אורנה אוסטפלד

אורנה אוסטפלד
	אורנה אוסטפלד בטקס קבלת חברות להיכל התהילה של הספורטאים היהודים - 15 ביולי 2009
	אורנה אוסטפלד בטקס קבלת חברות להיכל התהילה של הספורטאים היהודים - 15 ביולי 2009
לידה	23 בדצמבר 1952 (בת 71); ירושלים, ישראל
היכל התהילה	מונצחת ביד לאיש הספורט היהודי (2009)
קבוצות כשחקנית
	הפועל ירושלים ; הפועל תל אביב ; מכבי דרום/רמת חן; א.ס. ל.כ.ן. רמת השרון
הישגים כשחקנית
	שיא בספר השיאים של גינס; כשחקנית: 2 גביעים; כמאמנת: 4 אליפויות ו-4 גביעים.

אורנה אוסטפלד (נולדה ב-23 בדצמבר 1952) היא כדורסלנית עבר ומאמנת לשעבר של קבוצת הכדורסל אלקטרה רמת השרון מ-1987 ועד 2020.

קריירה ספורטיבית עריכה

אוסטפלד נולדה וגדלה בירושלים ולמדה בבית הספר היסודי ארלוזורוב ובגימנסיה רחביה. הקבוצה הראשונה בה שיחקה אוסטפלד הייתה הפועל ירושלים, עמה הגיעה ב-1971 לגמר גביע המדינה, בתקופה בה שלטו בליגה הקבוצות התל אביביות. בהמשך עברה להפועל תל אביב ולמכבי דרום/רמת חן, עמה זכתה פעמיים בגביע המדינה, ב-1981 וב-1983. במשחק שנערך ב-17 בנובמבר 1981, ובו הביסה דרום/רמת חן את הפועל מ.א. מגידו בתוצאה 21–221, קלעה אוסטפלד 108 נקודות, שיא שנרשם גם בספר השיאים של גינס.

ב-1987 הקימה אוסטפלד את קבוצת הכדורסל א.ס. ל.כ.ן. רמת השרון^[2], והייתה למאמנת שלה. הקבוצה החלה את דרכה בליגה השלישית, ובתוך שנתיים העפילה לליגה הבכירה. כבר בעונתה הראשונה בליגה זו, העפילה הקבוצה לגמר גביע המדינה, בו הפסידה לאליצור חולון. במהלך שנות ה-90 הייתה הקבוצה בצמרת הליגה, אך לא הצליחה לשבור את השליטה של חולון ושל אליצור רמלה בליגה. המפנה הגיע בשנת 1999, אז זכתה הקבוצה באליפות ובגביע הראשונים בתולדותיה, ואף הגיעה להישג שיא של קבוצת כדורסל נשים ישראלית - גמר גביע רונקטי. בראשית שנות האלפיים זכתה הקבוצה בעוד 3 אליפויות ו-4 גביעים.

בין השנים 2003 ל-2008 לא הצליחה רמת השרון לזכות באליפות, ולראשונה נמתחה ביקורת על כישוריה של אוסטפלד כמאמנת. לאחר אובדן האליפות המפתיע ב-2005, חרף העובדה שסיימה את משחקי הליגה ללא הפסד, האשימה אוסטפלד את שחקנית הקבוצה דיאנה נולאן כי במשחק חצי גמר הפליי-אוף בו הפסידה להפועל תל אביב, "לא ביצעה עבירה שש שניות לסיום, מה שאפשר להפועל לקלוע את שלשת הניצחון". נולאן ושחקנית נוספת, שריל פורד, התבטאו לאחר מכן בתקשורת כי "כולם יודעים שאוסטפלד לא יודעת לאמן". פרשן הכדורסל רענן וייס הגדיר את הישגיה של אוסטפלד כמאמנת מאז 2003 כ"כישלון", בעוד אביב לביא טען כי מדובר בנסיבות שונות בכל שנה, שלא בהכרח קשורות בתפקודה של המאמנת^[3]. לאחר שזכתה בסופו של דבר באליפות ב-2009, דחתה אוסטפלד את הביקורת שהוטחה בה לאורך השנים, וטענה כי היא שטחית^[4].

ביוני 2020 הודיע כי בכוונתה לסיים את תפקידה במועדון רמת השרון^[5]

פועלה הציבורי עריכה

מלבד תפקידה כמאמנת, אוסטפלד רואה את הקבוצה כחלק מהמאבק הפמיניסטי. בין היתר, הובילה את המאבק להשוואת מימון הקבוצה למימון לו זוכות קבוצות ספורט הגברים ברמת השרון^[6]. בעקבות עתירות שהוגשו נגד רשות השידור, גיבשה רשות השידור קריטריונים לשידור משחקי קבוצות כדורסל הנשים במסגרות האירופיות^[7]. במקרה אחר, הייתה שותפה לתביעה שהגישה הנהלת הקבוצה נגד רשת שוקן, בעלת המקומון "העיר", העורך אורי שאלתיאל והכתבת עדי עוז-שפירא על הוצאת לשון הרע בכתבה שפרסמה בעיתון על הקבוצה. העיתון חויב לשלם פיצוי בסך 300,000 ש"ח על תיאורי זימה חסרי שחר בכותרות שיש בהם לבזות את שחקניות הקבוצה^[8]. בשנת 2005 העניק לה הוועד האולימפי הבינלאומי את תואר האישה המשפיעה ביותר בספורט הנשים האירופי^[9].

