אום שריק
אום שריק (תעתיק מדויק: אֻם שריכְּ. בערבית: أم شريك) הייתה אחת מהצחאבה, בני לווייתו של מוחמד, קבוצת האנשים שהכירו את מוחמד היכרות אישית והיו הראשונים שהכירו בו כנביא. בשנת 620, כשהאסלאם עדיין היה בתחילת דרכו, נהג המעמד השליט במכה לענות אנשים שהתאסלמו במטרה לגרום להם לכפור באסלאם. אום שריק, שהתאסלמה, עמדה שלושה ימים ברצף תחת השמש הקופחת, לא אכלה ולא שתתה.[1]
הערות שוליים עריכה
- ^ Umm Sharik (r.anha) | Questions on Islam, questionsonislam.com (באנגלית)
