אוליבר קאן

אוליבר רולף קאן (גרמנית: Oliver Rolf Kahn; נולד ב-15 ביוני 1969 בקרלסרוהה שבגרמניה המערבית) הוא כדורגלן עבר גרמני ששיחק בעמדת השוער, בעיקר בקבוצת באיירן מינכן, עמה זכה ב-23 תארים קבוצתיים. קאן כיכב בנוסף בנבחרת גרמניה בכדורגל מ-1995 ועד 2006, הגיע עמה לגמר מונדיאל 2002, ושימש תקופה קצרה כקפטן.

אוליבר קאן
Oliver Kahn

מידע אישי
לידה	15 ביוני 1969 (בן 54) קרלסרוהה שבגרמניה המערבית
גובה	1.88 מטר
עמדה	שוער
מועדוני נוער
1975–1987 קרלסרוהה
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1987–1990 1987–1994 1994–2008 סה"כ קרלסרוהה II קרלסרוהה באיירן מינכן 73 (0) 128 (0) 429 (0) 630 (0)
נבחרת לאומית כשחקן
1995–2006 גרמניה 86 (0)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

במונדיאל 2002, הוא זכה בכדור הזהב של אדידס – פרס השחקן הטוב ביותר, (קאן הוא השוער היחיד בהיסטוריה שזכה בפרס זה) ובפרס יאשין – פרס השוער הטוב ביותר בגביע העולם בכדורגל, בו ספג רק שלושה שערים. הוא שיחק עם הנבחרת גם בטורינירים יורו 2000 ויורו 2004. בין השנים 1998–2002 נבחר ארבע פעמים ברצף לתואר שוער השנה באירופה. בתקופה זו נחשב בעיני רבים לשוער הטוב בעולם.

במרץ 2004 נבחר על ידי פלה לאחד מ-125 שחקני הכדורגל החיים הטובים בעולם.

קאן שימש החל מינואר 2020 כחבר דירקטוריון בבאיירן מינכן, ב-27 במאי 2023 פוטר מתפקידו.

קריירת מועדונים

קרלסרוהה

קאן החל לשחק בקרלסרוהה כאשר היה בן שש, בקבוצה בה שיחק אביו רולף בשנות ה-60 של המאה ה-20. תחילה שיחק כשחקן שדה, ואחר כך הועבר לעמדת השוער. קאן הוקפץ לסגל הקבוצה הבוגרת של קרלסרוהה בעונת 1987/88, כמחליף לשוער הבכיר, אלכסנדר פמולה. בנובמבר 1987 ערך קאן את הופעת הבכורה בהרכב, בניצחון הביתי 4-0 על פ.צ. קלן. עם זאת, רק בשנת 1990 קאן הפך לשוער הבכיר של הקבוצה, תחת המאמן וינפריד שפר. קאן הפך עד מהרה לאחד השחקנים החשובים בקבוצה, שהיוותה קבוצה חזקה בגרמניה באותן שנים, ואף הגיע עמה לחצי גמר גביע אופ"א בעונת 1993/94, שם הודחה הקבוצה על ידי אוסטריה זלצבורג, כאשר בדרך לשם, קאן היה שותף למשחק שכונה "הנס של הווילדפארקשטדיון", בו הביסה קרלסרוהה את ולנסיה בתוצאה 7-0, לאחר הפסד 3-1 באצטדיון מסטאייה. הצלחתו של קאן בקרלסרוהה גררה התעניינות ממועדונים גדולים, ולאחר שנבחר בשנת 1994 כשוער השנה בגרמניה, ואף זומן לסגל נבחרת גרמניה למונדיאל 1994, עבר קאן לבאיירן מינכן בקיץ 1994.