אוסטפלד נקלעה לא אחת לעימותים עם אוהדי אליצור רמלה, ועם ראש עיריית רמלה, יואל לביא. אוהדי רמלה נוהגים לשיר שירי נאצה נגד אוסטפלד, המתייחסים בין היתר להיותה לסבית, ובמקרה אחד, לאחר שלביא ציין כי הוא "נהנה מהשירה שלהם", התלוננה נגדו הנהלת רמת השרון במשטרה^[10].

אוסטפלד עמדה בראש רשימת מרצ בבחירות שנערכו בשנת 2003 למועצת עיריית רמת השרון, וכיהנה בה 5 שנים, במהלכה שימשה כיו"ר ועדת המתנדבים וועדת הגמלאים במועצת העירייה. ב-2008 החליטה שלא להתמודד לקדנציה נוספת.

פרסים והוקרה עריכה

אוסטפלד נבחרה להיות מונצחת ביד לאיש הספורט היהודי בסוף שנת 2008. הטקס הרשמי נערך במהלך משחקי המכביה השמונה-עשרה.
נבחרה אוסטפלד להיכל התהילה של כדורסל הנשים בישראל^[11].
מרץ 2022 פרס מפעל חיים בספורט של משרד התרבות והספורט, מאמנת, שיוענק במסגרת חגיגות 65 שנה למכון וינגייט^[12]

חיים אישיים עריכה

שני בנים בוגרים מנישואיה הקודמים. בנה יונתן הוא מאמן כדורסל. היא חיה עם בת זוג שנים רבות^[13].

קישורים חיצוניים עריכה

יאיר צוקר, ‏אורנה אוסטפלד פורשת: "חבל לי שצריך להצדיק את קיומנו כל פעם מחדש. זה סיזיפי", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 24 ביוני 2020
הילו גלזר, רק אל תאמרו שאתם מתגעגעים: שיחה עם הגברת הראשונה של הכדורסל הישראלי, באתר הארץ, 2 ביולי 2020

הערות שוליים עריכה

^ רענן וייס, אורנה אוסטפלד נבחרה להיכל התהילה היהודי, באתר ynet, 30 בדצמבר 2008
^ ראשי התיבות הם "אגודת ספורט לקידום כדורסל נשים"
^ גלעד צוויק, "הקבוצה זה אני", זמן השרון, 2 במאי 2008.
^ אריה ליבנת, אחרי הזכייה באליפות, אורנה אוסטפלד סוגרת חשבונות, באתר הארץ, 21 באפריל 2009
^ יאיר צוקר, ‏אורנה אוסטפלד פורשת: "חבל לי שצריך להצדיק את קיומנו כל פעם מחדש. זה סיזיפי", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 24 ביוני 2020
^ בג"ץ 5325/01 עמותת ל.כ.ן. לקידום כדורסל נשים נ' המועצה המקומית רמת השרון
^ בג"ץ 9935/06 אנדה רמת השרון ואח' נ' רשות השידור ואח'.
^ משה ריינפלד, כונו "לסביות" ויקבלו 300 אלף ש"ח פיצוי, News1,‏ 31 בדצמבר 2007.‏
^ רמי היפש, אורנה אוסטפלד היא אשת השנה בספורט באירופה, באתר הארץ, 8 במרץ 2005
^ רענן וייס, המלחמה נמשכת: אוסטפלד תגיש תלונה במשטרה נגד יואל לביא, באתר ynet, 20 בפברואר 2007
^ אורנה אוסטפלד בהיכל התהילה - כדורסל נשים ישראל
^ אורן אהרוני, ליאב נחמני, כבוד: הוכרזו הזוכים בפרס מפעל חיים בספורט, באתר ישראל היום, ספורט, ענפים נוספים, ‏27/03/2022
^ רועי בהריר, סופר גירל, באתר nrg, 4 באפריל 2002

[1] רענן וייס, אורנה אוסטפלד נבחרה להיכל התהילה היהודי, באתר ynet, 30 בדצמבר 2008

[2] ראשי התיבות הם "אגודת ספורט לקידום כדורסל נשים"

[3] גלעד צוויק, "הקבוצה זה אני", זמן השרון, 2 במאי 2008.

[4] אריה ליבנת, אחרי הזכייה באליפות, אורנה אוסטפלד סוגרת חשבונות, באתר הארץ, 21 באפריל 2009

[5] יאיר צוקר, ‏אורנה אוסטפלד פורשת: "חבל לי שצריך להצדיק את קיומנו כל פעם מחדש. זה סיזיפי", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 24 ביוני 2020

[6] בג"ץ 5325/01 עמותת ל.כ.ן. לקידום כדורסל נשים נ' המועצה המקומית רמת השרון

[7] בג"ץ 9935/06 אנדה רמת השרון ואח' נ' רשות השידור ואח'.

[8] משה ריינפלד, כונו "לסביות" ויקבלו 300 אלף ש"ח פיצוי, News1,‏ 31 בדצמבר 2007.‏

[9] רמי היפש, אורנה אוסטפלד היא אשת השנה בספורט באירופה, באתר הארץ, 8 במרץ 2005

[10] רענן וייס, המלחמה נמשכת: אוסטפלד תגיש תלונה במשטרה נגד יואל לביא, באתר ynet, 20 בפברואר 2007

[11] אורנה אוסטפלד בהיכל התהילה - כדורסל נשים ישראל

[12] אורן אהרוני, ליאב נחמני, כבוד: הוכרזו הזוכים בפרס מפעל חיים בספורט, באתר ישראל היום, ספורט, ענפים נוספים, ‏27/03/2022

[13] רועי בהריר, סופר גירל, באתר nrg, 4 באפריל 2002

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]