אדגר (אופרה)
אדגר (באיטלקית: Edgar) היא האופרה השנייה של ג'אקומו פוצ'יני. אופרה לירית שהלברית שלה נכתבה על ידי פרדיננדו פונטנה כמו באופרה הראשונה של המלחין הוויליות. בכורת האופרה הייתה בתיאטרון לה סקאלה במילאנו ב-21 באפריל 1889.
 | |
| פוסטר תקופתי של האופרה | |
| מלחין | ג'אקומו פוצ'יני |
|---|---|
| ליברטיסט | מפרדיננדו פונטנה |
| סוגה | אופרה |
| מספר מערכות | 3 |
| זמן התרחשות העלילה | ב-1302 |
| שפה | איטלקית |
| שנה | 1889 |
| מקום התרחשות העלילה | פלנדריה |
היצירה עריכה
פוצ'יני החל להלחין את האופרה ב-12 בספטמבר 1886. בשל קשיים בחייו הפרטיים ואיכותה הירודה והמבלבלת של הלברית, הושלמה היצירה באיטיות. הלברית הרומנטית והפרועה של פונטנה גרמה לפוצ'יני הרבה צרות בעת ההלחנה. כותב הלברית התבסס על אחת מיצירותיו החלשות של אלפרד דה מיסה (Le Coupe et les lèvres - הגביע והשפתיים), שגיבורה משמיד את עצמו. שמות הדמויות ביצירה סמליים (פידליה: "נאמנות", טיגרנה: "נמרה"). פוצ'יני השלים לבסוף את הפרטיטורה בספטמבר 1887. היצירה הייתה במקור בת ארבע מערכות, אך פוצ'יני שכתב אותה לשלוש מערכות אחרי הבכורה.
למרות הלברית המעוותת, "אדגר" עשירה יותר באפקטים דרמטיים מאשר האופרה הקודמת (הראשונה) של פוצ'יני, "הוויליות". גם קו המנגינה מפותח יותר, קרוב יותר לסגנון המאוחר יותר של המאסטרו. הוא פיתח באופרה זו עוד יותר את סגנון "דיבור השירה": ה"פרלנדו" מבוסס על רשת של מוטיבים, שמשתרעים על סצנה שלמה. בלווייתו של פוצ'יני נפרדו ממנו המוזיקאים באחד הקטעים של "אדגר", הרקוויאם שבאופרה.
תפקידים עריכה
| גמות | קול | בכורה, 21 באפריל 1889 (מנצח: פרנקו פאצ'ו) |
|---|---|---|
| אדגר | טֶנוֹר | גרגוריו גבריאלסקו |
| פידליה | סוֹפּרן | אורליה קטנאו |
| טיגרנה | סוֹפּרָן | רומילדה פנטלאוני |
| פרנק | בָּרִיטוֹן | אנטוניו מג'יני-קולטי |
| אביהם של גואלטיירו, פידליה ופרנק | בַּס | פיו מריני |
| איכרים, חיילים, אנשי חצר, נזירים, ילדים - מקהלה | ||
העלילה (בגרסה השנייה) עריכה
מערכה 1 עריכה
- מיקום: הכיכר המרכזית של עיירת השוק.
משמאל נמצא בית מרזח, מימין כנסייה וברקע ביתו של אדגר. עלות השחר, אדגר ישן בהישענו על אחד משולחנות בית המרזח. המוזיקה מנסה ליצור אווירת בוקר. פידליה מופיעה במקום עם סל פרחים בידה ומנסה להעיר את אדגר. אדגר ופידליה שרים דואט ואז המקהלה מצטרפת לאט לאט לשיר. הדואט השליו מופרע מהופעתה של טיגרנה, המוזיקה הופכת לדרמטית. טיגרנה לועגת לאהבתם ומציעה במקומה אהבה גופנית. אדגר מנסה להתנגד, לפעמים מפריע לטיגרנה בזעקת "שתקי שדה!", אך לבסוף נמלט לתוך ביתו. המוזיקה מנסה להחזיר את ההפך: שאגת הקצב של העוגב מוחלפת בשירה של מוזיקת כנסייה בעוד טיגרנה שרה צורה מפתה.