באיירן מינכן

בקיץ 1994, לאחר שהצטיין במדי קרלסרוהה, הוחתם קאן במועדון הפאר באיירן מינכן, כמחליפו המיועד של השוער ריימונד אאומן. באיירן מינכן שילמה עבורו 4.6 מיליון מארק גרמני לקרלסרוהה, סכום עתק עבור שוער בימים אלה. קאן סבל בעונתו הראשונה בבאיירן מקרע ברצועה הצולבת, שהשבית אותו לאורך תקופה ארוכה, בה שימש השוער סוון שויאר כשוער הראשי. בעונתו השנייה של קאן בבאיירן מינכן, 1995/96, הקבוצה זכתה בגביע אופ"א לאחר ניצחון במפגש כפול על בורדו בשלב הגמר. בעונת 1996/97 זכה קאן באליפות הראשונה שלו במדי באיירן מינכן, ובגביע הליגה הגרמנית, ונבחר בפעם השנייה בקריירה כשוער השנה בגרמניה, לאחר שזכה כבר בתואר זה כששיחק בקרלסרוהה. זו הייתה זכייה ראשונה מתוך שש זכיות רצופות בתואר זה עבור קאן.

בעונת 1997/98 זכה קאן עם באיירן מינכן בגביע הגרמני, לאחר ניצחון 2-1 בגמר על דיסבורג. בעונת 1998/99 זכה קאן באליפות הבונדסליגה, אך היה חלק מאחד המשחקים הטראומטיים ביותר בהיסטוריה של באיירן מינכן, שהובילה 1-0 בגמר ליגת האלופות 1999 מול מנצ'סטר יונייטד, אך הפסידה 2-1 לאחר שקאן ספג שני שערים בתוספת הזמן. על אף זאת, נבחר שוב קאן כשוער השנה בגרמניה. בעונת 1999/00 זכה קאן בדאבל, כשהקבוצה זכתה באליפות, וניצחה את ורדר ברמן בתוצאה 3-0 בגמר הגביע הגרמני. קאן נבחר בתום עונה זו ככדורגלן השנה בגרמניה. בעונת 2000/01 קאן ספג כרטיס אדום ביזארי, כאשר באיירן מינכן פיגרה 3-2 מול הנזה רוסטוק במשחק ליגה, ובהתקפה האחרונה במשחק קאן עלה לעזרת ההתקפה בבעיטת קרן לטובת באיירן מינכן, והבקיע שער בידו. עם זאת, קאן ובאיירן זכו בתום עונה זו באליפות השלישית ברציפות, אליה הוסיפו זכייה בליגת האלופות לאחר ניצחון בבעיטות הכרעה על ולנסיה בגמר ליגת האלופות 2001. קאן נבחר לאיש המשחק בגמר זה, בו הדף שלוש בעיטות של שחקני ולנסיה, ולאחר הניצחון הלך לנחם את שוערה של ולנסיה, סנטיאגו קניסארס, שאף הוא הציג משחק נהדר בגמר זה. בתום העונה, קאן נבחר ככדורגלן השנה בגרמניה בפעם השנייה ברציפות. באותה שנה, זכה קאן עם באיירן מינכן בגביע הבין-יבשתי לאחר ניצחון בגמר על בוקה ג'וניורס, אך הפסיד לליברפול במשחק הסופר קאפ האירופי.

את עונת 2001/02 סיימו קאן ובאיירן מינכן ללא תארים, ובמקום השלישי בבונדסליגה, מרחק שתי נקודות מהאלופה בורוסיה דורטמונד ונקודה מהסגנית באייר לברקוזן. בעונת 2002/03 קאן היה חלק מעונה חלשה של באיירן מינכן בליגת האלופות, אותה סיימה מוקדם מהצפוי, עם שתי נקודות בלבד בשלב הבתים מתוך 18 אפשריות. למרות זאת, בתום אותה עונה זכתה באיירן מינכן בדאבל נוסף, לאחר זכייה באליפות בפער של 16 נקודות מהסגנית שטוטגרט, ובגביע הגרמני לאחר ניצחון 3-1 על קייזרסלאוטרן בגמר. בעונה זו קאן ביצע טעויות רבות, אך עדיין שמר על אפודת השוער הראשון. גם בעונת 2003/04 קאן לא חזר ליכולתו הקודמת, ואף ספג שער מבעיטה חלשה של רוברטו קרלוס מריאל מדריד בשמינית גמר ליגת האלופות, שבדיעבד גרמה להדחתה של באיירן מינכן מהמפעל. בעקבות כך, זכה קאן לביקורות שליליות רבות. באיירן מינכן נשארה בידיים ריקות בעונה זו גם בליגה וגם בגביע הגרמני.

