אוניברסיטת בולוניה

אוניברסיטת בולוניה (באיטלקית: Università di Bologna) היא אוניברסיטה בבולוניה שבאיטליה. האוניברסיטה שהחלה לפעול בשנת 1088, היא מהאוניברסיטאות הוותיקות בעולם, כמו גם אחת המוסדות האקדמיים הבולטים באיטליה ובאירופה. נכון לשנת 2018 לומדים בה בחמישה קמפוסים, מעל 85 אלף סטודנטים ב-32 מחלקות וחמישה בתי ספר.

אוניברסיטת בולוניה
Università di Bologna

אוניברסיטה ציבורית
מוטו	Alma mater studiorum
תקופת הפעילות	1088–הווה (כ־936 שנים)
בעלי תפקידים
נשיא	פייר אוגו קאלצולארי
רקטור	Francesco Ubertini
סגל	7,688 (נכון ל־2018)
סטודנטים
	95,771 סה"כ (2006)
מיקום
מיקום	בולוניה, איטליה
מדינה
קואורדינטות	44°29′38″N 11°20′34″E
אתר האינטרנט הרשמי של אוניברסיטת בולוניה
(למפת בולוניה מוגדלת)   אוניברסיטת בולוניה (למפת בולוניה רגילה)   אוניברסיטת בולוניה

האוניברסיטה היא העתיקה ביותר בעולם המערבי ואחת האוניברסיטאות העתיקות בעולם. כתבי הזכויות הראשונים שלה התקבלו מפרידריך ברברוסה בשנת 1158. במאה ה-19 חקרה ועדת היסטוריונים את תולדות האוניברסיטה וגילתה כי היא נוסדה כבר בשנת 1088. האוניברסיטה חגגה את יום השנה ה-900 שלה בשנת 1988. בעולם כולו מקדימות אותה רק שתי אוניברסיטאות: אוניברסיטת אל-קרוויין שבפאס ואוניברסיטת אל-אזהר בקהיר שבמצרים.

הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בולוניה נחשבת לראשונה בעולם בתחומה. לאוניברסיטה שלוחות לימוד ברג'ו אמיליה ובאימולה ושלוחות לימוד ומחקר ברוונה, בפורלי (Forlì), ברימיני (Rimini) ובצ'זנה; "קולג'ו סופריורה" משמש כתוכנית מצוינות. בנוסף לכך קיימת שלוחה בבואנוס איירס. שיטת הלימוד, כמו בכל איטליה מתבססת על בחינות בעל פה. האוניברסיטה חברה ברשת אוטרכט וחברה בקבוצת קוימברה וחברה בגילדת אוניברסיטאות אירופאיות עתירות מחקר.

רקע והיסטוריה

האוניברסיטה העתיקה ביותר בעולם המערבי נוסדה מהתארגנות חופשית וחילונית (מנותקת משליטת הכנסייה או כל חצר מלוכה שהיא) של סטודנטים שבחרו ומימנו את הפרופסורים שלהם מכיסם. התארגנות הסטודנטים פעלה בדרך של עזרה הדדית, וחולקה לפי לאומים לשתי קבוצות עיקריות: אינטראמונטאני או צ'יטאמונטאני (מילולית "בתוך ההרים" או "מעבר זה של ההרים", והכוונה לסטודנטים מדרום להרי האלפים, כלומר מאיטליה) ואולטראמונטאני (מילולית "מאחורי ההרים", "מעבר להרים" [מנקודת מבטה של איטליה], והכוונה לסטודנטים משאר ארצות אירופה שאינן איטליה). במאה ה-12 היו באוניברסיטה 17 תת-קבוצות לאומיות של אינרטראמונטאני ו-14 תתי קבוצות לאומיות של אולטראמונטאני. כעדות לכך, בבניין הארקיג'נאזיו (שהיה מקום מושבה של האוניברסיטה) מוצגים סמליהן של משפחות הסטודנטים של אותה התקופה. קולג'ו די ספאניה היוקרתי (ארגון העזרה ההדדית של הסטודנטים הספרדים) משמש עד היום כשריד פעיל לאותה תקופה.

אוניברסיטת בולוניה הייתה היפוכה של אוניברסיטת סורבון, שהמרצים שלה השתייכו וממומנו על ידי הכנסייה או בית המלוכה. לאחר מכן מימנה העירייה את המרצים של אוניברסיטת בולוניה.

• 
  סמלי משפחות הסטודנטים בבניין הארקיג'נאזיו.
• 
  קולג'ו די ספאניה מבחוץ.
• 
  התיאטרון האנטומי ההיסטורי של הפקולטה לרפואה.

