אגמי פליטביצה
אגמי פליטביצה (קרואטית Plitvička jezera) הוא פארק לאומי בשטח של 296.85 קמ"ר בקרואטיה ואטרקציה תיירותית ידועה במדינה. מאז שנת 1979 מוכרז הפארק כאתר מורשת עולמית.
 | |||||||||
| מראה בפארק | |||||||||
 אתר מורשת עולמית | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||
| מידע כללי | |||||||||
| תאריך הקמה |
8 באפריל 1949  | ||||||||
| מבקרים בשנה | 946,825 (נכון ל־2008) | ||||||||
| נתונים ומידות | |||||||||
| שטח | 296.85 קילומטר רבוע, 29,630.77 הקטאר | ||||||||
| מיקום | |||||||||
| מדינה |
 קרואטיה | ||||||||
| מיקום |
מחוז קרלובץ, מחוז ליקה-סני | ||||||||
| קואורדינטות | 44°52′50″N 15°36′58″E / 44.880445°N 15.616035°E | ||||||||
|
np-plitvicka-jezera | |||||||||
 | |||||||||
  | |||||||||
גאוגרפיה עריכה
האגמים שוכנים ברמת פליטביצה, בין הר ליצ'קה פליישביצה (Lička Plješevica), הר מלה קפלה (Mala Kapela) והר מדוודג'ק (Medveđak). שישה-עשר האגמים העיקריים מחולקים לשתי קבוצות, עילית ותחתית, לאורך נתיב זרימה בן 8 ק"מ המשתרע בגבהים שבין 636 מטר ל-480 מטר. סך שטחם של האגמים הוא כ-2 קמ"ר, ומהתחתון שבהם זורם נחל קורנה (Korana) לכיוון צפון.
אגמי פליטביצה שוכנים באזור סלעי בעלי אופי קרסטי, בעיקר אבן גיר ודולומיט. הם נפרדים זה מזה על ידי סכרים של סלעי משקע שנוצרו כתוצאה מפעולת אצות, חיידקים וטחב והנערמים זה על גבי זה בקצב של כסנטימטר בשנה. האגמים ידועים בצבעיהם האופייניים הנעים בין טורקיז, ירוק, כחול ואפור בהתאם להרכב המים בכל אגם ושבירת אור השמש.
| שם האגם | שמו בקרואטית | גובה | שטח (הקטאר) | עומק (מטר) |
|---|---|---|---|---|
| פרושצ'אנסקו | Prošćansko | 636 | 68 | 37 |
| ציגינובץ | Ciginovac | 625 | 8 | 11 |
| אוקרוגליאק | Okrugljak | 613 | 4 | 15 |
| בטינובץ | Batinovac | 610 | 2 | 6 |
| וליקו יזרו | Veliko jezero | 607 | 2 | 8 |
| מאלו יזרו | Malo jezero | 605 | 2 | 10 |
| ויר | Vir | 599 | 1 | 5 |
| גלובץ | Galovac | 585 | 13 | 25 |
| מילינובו | Milinovo | 576 | - | - |
| גראדינסקו | Gradinsko jezero | 553 | 8 | 10 |
| בוק | Buk | 545 | - | - |
| קוזיאק | Kozjak | 535 | 82 | 47 |
| מילאנובץ | Milanovac | 523 | 3 | 19 |
| גוואנובץ | Gavanovac | 519 | 1 | 10 |
| קלוג'רובץ | Kaluđerovac | 505 | 2 | 13 |
| נובקוביצ'ה ברוד | Novakovića brod | 503 | 0,4 | 5 |
עוד ידוע הפארק במפלים הרבים שבו, ובעיקר במפל הגדול (Veliki slap) שמימיו נופלים מגובה של 78 מטר ובמפל גלובץ (Galovački buk) שגובהו 25 מטר.
החי והצומח עריכה
הפארק הלאומי מיוער בצפיפות, בעיקר בעצי אשור התופסים כ-73% מהשטח המיוער ובעצי אשוח המכסים 22% משטחו[1], ובשל החורש הסבוך אין בפארק תופעה של סחיפת קרקע. סך הכל נצפו בפארק הלאומי 1,146 מיני צמחים, רבים מהם אנדמיים למקום, והוא משלב צמחייה ים-תיכונית ואלפינית.
עולם החי כולל 126 מיני עופות, ביניהם העיט ודורסי לילה שונים. על היונקים נמנים הדוב החום, השונר, הזאב, השועל, חתול הבר, הבואש, החמוס, הלוטרה מצויה, הדלק והגירית. עוד חיים באזור חזירי בר ואיילי הכרמל.
היסטוריה עריכה
האגמים היו למוקד משיכה תיירותי במאה ה-19, וכבר בשנת 1893 זכו לוועדה אשר הייתה ממונה על שימורם. ב-1896 הוקם המלון הראשון במקום. ב-1949 הלאימה המפלגה הקומוניסטית של יוגוסלביה את האזור והפכה אותו לפארק לאומי. ב-1979 זכה האזור להכלל ברשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו. האגמים הפכו במהרה לאחת מהאטרקציות הפופולריות ביותר במדינה, אך ב-1991 ארעה במקום תקרית אגמי פליטביצה שהייתה המאבק החמוש הראשון במלחמת העצמאות של קרואטיה. האזור הוחזק על ידי הרפובליקה הסרבית של קראינה עד אוגוסט 1995, מועד שבו שוחרר על ידי צבא קרואטיה במבצע סערה (Operacija Oluja). המלחמה גרמה לנזק בפארק ובמספר מבנים סביבו אשר שימשו מחנות צבאיים, ובעקבותיה הכריז אונסק"ו על האגמים כאתר בסיכון. ממשלת קרואטיה השקיעה מאמצים רבים בפינוי המוקשים מהפארק וב-1998 הסיר אונסק"ו את הפארק מקטגוריית האתרים בסיכון.
גלריה עריכה
-
המפל הגדול -
ברווזים ודגים סמוך לנתיב המבקרים שמעל למים -
-
מפה של הפארק
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של אגמי פליטביצה- אתר הפרק הלאומי אגמי פליטביצה
- תמונות מהפארק הלאומי אגמי פליטביצה
- תמירה צדקיהו-חסון, גיהינום בדרך לגן העדן: הדרך בין זאגרב לשמורת פליטביצה, באתר GoTravel
- סיגלית בר, שמורת אגמי פליטביצה - גן עדן עלי אדמות, באתר GoTravel
- אגמי פליטביצה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים עריכה