האריה של טיגרנה מסתיימת עם הופעת פרנק, אחיה של פידליה. פרנק חוקר את טיגרנה היכן בילתה את הלילה. במקום לענות טיגרנה לועגת לאהבתו של פרנק ומתחילה בשירה ארוכה. בינתיים, מוזיקת הכנסייה מתנגנת ברקע, אבל טיגרנה ממשיכה בשיר הפרוע שלה. בצד האחד של הבמה טיגרנה שרה, בצד השני ההמון. ככל שקולות השירה מתעצמים, הקהל הזועם רוצה לסקול את היצאנית. אז פורץ אדגר מבית אביו ולוקח את טיגרנה תחת חסותו. הוא מקלל את העולם ומצית את בית אביו. כשהם עומדים לעזוב, פרנק חוסם את דרכם ומתחיל בדו-קרב חרבות עם אדגר. בינתיים, במהומה הגדולה המקהלה שרה כמחקה את המהומה, עד שאדגר מכה בפרנק בחרבו. אז המקהלה יורדת מהבמה יחד עם טיגרנה בצעקות פרועות של "אימה-טרור".
מערכה 2 עריכה
- מיקום: המרפסת מוארת הירח של ארמון מפואר.
על המרפסת, אדגר משתוקק לחייו הישנים חסרי החטאים ולפידליה. טיגרנה מופיעה, מנסה לפתות את אדגר, שקוטע אותה מספר פעמים בזעקות "שתקי שדה!". קול תוף נשמע ופרנק, מלווה בחיילים, מופיע ומנסה לכוון את אדגר לדרך נכונה וטובה. אדגר שמח לעזוב עם פרנק והחיילים. טיגרנה נשבעת לנקום, כי אדגר נטש אותה.
מערכה 3 עריכה
- מיקום: בית הלוויות
אדגר, מעמיד פני מת, ואורב מחופש לנזיר ליד ארון הקבורה שלו שמונח בכנסייה לטקס. פידליה מתאבלת אחר אדגר ופרנק המתים לפי ידיעתה. בינתיים, אדגר המחופש נוזף בעצמו בקול רם, בצורה כה יעילה עד שהקהל מסתער על ארון הקבורה. טיגרנה מופיעה במקום, מתחילה להתאבל בבכי כבד על האיש שגם לדעתה מת. אדגר מתחיל להעליב אותה ואז מציע לה כסף, כדי לומר דברים רעים על המת. אז פונה היצאנית לקהל ומכריזה שהאיש שמתאבלים עליו בגד במולדתו. האנשים כועסים מאוד והופכים את הארון, שממנו נופל רק השריון של אדגר. אדגר מגלה את עצמו ונופל על זרועותיה של פידליה. כשטיגרנה רואה את זה היא דוקרת את פידליה בזעם. מסך הבמה יורד בין צעקות ה"אימה" של הקהל.
אריות ידועות עריכה
- "O fior del giorno" - פידליה, מערכה 2
- "Già il mandorlo vicino" - פידליה, מערכה 1
- "Questo amor, vergogna mia" - פרנק, מערכה 1.
- "Tu il cuor mi strazi" - טיגרנה, מערכה 1.
- "Orgia, chimera dall'occhio vitreo" - אדגר, מערכה 2
- "Addio, mio dolce amor" - פידליה, מערכה 3
- "Nel villaggio d'Edgar" - פידליה, מערכה 3
- "אה! Se scuoter della morte" - טיגרנה, מערכה 3 (בגרסה הראשונה)
- "Un'ora almen" - פידליה, מערכה 4 (בגרסה הראשונה)
לקריאה נוספת עריכה
- Fisher, Burton D. (2000), Opera Classics Library Puccini Companion: The Glorious Dozen. Opera Journeys Publishing. ISBN 1-930841-62-0
- Hudson Elizabeth; Robert Parker (2001), in Holden, Amanda (ed.), The New Penguin Opera Guide, New York: Penguin Putnam. ISBN 0-14-029312-4
- Kendell, Colin, The Complete Puccini: The Story of the World's Most Popular Operatic Composer, Amberley Publishing 2012 ISBN 978-1-4456-0445-9
- Warrack, John and West, Ewan (eds.) (1992). The Oxford Dictionary of Opera New York: OUP. ISBN 0-19-869164-5