בשתי העונות הבאות, קאן ובאיירן מינכן זכו בשני דאבלים רצופים, כאשר באיירן מינכן זכתה בשתי אליפויות ופעמיים בגביע הגרמני, לאחר ניצחונות בגמר של 2004/05 בתוצאה 2-1 על שאלקה 04 ובגמר של 2005/06 בתוצאה 1-0 על איינטרכט פרנקפורט. בשנת 2006, לפני משחק מול ארמיניה בילפלד, קאן נפגע בעינו מכדור ששלח אליו שוער המשנה מיכאל רנסינג במהלך אימון שוערים, ומסיבה זו החמיץ את המשחק, ורנסינג עמד בשער במקומו. בעונת 2006/07 כשלו קאן ובאיירן מינכן, שסיימו במקום הרביעי בלבד בבונדסליגה, ואיבדו את מקומם בליגת האלופות בעונת 2007/08.

עונת 2007/08 הייתה האחרונה של קאן בקריירה, ובעונה זו החל תהליך חילופי הדורות בעמדת השוער בבאיירן מינכן, כאשר קאן עדיין היה השוער הבכיר, אך מיכאל רנסינג קיבל יותר ויותר הזדמנויות, שכן הוא היה מיועד לרשת את מקומו של קאן בתום העונה. בעונה זו זכתה באיירן מינכן בדאבל, החמישי של קאן בקריירה, לאחר זכייה באליפות בפער של עשר נקודות מהסגנית ורדר ברמן, וניצחון 2-1 בהארכה על בורוסיה דורטמונד בגמר הגביע הגרמני. בגביע אופ"א באיירן וקאן נחשבו כמועמדים הבכירים לזכות במפעל, אך כשלו בחצי הגמר מול זניט סנט פטרסבורג, כאשר הובסו במשחק הגומלין בתוצאה 4-0, במשחק חלש של קאן. בתום עונה זו, קאן פרש סופית ממשחק פעיל, כאשר במשחק הרשמי האחרון של קאן ניצחה באיירן מינכן את הרטה ברלין בתוצאה 4-1 במסגרת הבונדסליגה. במאי 2008 ערך קאן את הופעתו האחרונה, בניצחון 3-0 על הקבוצה ההודית מוהון בגאן בקולקטה, במשחק שנערך בסיבוב של באיירן מינכן באסיה. קאן פתח בהרכב במשחק זה, שנערך לעיני 120 אלף צופים, והוחלף על ידי מיכאל רנסינג בדקה ה-55. בספטמבר 2008 נערך לכבודו של קאן משחק הוקרה של באיירן מינכן מול נבחרת גרמניה, שהסתיים בתיקו 1-1.

קאן ערך 429 הופעות ליגה במדי באיירן מינכן, והוא ממוקם במקום השני בטבלת שיאני ההופעות של באיירן מינכן בבונדסליגה, לאחר ספ מאייר. לקאן סך הכל 557 הופעות ליגה במצטבר, בקרלסרוהה ובבאיירן מינכן יחדיו, נתון הממקום אותו במקום השלישי בטבלת שיאני ההופעות של הבונדסליגה בכל הזמנים, לאחר קרל היינץ קורבל ומנפרד קאלץ, והוא השוער עם מספר ההופעות הגדול ביותר בבונדסליגה. קאן אף מחזיק בשיא הבונדסליגה לשמירה על רשת נקייה, עם 197 משחקים כאלו.

קריירה בין-לאומית

קאן זומן לסגל נבחרת גרמניה למונדיאל 1994, כאשר עוד היה שחקן של קרלסרוהה, אך לא היה מועמד לשחק, שכן השוער הבכיר היה בודו אילגנר, ומחליפו הראשון היה אנדראס קפקה. ביוני 1995 ערך את הופעת הבכורה במדים הלאומיים בניצחון 2-1 על נבחרת שווייץ. קאן זומן לסגל הגרמני ליורו 1996, בו זכתה נבחרת גרמניה, אך לא שותף כלל, ושימש ביחד עם אוליבר רק גיבוי לאנדראס קפקה. גם את מונדיאל 1998 ראה קאן מהספסל, כאשר קפקה עדיין היה השוער הראשון.

