אטא בקנטאור
η בקנטאור הוא אחד הכוכבים הבולטים בקבוצת הכוכבים קנטאור עם בהירות נראית מדרגה 2.31. הוא נמצא בחלקה הצפוני של הקבוצה במרחק של כ-305 שנות אור ממערכת השמש.
 | |
| מיקומו של η בקנטאור בקבוצת קנטאור | |
| נתוני תצפית | |
|---|---|
| קבוצת כוכבים | קנטאור |
| שמות נוספים | HD 127972 |
| סוג | כוכב הסדרה הראשית כחול |
| בהירות נראית | 2.31[1] |
| סיווג ספקטרלי | B2 Ve[1] |
| עלייה ישרה | 14ʰ 35ᵐ 30.42ˢ מילי-שניות קשת בשנה |
| נטייה | 28.17″ 09′ 42°- מילי-שניות קשת בשנה |
| מאפיינים פיזיים | |
| בהירות מוחלטת | 2.54- |
| מרחק |
305 שנות אור 93.51 פארסק[1] |
| רדיוס | 5.5[2] רדיוסי שמש |
| מסה | 12[3] מסות שמש |
| עוצמת הארה | פי 885 מהשמש |
| טמפרטורה | 25,700[4] K |
| מהירות סיבוב | 330[4] ק"מ/שנייה |
| גיל | 5.6[3] מיליון שנים |
| מהירות רדיאלית | 0±1.6 קילומטר לשנייה |
| היסט | 10.67±0.21 אלפיות של שניות קשת |
מאפיינים עריכה
η בקנטאור הוא כוכב הסדרה הראשית כחול עם סיווג ספקטרלי B2 Ve, מסתו גדולה ומוערכת בכ-12 מסות שמש, רדיוסו כ-5.5 רדיוסי שמש והוא מאיר בעוצמה של קרוב לפי 900 מעוצמת ההארה של השמש באור נראה, אך טמפרטורת פניו הגבוהה, כ-25,000 קלווין, גורמת לכך שכמעט כל קרינתו היא בתחום העל-סגול, כך שעוצמת הארתו הכוללת היא פי 8,700 מעוצמת ההארה של השמש.[4] מהירות הסיבוב העצמי של η בקנטאור היא גבוהה מאוד ועומדת על לפחות 330 קילומטר בשנייה. כתוצאה מכך הוא זורק מפניו שכבות של גז היוצרות דיסקה המקיפה אותו. הקרינה העל-סגולה הנפלטת מהכוכב מייננת את הגז בדיסקה ויוצרת ספקטרום פליטה. אירועים של השלכת גז גורמים לשינויים לא צפויים בבהירות הכוכב, שנעה בין דרגות 2.30 ו-2.41, ומשום כך הוא מסווג כמשתנה גמא בקסיופאה.[5] בנוסף יש ל-η בקנטאור מחזורי השתנות מרובים ומורכבים. התדירות של המחזור הקצר ביותר היא פחות משעה והתדירויות של הארוכים יותר הן בין יום לשלושה ימים. השינויים בבהירות בכל אחד ממחזורי ההשתנות הם ממספר אלפיות של דרגת בהירות ועד לשתי מאיות של דרגת בהירות.[6]
קישורים חיצוניים עריכה
- η בקנטאור באתר של ג'ים קלר
- אטא בקנטאור, בבסיס הנתונים SIMBAD לגרמי שמיים אסטרונומיים
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 SIMBAD:η Centauri
- ^ P. Harmanec: Towards understanding rapid line-profile and light variations of early-type stars. 3. Some thoughts and reflections, Astronomy & Astrophysics, vol. 341, p. 878 (1999)
- ^ 1 2 N. Tetzlaff, R. Neuhäuser & M. M. Hohle: A catalogue of young runaway Hipparcos stars within 3 kpc from the Sun, Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, Volume 410, Issue 1 (2011)
- ^ 1 2 3 L. A. Balona & W. A. Dziembowski: Excitation and visibility of high-degree modes in stars, Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, Vol. 309, Iss. 1, pp. 226 (1999)
- ^ General Catalogue of Variable Stars: η Centauri
- ^ D. Baade, Th. Rivinius, A. Pigulski, A. C. Carciofi, Ch. Martayan, A. F. J. Moffat, G. A. Wade, W. W. Weiss, J. Grunhut, G. Handler, R. Kuschnig, A. Mehner, H. Pablo, A. Popowicz, S. Rucinski & G. Whittaker: Short-term variability and mass loss in Be stars. I. BRITE satellite photometry of η and μ Centauri, Astronomy & Astrophysics, Vol. 588, id. A56, p. 7