מרצים ידועים

• ויליאם מצור
• לאורה באסי, פיזיקאית. האישה הראשונה בעולם שזכתה במשרה אוניברסיטאית בתחום המדעים. היא קיבלה תואר דוקטור במאי 1732, שהיה התואר האקדמי השלישי בלבד שהוענק מעולם לאשה על ידי אוניברסיטה אירופאית. האישה הראשונה שכיהנה כפרופסור בפיזיקה באוניברסיטה אירופאית, והראשונה לה הוצעה משרת הוראה באוניברסיטה באירופה. מחלוצות הוראת פיזיקה ניוטונית ותורת החשמל באיטליה.
• מריה גאטנה אנייזי, מתמטיקאית - ופילוסופית. הראשונה שחיברה ספר לימוד שעסק בחשבון אינטגרלי ודיפרנציאלי, המתמטיקאית החשובה הראשונה מאז היפטיה. ספרה "Instituzioni Analitiche Ad Uso Della Gioventù Italiana", שפורסם ב-1748 הוא העבודה המתמטית הראשונה בידי אישה, שנמצאת בידינו.
• לואיג'י גלווני, רופא פילוסוף ופיזיקאי, גילה את הדרך לבנית סוללות חשמליות.
• קרלו גולדוני, מחזאי ולבריתן איטלקי, נודע בעיקר כמחברה של הקומדיה "משרתם של שני אדונים".
• קמילו גולג'י - רופא וחוקר טבע, המגלה של אברון גולג'י, זוכה פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה (1906)
• אוגוסטו מורי,
• ג'וזואה קרדוצ'י, משורר איטלקי, דוקטור לפילוסופיה ומרצה לספרות.
• ג'ובאני פסקולי, משורר
• אאוגוסטו ריגי (Augusto Righi) פיזיקאי, מחלוצי חקר האלקטרומגנטיות
• מרצ'לו מלפיגי, מייסד האנטומיה המיקרוסקופית, ונחשב להיסטולוג הראשון.
• רומאנו פרודי, היה פרופסור לארגון תעשייתי ומדיניות תעשייתית; היה ראש ממשלת איטליה; נשיא הנציבות האירופית.
• אומברטו אקו, כיהן כראש החוג לתקשורת של האוניברסיטה, שימש כיושב ראש איגוד הסמיוטיקנים העולמי.

בוגרים ידועים

במאה ה-17:

• ג'ובאני קאסיני
• אוליסה אלדרובנדי
• מרצ'לו מלפיגי

במאה ה-18:

• מריה גאטנה אנייזי
• לאדזרו ספלנצאני אחד מאבות המיקרוביולוגיה, תרם רבות להפרכת תאוריית הבריאה הספונטנית
• לואיג'י גלווני, כונה על ידי הבולוניזיים בשם "מורה ריקודי הצפרדעים"
• יאקופו ברתולומאו בקרי, פרופסור לכימיה, בודד את הגלוטן

במאה ה-19:

• קמילו גולג'י - זוכה פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה (1906)
• ג'אקומו צ'מיצ'אן
• ג'וזואה קרדוצ'י
• ג'ובאני פסקולי

במאה ה-20:

• אומברטו אקו
• וינצ'נצו בלצני

יהודים וישראלים ואוניברסיטת בולוניה

לפני מלחמת העולם השנייה הייתה בבולוניה קהילת סטודנטים יהודים. בעוד שבאוניברסיטאות בצפון ובמזרח אירופה נקבע כבר נומרוס קלאוזוס ליהודים, האוניברסיטאות באיטליה, ובראשן אוניברסיטת בולוניה, קיבלו בזרועות פתוחות את הסטודנטים היהודים. ב-1939, עם כניסת חוקי הגזע באיטליה, נאלצה גם אוניברסיטת בולוניה להחיל חוקים אלו. עם זאת, במשך המלחמה נשמר התיעוד של אותם בוגרים. כך, עם תום המלחמה, קיבלו בחזרה כל בוגריה היהודים את תעודות הגמר וההסמכה שלהם, דבר שסייע לניצולים להשתקם. כיום קיימת באוניברסיטה קהילה של סטודנטים ישראלים, וגם קהילה של מרצים, הן יהודים והן ישראלים. בין המרצים עמנואל פרץ (יהודי איטלקי, מרצה לפיזיולוגיה), מרינה מרינו (יהודייה איטלקייה, מרצה לביולוגיה), פרופסור אמליו קמפוס (רופא, מנהל מחלקת עיניים במרכז הרפואי האוניברסיטאי ס. אורסולה ומרצה לקליניקה כירורגית אופטלמית).

קהילת הסטודנטים ידעה תקופות שגשוג, למשל בשנות ה-70, ותקופות של שפל כמו סוף שנות ה-80 ושנות ה-90. בשנת 1972 למדו באוניברסיטה כ-1500 סטודנטים ישראליים לרפואה, שהתייחסו לאוניברסיטה כבית הספר לרפואה הרביעי של ישראל.

כיום מחדשת קהילת הסטודנטים את פריחתה. הפקולטות שאותן פוקדים הישראלים בבסיסן לא השתנו עם השנים, והן בעיקר רפואה ווטרינריה (הפקולטה יושבת כשלוחה באוזנו ד'אמיליה, הצמודה לבולוניה). בישראל קיימת קהילה וירטואלית של סטודנטים לשעבר, שכיום הם רופאים וטרינרים בוגרי בולוניה.

ראו גם

• הסכם בולוניה
• אוניברסיטת פדובה
• אקדמיה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אוניברסיטת בולוניה בוויקישיתוף

• אוניברסיטת בולוניה, ברשת החברתית פייסבוק
• אוניברסיטת בולוניה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• אוניברסיטת בולוניה, ברשת החברתית אינסטגרם
• אתר האוניברסיטה
• ספריית סאלה-בורסה
• הספרייה העירונית של הארקיג'נאזיו
• אוניברסיטת בולוניה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)