ויקיפדיה

אד"ם הכהן

ראשון המשוררים העבריים בזמן תנועת ההשכלה

אד"ם הכהן הוא שם העט של אברהם דב-בער מיכלישוקר (אד"ם) הכהן בן חיים (לֶבֶּנזון) (בכתיב יידי: לעבענזאָהן; בגרמנית: Abraham Dov Bär Lebensohn; ברוסית: Аврахам Дов Лебенсон)‏ (1794 ה'תקנ"ד – 19 בנובמבר 1878 כ"ג בחשוון ה'תרל"ט), ראשון המשוררים העבריים בזמן תנועת ההשכלה ברוסיה, בלשן עברי ופרשן המקרא, מחלוצי הספרות העברית החדשה, וממנהיגיה הראשונים והבולטים של תנועת ההשכלה בליטא.

אד"ם הכהן
אברהם דב-בער מיכלישוקר (אד"ם) הכהן בן חיים לבּנזון
אברהם דב-בער מיכלישוקר (אד"ם) הכהן בן חיים לבּנזון
לידה 1794
וילנה, האיחוד הפולני-ליטאי עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 19 בנובמבר 1878 (בגיל 84 בערך)
וילנה, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ליטא עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית, ליטאית עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים מיכה יוסף לבנזון עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חייו ויצירתו עריכה

לבנזון נולד ולמד בווילנה, בירת גוברניית ווילנה, בתחום המושב של האימפריה הרוסית (כיום בירת ליטא). אמו נפטרה בילדותו והוא נשאר עם אביו, שהיה חולה וכן עברו שניהם להתגורר בביתו של הסב הזקן, שהיה לו לאב שני ודאג לחינוכו.[1] הוא התפרסם כתלמיד חכם ובגיל 13 כבר נמצא לו שידוך והוא התחתן, כנהוג ביהדות ליטא של אותם ימים, ועבר להתגורר אצל חותנו בעיירה מִיכַלִישׁוֹק, ומכאן שמו: מיכלישוקר. לאחר שמונה שנים, הוא עזב את בית חותנו ועבר לגור בעיר-המחוז אשמיאַני, והתמנה שם למשרת דיין. בתפקיד זה נשא כארבע שנים, אלא שההכנסה לא הספיקה לו והוא פנה לעסוק גם בעסקים.[1] בשנת 1819 (או 1820) חזר לווילנה, ועסק בה בהוראה. לאחר מכן עבר לעסוק בחלפנות כספים.[2] בשנת 1822 החל בכתיבת שירים שהוזמנו אצלו לרגל אירועים משפחתיים.

הכרך הראשון של שיריו, שנקרא שירי שפת הקודש[3], יצא לאור בלייפציג ב-1842. הוצאתו לאור היוותה ציון דרך חשוב בתחיית הלשון העברית, והוא התקבל בהתלהבות עצומה בחוגי תנועת ההשכלה היהודית. החלק השני של הספר יצא לאור בווילנה בשנת ה'תרט"ז, והחלק השלישי יצא לאור בשנת ה'תר"ל.

בשנת 1846 היה לראש משכילי וילנה. בשנת 1847 החל להורות עברית, ארמית ותורת הנאום בבית המדרש לרבנים בווילנה, שפעל בתיאום עם הממשלה. בשנת ה'תרכ"ז פרסם את הדרמה אמת ואמונה[4], שאותה חיבר 25 שנה קודם לכן, ובה ביקורת על החרדים.

על תלמידיו של אד"ם הכהן, ניתן למנות את: הד”ר יהודה לייב קנטור, אברהם יעקב פּאפּירנא, אהרון שמואל ליברמן, ד”ר שלמה מנדלקרן, יהושע שטיינבּרג, אברהם אליהו הרכבי ועוד.[1]

התפשטות רעיונות ההשכלה הביאו לתגובות של הרבּנים והחרדים שטענו נגד אד"ם הכהן וחבריו, כי הם מבקשים להטות את העם "מדרך האמונה והדת אל דרך הכפירה והמינות" ולהתבולל. עד מהרה התנכלו להם בבתי הכנסת שבהם נהגו להתפלל ולכן אד"ם הכהן החליט להקים בּית-כנסת מיוחד לו ולחבריו המשכילים ומאחר והם היו, בּרובּם, אנשים בּלתי אמידים, ולא היה באפשרותם לבנות בית כנסת מהודר, הם שכרו חדר והכניסו לשם את תשמיש הקדושה הנחוצים וכך, יחד עם התפילה המסורתית, הפך החדר למקום מפגשם של יהודים משכילים מהעיר וממקומות אחרים כשהיו מזדמנים לעיר.[1]

ה"חפץ חיים" סיפר שבצעירותו, כשנודע כעילוי, ניסה אד"ם הכהן להשפיע עליו להצטרף לחוג המשכילים, ללא הצלחה. לימים, נהג ה"חפץ חיים" לקלל את אד"ם הכהן בביטוי "ימח שמו", בגלל פעילותו נגד היהדות המסורתית[5].

בשנת ה'תרנ"ה יצאו לאור בווילנה, בשישה כרכים, כל שיריו, וכן שירי בנו, מיכה יוסף לבנזון (מיכ"ל), שהיה אף הוא משורר עברי, שנפטר בהיותו בן 24.

בתו של אד"ם הכהן הייתה אשתו של הבלשן, המילונאי, איש החינוך והצנזור העברי יהושע שטיינברג.

הנצחה עריכה

על שמו רחובות בחיפה,[6] בתל אביב ובנתניה.

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

מיצירתו עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 4 אָדָם הַכֹּהֵן לֶבֶּנְסוֹן / שמואל ליב ציטרון - פרויקט בן־יהודה, באתר benyehuda.org
  2. ^ שלום שטריט, אד"ם הכהן, באתר benyehuda.org, "ובאחד הערבים שב אד"ם הכהן משוטו בשוקי ווילנה... וידו שהעבירה לפני מספר רגעים מבעד אצבעותיה מטבעות שונות, בזריזות זו המיוחדת לסרסורים (סרסרות היתה פרנסתו של משוררנו זה)", ‏כסלו, תרע"ה
  3. ^ "שירי שפת הקודש"
  4. ^ "אמת ואמונה"
  5. ^ הרב אליעזר שך, שימושה של תורה, עמ' קלב.
  6. ^ אמציה פלד, רחוב אד"ם הכהן, בתוך "מדריך רחובות חיפה", באתר האינטרנט של עיריית חיפה
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אד%22ם_הכהן&oldid=37548879"