אחת, שתיים, שלוש

סרט משנת 1961

אחת, שתיים, שלוש (אנגלית: One, Two, Three) הוא סרט קולנוע אמריקאי מסוגת הקומדיה משנת 1961 בבימויו של הבמאי בילי ויילדר. עלילת הסרט, הבולטת בקיצבה המהיר, מתרחשת בברלין המערבית על רקע המלחמה הקרה, קודם להקמת חומת ברלין. כוכבי הסרט הם ג'יימס קאגני, הורסט בוכהולץ, פמלה טיפין (Pamela Tiffin) וארלין פרנסיס (Arlene Francis). מלחין המוזיקה לסרט היה אנדרה פרווין.

אחת, שתיים, שלוש
One, Two, Three
מבוסס על One two three עריכת הנתון בוויקינתונים
בימוי בילי ויילדר עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי בילי ויילדר עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט בילי ויילדר, אי. איי. אל דיאמונד עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה דניאל מנדל עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים הורסט בוכהולץ
Jacques Chevalier
Til Kiwe
קרל ליפן
הווארד סט. ג'ון
Karl Ludwig Lindt
Paul Bös
Loïs Bolton
Peter Capell
Henning Schlüter
Hanns Lothar
Hubert von Meyerinck
Liselotte Pulver
לאון אסקין
ג'יימס קאגני
פמלה טריפין
ארלן פרנסיס
Ralf Wolter
Josef Coesfeld
Gernot Duda
Siegfried Dornbusch
Werner Buttler
Otto Friebel
Max Buchsbaum
Helmut Schmid
רד באטנס
פרידריך הולנדר
Werner Hessenland
Klaus Becker
Rose Renée Roth
Jaspar Oertzen
סיג רומאן
Abi von Hasse עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה אנדרה פרווין עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום דניאל ל. פאפ עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה מיריש הפקות, יונייטד ארטיסטס עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה יונייטד ארטיסטס, נטפליקס עריכת הנתון בוויקינתונים
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 15 בדצמבר 1961 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 115 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט קומדיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים מועצת ביקורת הקולנוע האמריקנית: עשרת הסרטים הטובים ביותר עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עלילה עריכה

ס.ר. מקנמרה, המכונה מק (ג'יימס קאגני), הוא מנהל שלוחת חברת קוקה-קולה בברלין המערבית. חלומו הגדול הוא להחדיר את קוקה-קולה למזרח אירופה, ובפרט לשוק הגדול של ברית המועצות, ובאמצעות כך להתקדם בחברה, לשוב לארצות הברית ולקבל תפקיד בכיר במטה החברה באטלנטה. אשתו הסרקסטית פיליס (ארלין פרנסיס) מצפה לשוב לארצות הברית בהקדם האפשרי, ובכך מוסיפה ללחץ עליו להצליח במשימתו. הממונה על מק, ו.פ. הזלטיין, היושב באטלנטה, מצלצל אליו כדי להודיע שבתו בת ה-17 של הזלטיין, סקרלט (פמלה טיפין), מגיעה לביקור בן שבועיים בברלין, ומטיל על מקנמרה לארח אותה.

ביקורה של סקרלט קלת הדעת מתארך לחודשיים, ומק מגלה לחרדתו כי הסיבה לכך הם נישואיה בסתר של סקרלט למזרח-גרמני הצעיר אוטו פיפל (Otto Piffl), קומוניסט ואנטי-קפיטליסט נלהב (הורסט בוכהולץ). סקרלט מכריזה כי פני הזוג הם למגורים במוסקבה. כיוון שהזלטיין ואשתו עומדים להגיע כדי לקחתה הביתה, על מק למנוע זאת ויהי מה. בעזרת אנשי צוותו הגרמנים הצייתנים והנוקשים (בעקביהם) ומספר תכסיסים הוא "תופר תיק" לפיפל, הנופל בידי המשטרה המזרח-גרמנית. פיפל נחקר ותחת עינוי ההאזנה החוזרת ונשנית לשיר פופ אמריקאי הוא מודה בהיותו מרגל עבור ארצות הברית.

תחת לחץ מצד פיליס, ולאחר שמתברר לו שסקרלט הרה, מחלץ מק את פיפל ממזרח ברלין. בתוך יום אחד הוא בונה לו הופעה של בן אצילים גרמני קפיטליסט, לשביעות רצונו של הזלטיין שזה עתה נחת בברלין. החותן המאושר מקדם את חתנו לתפקיד מנהל הפעילות האירופית של החברה, ואילו מק ממונה לסגן נשיא לענייני רכש במטה החברה שבאטלנטה. מק מתפייס עם אשתו רגע לפני שהיא וילדיהם עומדים לעלות לטיסה העוזבת את ברלין. בסצנת הסיום מחלק מק לילדיו בקבוקי משקה שהוציא ממכונת ממכר של קוקה-קולה בשדה התעופה, ומגלה לזוועתו כי אלו הם בקבוקי פפסי קולה.[1]

הסרט צולם בברלין המערבית וצילומיו התקיימו גם ביום בו החלה הקמת חומת ברלין. בעקבות זאת נאלצה ההפקה להעביר את הצילומים למינכן שבגרמניה המערבית. מקצת הסצנות צולמו באולפני בוואריה שם.

תגובות לסרט עריכה

הסרט לא זכה להצלחה קופתית לאחר צאתו לאקרנים, בין השאר בשל הניגוד בין עלילתו הקלילה לבין הקמת חומת ברלין תוך כדי הפקתו. עם זאת, ב-1985 הוא הוקרן מחדש בגרמניה המערבית ובצרפת ואז זכה להצלחה קופתית גדולה, במיוחד בברלין המערבית.

בפינלנד נאסרה הקרנת הסרט מ-1962 ועד 1986 מחשש לפגיעה ביחסי המדינה עם ברית המועצות.

הסרט היה מועמד בין השאר לפרסים הבאים:

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ויילדר כלל סצנה זו (ואזכורים אחרים לפפסי קולה) בסרט בעקבות מחאה שהפנתה אליו השחקנית ג'ואן קרופורד על השימוש במותג קוקה-קולה בסרט; קרופורד כיהנה אז במועצת המנהלים של חברת פפסי קולה.