אהרן קושנירוב

משורר יהודי, סופר פרוזה ומחזאי, כתב ביידיש

אהרן קושנירוביידיש: אהרן קושניראָוו; 7 בינואר 18907 בספטמבר 1949) היה משורר יידי, פרוזאי ודרמטורג.

אהרן קושנירוב
לידה 7 בינואר 1890
בויארקה, Kievsky Uyezd, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 בספטמבר 1949 (בגיל 59)
מוסקבה, ברה"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הרוסית, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה יידיש עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1921 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • עיטור הכוכב האדום
  • צלב גיאורגי הקדוש, דרגה 4 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

נולד בשם אהרן קושנירוביץ בעיירה בויארקה, ליד קייב. אביו היה יערן ונפטר כשקושנירוב היה בן 13. הוא נאלץ להפסיק את לימודיו בחדר ולהתחיל לעבוד. הוא עבר להתגורר בקייב ולאחר היכרותו עם משוררים יידים דוד הופשטיין ואשר שוורצמן הוא החל לחבר בעצמו שירה ביידיש.

בין 19141918 הוא השתתף במלחמת העולם הראשונה ועוטר בצלב הגיאורגי[1], העיטור הגבוה של האימפריה הרוסית. ב-1920 הוא הצטרף לצבא האדום והשתתף במלחמה פולנית-סובייטית.

ב-1922 הוא עבר למוסקבה וכתב בכתב העת דער שטראָם, שם הוא פרסם סדרת שירים ב- 1922 בשם אזכרה שהוקדשו לנפגעי הפוגרומים באוקראינה שהתרחשו מספר שנים לפני כן, בעקבות שירים אלו חיבר דוד הופשטיין שיר בשם שטאַם, ב-1924 יצא לאור ספר שבו נכללו שירים מתוך אזכרה ושירו של הופשטיין. בעקבות פרסום האזכרה הואשם קושנירוב על ידי מבקרי ספרות סובייטים בלאומנות יהודית[2].

עם פלישתם של הגרמנים לברית המועצות הוא התנדב לצבא האדום בגיל 51 ונשאר בשירות עד סוף המלחמה והשתחרר בדרגת סרן. במהלך המלחמה נפצע פעמיים, עוטר במדליה על ההצטיינות בקרב.

לאחר המלחמה היה אחד העורכים של כתב העת היידי אייניקייט והיה עורכו הראשי של כתב העת היידי היימלאנד.

נפטר בספטמבר 1949 במוסקבה כתוצאה מסרטן הגרון.

משפחתו עריכה

קושנרוב היה נשוי ללובוב קושנרוב . לזוג שלושה בנים: יורי (1925 - 1943) (נפל בקרב במהלך המלחמה), ראדי (1931 - 2010) ומארק (נולד ב-1938).

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא אהרן קושנירוב בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה