אופקטה
אופקטה הייתה חברה להפצת פקטין שנוסדה בשנת 1928 על ידי רוברט פיקס, מדען, יהודי למחצה, ממוצא אוסטרי שחי ופעל בגרמניה. החברה נוסדה ופעלה תחילה ממבנה בעיר קלן וייצרה פקטין בצורת ג'ל לשימוש בתעשיית המזון ועבור משקי הבית. המוצר שבזמנו היה מהפכני איפשר הפקת ריבות מפירות ללא תהליך בישול ארוך והקטין את כמות הסוכר שנדרשה לצורך הקרשת הריבה. החברה שפעלה תחילה ממשרדים ובית מלאכה קטן עברה למבנה גדול שאיחד את כל פעילות הייצור בשנת 1931, במקביל פרשה החברה את פעילותה על פני אירופה ובשנת 1929 נוסד הסניף החברה בשווייץ ובשנת 1933 בצ'כוסלובקיה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הולאמה החברה על מנת שתהייה חברה ארית לחלוטין ומייסדה הועבר למחנה ריכוז. אופקטה שימשה כמרכז ייצור מזון עבור המאמץ המלחמתי הגרמני ולאחר המלחמה המשיכה בייצור עבור השוק האזרחי. כניסת ריבות מוכנות ותחרות הולכת וגוברת הביאה לרכישת אופקטה על ידי חברה מתחרה, בתהליכי מיזוג ורכישה נוספים הפכה אופקטה במהלך שנות התשעים של המאה העשרים לחטיבה בתוך קונצרן המזון ד"ר אוטקר.
סניף אמסטרדם ומשפחת פרנק עריכה
חברת אופקטה פתחה בשנת 1933 סניף באמסטרדם אותו ניהל אוטו פרנק, אביה של אנה פרנק אזרח גרמני שעקר לאמסטרדם מחשש להתנכלות המשטר הנאצי. הוא שכר את שירותיה של מיפ חיס ששימשה כמזכירה. בשנת 1937 הצטרפה בפ ווסקאול לחברה כמנהלת אדמיניסטרטיבית ובשנת 1938 נשכרו שירותיהם של הרמן ון-פלס כמומחה לעשבי תבלין ויוהנס קליימן שעבד כמנהל חשבונות. בשנת 1940 נכבשה הולנד על ידי הגרמנים. בחודשים הראשונים של שנת 1942 הפך אוטו פרנק, בשיתוף עובדיו הקרובים בחברת אופטקה, את החלק האחורי של בית המשרדים ברחוב פרינסנחראכט 263, שלא היה עד אז בשימוש, למקום מסתור עבור משפחת פרנק. הכניסה למחבוא הוסתרה מאחורי ארון ספרים מסתובב על ציר, החלונות נצבעו והואפלו, וכך נעלם הבית האחורי מעין זר. חלונות הצד האחורי של הבית הואפלו כמו כל חלונות אמסטרדם באמצעות לוחות שחורים. הדבר נעשה בפקודת הגרמנים כדי להכביד על מטוסי צבאות בעלות הברית במציאת דרכם בלילות, והקטין את סיכויי ההתגלות של המסתתרים בבית האחורי. בבוקר של יום ה 4 באוגוסט 1944, פרצו למחבוא שוטרים ממשטרת הסדר הגרמנית (Ordnungspolizei) שפעלו על סמך הלשנה של אדם שנותר אלמוני עד היום. בראש הכוח עמד נגד אס אס קרל זילברבאואר מהאס דה ואיתו עוד 3 קציני משטרה נוספים. משפחת פרנק ושאר דיירי המחבוא נלקחו למטה הגסטאפו ומשם הועברו, לאחר חקירה, לבית מעצר בו שהו יומיים ולאחר מכן הועברו למחנה המעבר המשטרתי ליהודים וֶסְטֶרְבּוֹרְק.
לאחר תום המלחמה חזר אוטו פרנק לנהל את סניף החברה באמסטרדם עד לפרישתו בשנת 1953, ניהול החברה עבר ליוהנס קליימן עד לפרישתו בשנת 1959. החברה החלה לאבד נתח שוק החל משנת 1965 ונמכרה בשנת 1982.