לאחר פרישתו של קפקה מהנבחרת, קאן הפך באופן מיידי לשוער הראשון, ועמד בשער הנבחרת ביורו 2000, בו כשלה גרמניה והודחה כבר בתום שלב הבתים. לאחר הטורניר קאן ירש את סרט הקפטן מאוליבר בירהוף. בשנת 2001, קאן היה שותף לתצוגת נפל של הנבחרת, בתבוסה 5-1 לנבחרת אנגליה על אדמת גרמניה במסגרת מוקדמות מונדיאל 2002, שאילצה את נבחרת גרמניה לעבור מפגש פלייאוף כפול מול נבחרת אוקראינה, שבסיומו גרמניה ניצחה והעפילה למונדיאל 2002 עצמו. הציפיות מנבחרת גרמניה לקראת המונדיאל היו נמוכות, אך גרמניה הגיעה עד לגמר, כאשר קאן סופג שער אחד בלבד בששת המשחקים שקדמו לגמר. בגמר מונדיאל 2002 הפסידו קאן ונבחרת גרמניה בתוצאה 2-0 לנבחרת ברזיל. קאן שיחק פצוע בגמר זה, אך סירב לתלות את ההפסד בפציעתו. למרות ההפסד בגמר, קאן זכה בכל תואר אישי אפשרי במונדיאל זה, בו הציג יכולת מצוינת. קאן זכה בכדור הזהב לשחקן המצטיין, והיה השוער הראשון בהיסטוריה לזכות בפרס זה. קאן זכה גם בפרס יאשין (כפפת הזהב) לשוער המצטיין, ונכלל בנבחרת מצטייני הטורניר.

הוא שיחק עם הנבחרת גם בטורנירים יורו 2000 ויורו 2004. בין השנים 1998–2002 נבחר ארבע פעמים ברצף לתואר שוער השנה באירופה. בתקופה זו נחשב בעיני רבים לשוער הטוב בעולם.

במרץ 2004 נבחר על ידי פלה לאחד מ-125 שחקני הכדורגל החיים הטובים בעולם.

בשנת 2004 קאן השתתף עם נבחרת גרמניה ביורו 2004, אך כמו ביורו 2000, כשלה גרמניה והודחה כבר בשלב הבתים. לאחר טורניר זה, קאן העביר את סרט הקפטן למיכאל באלאק. בנוסף, פוטר מאמן הנבחרת רודי פלר, והוחלף ביורגן קלינסמן, שהנהיג שיטת רוטציה בין קאן, לבין השוער המחליף הוותיק שלו ינס להמן, על מנת לעודד תחרות בין קאן ולהמן, שהיו ידועים כמתחרים ויריבים עיקשים. הדבר נראה בגביע הקונפדרציות 2005, בו גרמניה סיימה שלישית וערכה חמישה משחקים, כאשר קאן ולהמן התחלקו במשחקים ביניהם ואף עם השוער השלישי טימו הילדברנד. באפריל 2006 הכריז קלינסמן כי להמן יהיה השוער הראשון של גרמניה במונדיאל 2006 שנערך בגרמניה. על אף שקאן לא הסתיר את חוסר שביעות רצונו מהחלטתו של קלינסמן, הוא הסכים לשמש שוער שני, ואף עמד מאחורי להמן, ובירך אותו על תצוגתו ברבע הגמר מול נבחרת ארגנטינה, בה הדף שני פנדלים בבעיטות ההכרעה, וסייע לגרמניה להעפיל לחצי הגמר. להמן המשיך לעמוד בשער גם בחצי הגמר, בו הפסידה גרמניה בתוצאה 2-0 לנבחרת איטליה. במשחק על המקום השלישי, בו ניצחה גרמניה 3-1 את נבחרת פורטוגל, הוחלט לכבד את קאן בחולצת ההרכב, בהופעתו האחרונה במדים הלאומיים. מיכאל באלאק אף ויתר עבורו על סרט הקפטן למשחק זה. קאן הצטיין במשחק זה, ולאחריו הכריז על פרישה מהנבחרת לאחר 86 הופעות, מתוכן 49 כקפטן. קאן מעולם לא זכה עם גרמניה במונדיאל, אך סיים פעם אחת במקום השני ופעם אחת במקום השלישי.

