אוגוסט קונדט

פיזיקאי גרמני

אוגוסט אדולף אדוארד אבֶּרהארד קונדטגרמנית: August Adolf Eduard Eberhard Kundt ; ‏18 בנובמבר 1839 - 21 במאי 1894) היה פיזיקאי גרמני בן המאה ה-19, אשר התפרסם במחקריו בתנאי היווצרותם של גלים עומדים בגזים, ובחקר התוצא המגנטו-אופטי והנפיצה האנומלית.

אוגוסט קונדט
August Kundt
אוגוסט אדולף אדוארד אברהארד קונדט
אוגוסט אדולף אדוארד אברהארד קונדט
אוגוסט אדולף אדוארד אברהארד קונדט
לידה 18 בנובמבר 1839
שוורין, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 21 במאי 1894 (בגיל 54)
איסראלסדורף, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי פיזיקה
מקום מגורים גרמניה
מקום קבורה Dorotheenstadt cemetery II עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט היינריך גוסטב מגנוס עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
תלמידי דוקטורט מקס וין, Pyotr Lebedev, Heinrich Kayser, וילהלם רנטגן, פרנץ אקסנר, Emil Warburg, ולטר רתנאו, פדריך פאשן, Dmitry Goldhammer, Wilhelm Hallwachs, Hermann Theodor Simon, Ivan Puliui עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה אות מסדר ההצטיינות במדעים ואמנויות של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
חקר התוצא המגנטו-אופטי ונפיצה אנומלית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

אוגוסט קונדט נולד בשווֶרין שבמקלנבורג-שוורין, גרמניה. את פרק לימודיו המדעיים החל בלייפציג, אך עבר מאוחר יותר, לאוניברסיטת ברלין. שם, הקדיש את עצמו תחילה, ללימודי אסטרונומיה, אבל פנה ללימודי פיזיקה בהשפעת היינריך מגנוס, ואת לימודיו לתואר שלישי סיים ב-1864, כאשר תיזת המחקר שלו הייתה הדפולריזציה של אור.

ב-1867 התמנה קונדט באוניברסיטת ברלין, ושנה לאחר מכן, קיבל משרת פרופסור לפיזיקה במכון הפוליטכני הפדרלי בציריך, שם היה גם מורו של וילהלם קונראד רנטגן. כעבור כשנתיים בווירצבורג, הוא נקרא ב-1872 לשטראסבורג, שם נטל חלק רב בארגונה של אוניברסיטה חדשה, ועסק בהקמתו של המכון לפיזיקה שם. ב-1888 הוא שב לברלין כיורשו של הרמן פון הלמהולץ כמנהל המכון לפיזיקה של ברלין וכמחזיק הקתדרא של פיזיקה ניסויית שם. הוא נפטר לאחר מחלה, בישראלדורף, ליד ליבק, ב-21 במאי 1894.

כאיש מחקר מקורי, קונדט הצליח במיוחד בחקר טיבם של גלי קול וגלי אור. ב-1866 הוא פיתח שיטה חשובה ביותר לחקר גלי הקול המופקים באוויר הכלוא בצינורות חלולים. שיטה זו התבססה על העובדה שאבקה דקה, כמו ליקופודיום, המפוזרת בחללה הפנימי של שפופרת, בו יוצר רטט בעמוד אוויר, נוטה להצטבר בתלוליות באזורי צמתים, כאשר את המרחקים ביניהם ניתן, לפיכך, למדוד ישירות.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא אוגוסט קונדט בוויקישיתוף