתר ‏מאקו‏, 27 באפריל 2015.
^ פוסט מעמוד 'אוטופיה שלי'
^ שוטרים הכו חייל מכות קשות ללא סיבה (מבט עם יעקב אילון), סרטון באתר יוטיוב (אורך: 2:40)
^ מורן אזולאי, 'חוק דמאס': שוטרים יתעדו מעצרים במצלמות, באתר ynet, 19 במאי 2015.
^ זאב קם, ח"כ נגוסה ליועמ"ש: חזור בך מסגירת התיק לשוטר, באתר nrg‏, 15 ביוני 2015
^ הבאתם לישראל של אחרוני בני קהילות הממתינים באדיס אבבה ובגונדר, החלטה מספר 716 של הממשלה מיום 15 בנובמבר 2015
^ Netanyahu to visit Africa, טיימס אוף ישראל
^ אברהם נגוסה, אפריקה וישראל: תחילתה של ידידות מופלאה, באתר מידה, 26 ביוני 2016
^ Likud member of knessset: return to Africa with African Israelis, באתר ג'רוזלם פוסט, 19 ביוני 2016
^ אושר: הח"כ לשעבר בליכוד ימונה לשגריר באתיופיה, באתר "סרוגים", 17 בדצמבר 2023
^ מינוי שגריר ישראל לאתיופיה, החלטה 1143 של הממשלה ה-37, באתר משרד ראש הממשלה
^ דנה ירקצי‏, דרוש מנהיג: האם מחאת יוצאי אתיופיה תצליח להתרומם מחדש?, באתר וואלה!‏, 17 במאי 2015
^ דנה ירקצי‏, "הם יתפקדו לליכוד ונתחזק": האינטרסים מאחורי העלאת הפלשמורה, באתר וואלה!‏, 10 באפריל 2016
^ אלי ברדנשטיין, מי אתה הקייס אברהם נגוסה?, באתר ביתא ישראל, 16 באוגוסט 2010
^ בן דרור ימיני, הונאת העשור, באתר nrg,‏ 10 באפריל 2016 (הקישור אינו פעיל, 9 במאי 2018)
^ גדעון אלון, "רוצה להיות השר האתיופי הראשון", באתר ישראל היום, 29 בינואר 2017
^ אריק בנדר, ‏ח"כ דוד ביטן: "הירי בחברון הוא סוג של מבחן בוזגלו. יש לתת לחייל חנינה", באתר מעריב אונליין, 1 באפריל 2016
^ מיכאל שמש, בלעדי: הקלטות נתניהו מישיבת סיעת הליכוד, באתר גלי צה"ל, 23 במרץ 2015 (הקישור אינו פעיל, 9 במאי 2018)
^ חגי הוברמן, אמסלם ונגוסה, יישר כוחכם, באתר ערוץ 7, 24 במרץ 2016
^ אלישיב רייכנר, בגלל שדרעי מזרחי הוא חסין מפני ביקורת?, באתר nrg
^ סימה קדמון, אז זהו, אנחנו שם, באתר ynet, 7 באפריל 2016

[1] חילוף משמרות בנציגות הארגונים, באתר האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

[2] עמירם ברקת, ‏המנהיג האתיופי, באתר גלובס, 9 במרץ 2016

[3] אורי פרדניק, כך ננעלו השערים בפני שארית יהודי אתיופיה, באתר מידה, 17 באפריל 2014

[4] [1] (הקישור אינו פעיל, 9 במאי 2018)

[5] פרוטוקול מס' 168 מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

[6] פרוטוקול מס' 140 מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

[7] פרוטוקול מס' 540 מישיבת ועדת הכלכלה

[8] 20.3.15 ווינטניוז (הקישור אינו פעיל, 9 במאי 2018)Meet Israel new Lawmakers

[9] E-theses online service

[10] עמרי נחמיאס‏, הפריימריז בליכוד: ארדן ניצח, דיכטר השאיר את חוטובלי בחוץ, באתר וואלה!‏, 01 בינואר 2015

[11] ברהנו טגניה, ‏צפו: שוטרים מכים חייל צה"ל, באתר ‏מאקו‏, 27 באפריל 2015.

[12] פוסט מעמוד 'אוטופיה שלי'

[13] שוטרים הכו חייל מכות קשות ללא סיבה (מבט עם יעקב אילון), סרטון באתר יוטיוב (אורך: 2:40)

[14] מורן אזולאי, 'חוק דמאס': שוטרים יתעדו מעצרים במצלמות, באתר ynet, 19 במאי 2015.

[15] זאב קם, ח"כ נגוסה ליועמ"ש: חזור בך מסגירת התיק לשוטר, באתר nrg‏, 15 ביוני 2015

[החלטה716-16] הבאתם לישראל של אחרוני בני קהילות הממתינים באדיס אבבה ובגונדר, החלטה מספר 716 של הממשלה מיום 15 בנובמבר 2015

[17] Netanyahu to visit Africa, טיימס אוף ישראל

[18] אברהם נגוסה, אפריקה וישראל: תחילתה של ידידות מופלאה, באתר מידה, 26 ביוני 2016

[19] Likud member of knessset: return to Africa with African Israelis, באתר ג'רוזלם פוסט, 19 ביוני 2016

[20] אושר: הח"כ לשעבר בליכוד ימונה לשגריר באתיופיה, באתר "סרוגים", 17 בדצמבר 2023

[21] מינוי שגריר ישראל לאתיופיה, החלטה 1143 של הממשלה ה-37, באתר משרד ראש הממשלה

[22] דנה ירקצי‏, דרוש מנהיג: האם מחאת יוצאי אתיופיה תצליח להתרומם מחדש?, באתר וואלה!‏, 17 במאי 2015

[23] דנה ירקצי‏, "הם יתפקדו לליכוד ונתחזק": האינטרסים מאחורי העלאת הפלשמורה, באתר וואלה!‏, 10 באפריל 2016

[24] אלי ברדנשטיין, מי אתה הקייס אברהם נגוסה?, באתר ביתא ישראל, 16 באוגוסט 2010

[25] בן דרור ימיני, הונאת העשור, באתר nrg,‏ 10 באפריל 2016 (הקישור אינו פעיל, 9 במאי 2018)

[26] גדעון אלון, "רוצה להיות השר האתיופי הראשון", באתר ישראל היום, 29 בינואר 2017

[27] אריק בנדר, ‏ח"כ דוד ביטן: "הירי בחברון הוא סוג של מבחן בוזגלו. יש לתת לחייל חנינה", באתר מעריב אונליין, 1 באפריל 2016

[28] מיכאל שמש, בלעדי: הקלטות נתניהו מישיבת סיעת הליכוד, באתר גלי צה"ל, 23 במרץ 2015 (הקישור אינו פעיל, 9 במאי 2018)

[29] חגי הוברמן, אמסלם ונגוסה, יישר כוחכם, באתר ערוץ 7, 24 במרץ 2016

[30] אלישיב רייכנר, בגלל שדרעי מזרחי הוא חסין מפני ביקורת?, באתר nrg

[31] סימה קדמון, אז זהו, אנחנו שם, באתר ynet, 7 באפריל 2016

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]