חיים אישיים

קאן נולד בקרלסרוהה, למשפחה עם שורשים בגרמניה ובלטביה. אחיו הגדול של קאן, אקסל, שיחק בקרלסרוהה כאשר זו שיחקה בליגת הבונדסליגה השנייה.

בשנת 1999 נישא קאן לסימון, ממנה יש לו שני ילדים. בשנת 2003 נפרד הזוג, אך לא התגרש רשמית. בין השנים 2003 ו-2008 היה קאן במערכת יחסים עם ורנה קרט. בשנת 2009 חזר קאן לסימון, אך הזוג התגרש באופן סופי באותה שנה. בשנת 2011 נישא קאן לסווניה במינכן, ולהם ילד אחד.

בשנת 2008 שימש קאן פרשן ואנליסט למשחקי נבחרת גרמניה ביורו 2008 עבור ערוץ ZDF הגרמני. בשנת 2009 שימש קאן חלק מצוות שיפוט של הטלוויזיה המרכזית של סין לאיתור השוער הסיני הצעיר הטוב ביותר. בשנת 2011 החל קאן במגעים עם ערוץ SAT 1 הגרמני ליצירה של תוכנית דומה בגרמניה.

בשנת 2009 דחה קאן הצעה של שאלקה 04 לשמש כמנג'ר בקבוצה.

בשנת 2010 קיבל קאן תואר מאסטר במנהל עסקים מאוניברסיטת האגן שבגרמניה, ובמקביל קיבל רישיון לאמן קבוצות כדורגל.

באפריל 2011 נקנס קאן בסכום של 125 אלף אירו על העלמת מס, מאחר שלא הצהיר על רכישה של מוצרי יוקרה בסך 6000 אירו בדובאי.

בשנת 2015 חברת משחקי המחשב קונאמי הצהירה שקאן יככב במשחק פרו אבולושן לשנת 2016 כאחת מאגדות הכדורגל של המשחק. ראוי לציין שמסיבה לא ידועה, קאן לא אישר עד אז להשתמש בשמו במשחקי מחשב ומשתמשים בשם ינס מאסטרמאן (מאסטרמאן הוא שם בדוי, וינס הוא שמו של יריבו המר ביותר, ינס להמן).

קאן שימש החל מינואר 2020 כחבר דירקטוריון בבאיירן מינכן, ב-27 במאי 2023 פוטר מתפקידו.

תארים

באיירן מינכן

• אליפויות הבונדסליגה (8): 1996/97, 1998/99, 1999/00, 2000/01, 2002/03, 2004/05, 2005/06, 2007/08
• הגביע הגרמני (6): 1997/98, 1999/00, 2002/03, 2004/05, 2005/06, 2007/08
• גביע הליגה הגרמנית (6): 1997, 1998, 1999, 2000, 2004, 2007
• ליגת האלופות: 2000/01
• גביע אופ"א: 1995/96
• הגביע הבין-יבשתי: 2001

נבחרת גרמניה

• יורו 1996

תארים אישיים

• כדורגלן השנה בגרמניה: 2000, 2001
• שוער השנה בבונדסליגה: 1994, 1997, 1998, 1999, 2000, 2001, 2002
• שוער השנה באירופה: 1999, 2000, 2001, 2002
• איש המשחק בגמר ליגת האלופות 2001
• השחקן ההוגן של אופ"א: 2001
• מונדיאל 2002: כדור הזהב
• מונדיאל 2002: פרס יאשין
• מונדיאל 2002: נבחרת הטורניר
• פיפ"א 100

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של אוליבר קאן (בגרמנית)

