אוחוס דל סלאדו

הר בצ'ילה

נוואדו אוחוס דל סלאדוספרדית: Nevado Ojos del Salado, מילולית - ההר המושלג "עיני מֶלַח"; מקור השם מלגונות משקעי המלח בצורת עיניים על מורדות ההר[1]) הוא הר געש שכבתי פעיל בהרי האנדים, בגבול ארגנטינה וצ'ילה. גובהו 6,893 מ' מעל פני הים, והוא ההר השני בגובהו בחצי הכדור המערבי ובחצי הכדור הדרומי אחרי אקונקגווה, והר הגעש הגבוה ביותר בעולם כולו. להר שתי פסגות, והגבול בין ארגנטינה לבין צ'ילה עובר בין שתיהן. הפרש הגבהים בין הפסגות הוא פחות ממטר אחד.

אוחוס דל סלאדו
מידע כללי
סוג הר הר געש שכבתי פעיל
גובה 6,893 מטר
מדינה צ'ילה, ארגנטינה עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום ארגנטינה וצ'ילה
רכס הרים הרי האנדים
מספר הר געש =1505-13
התפרצות אחרונה 700~
העפלה ראשונה 1937
קואורדינטות 27°06′35″S 68°32′32″W / 27.109611°S 68.54225°W / -27.109611; -68.54225
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ההר ממוקם בשולי מדבר אטקאמה, באזור דליל במשקעים. משכך, פסגתו מכוסה שלג בדרך כלל רק בחורף. עם זאת, בלועו יש אגם לוע בקוטר של כ-100 מטרים. גובהו של אגם זה, 6,390 מ' מעל פני הים, הופך אותו לאגם הגבוה בעולם.

אוחוס דל סלאדו נחשב להר געש פעיל, אף שההתפרצות האחרונה שלו, לפי הערכות מכון הסמית'סוניאן, הייתה לפני כ-1,300 שנים, בשל פעילות של פומרולות, ומשום שב-1993 נצפו בהר פליטות אפר מעטות.

הסלעים השולטים בהר הם דקיט וריודקיט (סלע געשי שהרכבו בין דקיט לריוליט), עשירים באשלגן. המינרלים המאפיינים את הלבה שלו עשירים בביוטיט, הורנבלנדה ופלגיוקלז, ובמידה מעטה יותר מכילים גם אוגיט, קוורץ והיפרסתן.

העפלות עריכה

הראשונים שהעפילו לפסגתו של ההר היו החוקרים הפולנים יאן אלפרד שְצֶ'פַּנְסקי ויוסטין ווֹישְניס, בשנת 1937. הצ'יליאנים גונסאלו בראבו ואדוארדו קנאלס מויה טיפסו על ההר באמצעות רכב ממונע בשנת 2007, והצליחו להגיע עד לגובה של 6,688 מטרים; זהו הגובה הרב ביותר אליו הצליח להגיע רכב ממונע בדרך היבשה, והשיא נרשם בספר השיאים של גינס. בשנת 2012 הגיעו שלושה אופנוענים, האוסטרי לוקאס מצינגר, האמריקני ברטון צ'רצ'יל והבריטי-אוסטרלי וולטר קולבאץ', לגובה של 6,361 מטרים.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא אוחוס דל סלאדו בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה