אדולף פניבשי

עיתונאי הונגרי-יהודי

זאלאי אדולף פניבשי, (במקור גרינבאום עד 1862,[1][2] בהונגרית: Fenyvessy Adolf; זאלאגרסג, 23 בדצמבר 1837בודפשט, 18 בינואר 1920) היה עיתונאי יהודי-הונגרי, קצרן, מחלוצי הקצרנות באימפריה האוסטרו-הונגרית ביחד עם מנו קוני. פניבשי קיבל תואר אצולה.

אדולף פניבשי
Fenyvessy Adolf
לידה 23 בדצמבר 1837
זאלאגרסג, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 18 בינואר 1920 (בגיל 82)
בודפשט, הרפובליקה ההונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Grünbaum Adolf עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

אדולף פניבשי נולד במשפחה יהודית. הוא השלים את לימודיו התיכוניים בסקשפהרוואר, בסומבטהיי ובפשט ובשנים 18581859 למד באוניברסיטה הטכנית בבודה. בשנת 1859 החל לעסוק בקצרנות והפך לאחד הקצרנים ההונגרים הוותיקים והראשונים, הוא העביר את מערכת סטולצה (Heinrich August Wilhelm Stolze היה סטנוגרף גרמני) להונגרית כבר בשנת 1860. על בסיס זה כתב גם את ספר הלימוד הממצה שלו "הקצרנות ההונגרית" בשנת 1863 שפורסם בכמה מהדורות. עבודתו האחרת היא ספר "המדריך של הקצרנות הפרלמנטרית" (1869, מהדורה חדשה: 1906). פניבשי היה המייסד והעורך של מגזין "הקצרן ההונגרי".

בין השנים 1865–1911 (תקופת מה בשותפות עם מנו קוני) עמד בראש לשכת הקצרנות הפרלמנטרית. מ-24 בינואר 1862 עד 20 בנובמבר 1873 עבד כמורה חוץ לקצרנות בבית ספר הריאלי המחוזי של רובע 4 בבודפשט. לאחר איחוד בודה ופשט לבודפשט בשנת 1873 הוא היה חבר בגוף הייצוגי של הבירה ובוועדת הכספים והמזון הציבורי שלה.

בשנת 1910, להנצחת יום השנה החמישים למערכת הקצרנות, הוענק לו תואר "יועץ חצר" לאחר שקיבל קודם לכן תואר אצולה. פניבשי כתב גם כמה מחקרי כלכלה בכתבי עת. בשנת 1899 הוא קיבל קידומת שם אצולה "זאלאי".

בניו היו בלה פניבשי, פרופסור באוניברסיטה בזאלה, וג'וזף פניבשי, סגן מזכיר מדיני בממשלת הונגריה, כלכלן וסטטיסטיקאי.[3]

עבודותיו עריכה

  • קצרנות בבתי ספר תיכוניים. פשט, 1863
  • תעריף המכס החדש. 1878. (תדפיס מיוחד מיומן פ.)
  • ההיסטוריה של הרכבת ההונגרית הראשונה. 1883. (עבודות בתחום הכלכלה הלאומית והסטטיסטיקה)
  • התכנסות חובות, 1883.
  • Versicherungs-politika, 1887. (תרגום מהסקירה של בודה)
  • חמישים שנות היסטוריה של איגוד בנק החיסכון ההונגרי הראשון בפשט 1840–1889. מטעם הדירקטוריון. 1890

לקריאה נוספת עריכה

  • Sziklay János: Dunántúli kulturmunkások. A Dunántúl művelődéstörténete életrajzokban. Bp., Dunántúli Közművelődési Egyesület, 1941.
  • Gulyás Pál: Magyar írók élete és munkái – új sorozat I–XIX. Budapest: Magyar Könyvtárosok és Levéltárosok Egyesülete. 1939–2002.
  • Das geistige Ungarn. Biographisches Lexikon. Hrsg. Oscar von Krücken, Imre Parlagi. Wien-Leipzig, W. Braumüller, 1918.
  • Magyar életrajzi lexikon I-II. Főszerk. Kenyeres Ágnes. Bp., Akadémiai Kiadó, 1967-1969.
  • Makoldy Sándor: Magyar gyorsírók pantheonja. Kalauz a Budapesten eltemetett magyar gyorsírók életrajzához és sírjához. Szirt Gizella felvételeivel. Bp., Gyorsírási Ügyek M. Kir. Kormánybiztossága, 1940. (Az egységes magyar gyorsírás könyvtára 184.)
  • Révai Új Lexikona. Főszerk. Kollega Tarsoly István. Szekszárd, Babits, 1996-.
  • Tolnai új világlexikona. Bp., Tolnai, 1926-1933.
  • Új Idők lexikona. Bp., Singer és Wolfner, 1936-1942.
  • Új magyar életrajzi lexikon. Főszerk. Markó László. Bp., Magyar Könyvklub
  • Zalai életrajzi kislexikon. Szerk. Gyimesi Endre. Zalaegerszeg, Zala Megyei Önkormányzati Közgyűlés, 1994.
  • Zalai életrajzi kislexikon. 3. javított, bővített kiadás. Szerk. Fatér Bernadett, Horváth József, Kiss Gábor [és mások]. Zalaegerszeg, * Deák Ferenc Megyei Könyvtár, 2005.
  • Zsidó síremlékek Budapesten. Szerk. Haraszti György. Bp., Nemzeti Kegyeleti Bizottság, 2004.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא אדולף פניבשי בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ A Belügyminisztérium 1862. évi 143. sz. rendelete.
  2. ^ "Magyarországi egyetemi tanárok életrajzi adattára 1848–1944 I. Zsidó és zsidó származású egyetemi tanárok" (PDF). Eötvös Loránd Tudományegyetem. ELTE Eötvös Kiadó. 2012. pp. 48–49.
  3. ^ "Fenyvessy József". Petőfi Irodalmi Múzeum.