• אוליבר קאן, ברשת החברתית פייסבוק
• אוליבר קאן, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• אוליבר קאן, ברשת החברתית אינסטגרם
• פרופיל, באתר Transfermarkt
• פרופיל, באתר Fussballdaten.de (בגרמנית)
• פרופיל, באתר WorldFootball.net
• פרופיל, באתר National Football Teams
• פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
• פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
• אוליבר קאן בהיכל התהילה של באיירן מינכן
• אוליבר קאן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

אוליבר קאן

נבחרת גרמניה – מונדיאל 1994 1 אילגנר • 2 שטרונץ • 3 ברמה • 4 קולר • 5 הלמר • 6 בוכוואלד • 7 מולר • 8 הסלר • 9 רידלה • 10 מתאוס • 11 קונץ • 12 קפקה • 13 פלר • 14 ברטולד • 15 גאודינו • 16 זאמר • 17 ואגנר • 18 קלינסמן • 19 קירסטן • 20 אפנברג • 21 באסלר • 22 קאן • מאמן: פוגטס נבחרת גרמניה – אלופת אירופה 1996 (תואר שלישי) 1 קפקה • 2 רויטר • 3 בודה • 4 פרוינד • 5 הלמר • 6 זאמר • 7 מולר • 8 שול • 9 בוביץ' • 10 הסלר • 11 קונץ • 12 קאן • 13 באסלר • 14 באבל • 15 קולר • 16 שניידר • 17 ציגה • 18 קלינסמן • 19 שטרונץ • 20 בירהוף • 21 איילטס • 22 רק • 23 טוט • מאמן: פוגטס נבחרת גרמניה – מונדיאל 1998 1 קפקה • 2 ורנס • 3 היינריך • 4 קולר • 5 הלמר • 6 תון • 7 מולר • 8 מתאוס • 9 קירסטן • 10 הסלר • 11 מארשל • 12 קאן • 13 ירמיס • 14 באבל • 15 פרוינד • 16 האמאן • 17 ציגה • 18 קלינסמן • 19 רויטר • 20 בירהוף • 21 טרנאט • 22 להמן • מאמן: פוגטס נבחרת גרמניה – יורו 2000 1 קאן • 2 באבל • 3 רהמר • 4 לינקה • 5 בודה • 6 נובוטני • 7 שול • 8 הסלר • 9 קירסטן • 10 מתאוס • 11 רינק • 12 להמן • 13 באלאק • 14 האמאן • 15 ווש • 16 ירמיס • 17 ציגה • 18 דייסלר • 19 יאנקר • 20 בירהוף • 21 ראמלו • 22 בוט • מאמן: ריבק נבחרת גרמניה – מונדיאל 2002 (מקום שני) 1 קאן • 2 לינקה • 3 רהמר • 4 באומן • 5 ראמלו • 6 ציגה • 7 נוויל • 8 האמאן • 9 יאנקר • 10 ריקן • 11 קלוזה • 12 להמן • 13 באלאק • 14 אסמואה • 15 קל • 16 ירמיס • 17 בודה • 18 בומה • 19 שניידר • 20 בירהוף • 21 מצלדר • 22 פרינגס • 23 בוט • מאמן: פלר נבחרת גרמניה – יורו 2004 1 קאן • 2 הינקל • 3 פרידריך • 4 ורנס • 5 נובוטני • 6 באומן • 7 שוויינשטייגר • 8 האמאן • 9 בוביץ' • 10 קוראני • 11 קלוזה • 12 להמן • 13 באלאק • 14 ברדריץ' • 15 קל • 16 ירמיס • 17 ציגה • 18 ארנסט • 19 שניידר • 20 פודולסקי • 21 לאם • 22 פרינגס • 23 הילדברנד • מאמן: פלר נבחרת גרמניה – מונדיאל 2006 (מקום שלישי) 1 להמן • 2 ינסן • 3 פרידריך • 4 הות • 5 קל • 6 נובוטני • 7 שוויינשטייגר • 8 פרינגס • 9 הנקה • 10 נוויל • 11 קלוזה • 12 קאן • 13 באלאק • 14 אסמואה • 15 היצלסברגר • 16 לאם • 17 מרטסאקר • 18 בורובסקי • 19 שניידר • 20 פודולסקי • 21 מצלדר • 22 אודונקור • 23 הילדברנד • מאמן: קלינסמן