אטה ג'יימס
אטה ג'יימס (באנגלית: Etta James; 25 בינואר 1938 – 20 בינואר 2012) הייתה זמרת ומחברת שירים אמריקנית. ג'יימס שרה בסגנונות הבלוז, רית'ם אנד בלוז, מוזיקת נשמה גוספל, ג'אז, רוקנרול ופאנק (Funk). זוכת ארבעה פרסי גראמי. עיקר הצלחתה הייתה בשנות ה-50, ה-60 וה-70, ברוב שנים אלה הייתה חתומה בחברת התקליטים "צ'ס רקורדס", אולם היא המשיכה להופיע ולהקליט לאורך שנות ה-90 והעשור הראשון של שנות ה-2000, בעיקר בתחום הג'אז. בשנים אלה זכתה להוקרה ולפרסים. להיטה הידוע והמוכר ביותר הוא השיר "At Last".
 | |
| אטה ג'יימס בשנת 2000 | |
| לידה |
25 בינואר 1938 לוס אנג'לס, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
20 בינואר 2012 (בגיל 73) ריברסייד, ארצות הברית |
| שם לידה |
Jamesetta Hawkins |
| שם במה |
Etta James |
| מקום קבורה |
בית הקברות אינגלווד פארק |
| מוקד פעילות |
ארצות הברית |
| תקופת הפעילות |
מ-1954 |
| מקום לימודים |
תיכון ג'פרסון |
| סוגה |
בלוז, ג'אז, גוספל, רית'ם אנד בלוז, מוזיקת נשמה, רוק אנד רול |
| סוג קול |
קונטרה אלט |
| שפה מועדפת |
אנגלית |
| כלי נגינה |
גיטרה |
| חברת תקליטים |
מודרן רקורדס, אלקטרה רקורדס, איילנד רקורדס, צ'ס רקורדס, קאדט רקורדס, RCA רקורדס |
| צאצאים |
Donto James |
| פרסים והוקרה |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
| חתימה |
 |
  | |
שנים ראשונות עריכה
ג'יימסטה הוקינס (Jamesetta Hawkins) נולדה בלוס אנג'לס לנערה לא-נשואה בת 14 בשם דורותי הוקינס. בגיל חמש נכללה במקהלת הכנסייה הבפטיסטית במקום מגוריה, בהדרכתו של ארל היינס. ב-1950 עברה לסן פרנסיסקו. בהיותה בת 14, הקימה יחד עם שתי חברות להקת דו-וופ (לה קראה "The Peaches", האפרסקים) שהרשימה את מוביל התזמורת ג'וני אוטיס, שהקליט אותן בלוס אנג'לס.
בשנת 1955 הגיע שירן של "האפרסקים" "The Wallflower" למקום הראשון במצעד ה-R&B (רית'ם אנד בלוז). זמן קצר לאחר מכן עזבה ג'יימס את "האפרסקים". במהלך שנות ה-50 הקליטה והופיעה בין היתר עם אוטיס רדינג והקליטה מספר משירי רוקנרול הראשונים[1].
1960 - 1978: שנות צ'ס עריכה
בשנת 1960 חתמה ג'יימס על חוזה הקלטות בחברת צ'ס. לנרד צ'ס, המפיק הראשי של החברה, ראה בה זמרת שתוכל לבצע מעבר סגנוני (cross over) ולככב לא רק במצעדי ה-R&B אלא גם במצעדי הפופ. לפיכך דאג לה לפיתוח קול וכיוון אותה לשירת בלדות, בעיבוד ותזמור עשיר.
בשנת 1961 יצא !At Last[2], תקליט הבכורה של ג'יימס בחברת הבת של צ'ס, "ארגו". התקליט ניצב במקום ה-116 ברשימת 500 התקליטים הטובים ביותר בעולם של מגזין המוזיקה רולינג סטון[3]. התקליט כלל את הלהיטים "All I Could Do Was Cry" ,"Trust in Me" ,"At Last" ו-"My Dearest Darling", וביצועים לסטנדרטים "Stormy Weather" ,"I Just Want to Make Love to You" ו-"A Sunday Kind of Love". השיר At Last, שהגיע למקום השני במצעד ה-R&B ב-1961, הגיע למקום ה-47 במצעד הפופ של בילבורד באותה השנה, סימן את הצלחת המעבר הסגנוני של ג'יימס והיה מאז לשיר ההיכר שלה.
בסוף 1961 יצא תקליטה The Second Time Around[4], שהושפע ממוזיקת נשמה ובו גרסאות כיסוי בליווי תזמורת כלי קשת. ב-1962 ו-1963 הוציאה מספר להיטים נוספים שהגיעו ל-40 הגדולים במצעדי ה-R&B והפופ כאחד.
ב-1963 יצא תקליטה הראשון בהופעה חיה Etta James Rocks the House, שהוקלט ונערך בנשוויל, טנסי.
יחד עם ההצלחה, החלה ג'יימס להתמכר להרואין. בין 1963 ל-1967 ניסתה מספר פעמים להגמל, אך ללא הצלחה. ב-1967 הקליטה באולפני FAME באלבמה את להיטה הראשון מזה שנים, "Tell Mama", באלבום בשם זה[5] להיט נוסף שלה מאותו אלבום היה גרסת כיסוי לבלוז "I'd Rather Go Blind". במשך עשר השנים הבאות היא המשיכה להופיע ולהקליט בסגנונות מוזיקת נשמה, גוספל, בלוז ורוקנרול.
תקליטה Only a Fool מ-1973 הציג שוב מעבר סגנוני לכיוון רוקנרול, הכותב העיקרי לתקליטה היה רנדי ניומן. התקליט היה מועמד לגראמי[6].
בשנת 1978 הקליטה ג'יימס את שני תקליטיה האחרונים ב"צ'ס": Etta Is Betta Than Evah ו-Deep in the Night. היא פתחה את סיבוב ההופעות של האבנים המתגלגלות בארצות הברית באותה שנה והופיעה בפסטיבל הג'אז במונטרה.
המשך הקריירה עריכה
עד 1988 לא הופיעה ג'יימס כמעט בכלל. בשנות ה-90 הקליטה מספר תקליטים עם מפיק מוזיקת הנשמה ג'רי וקסלר. ב-1994 הוציאה את התקליט Mystery Lady: Songs of Billie Holiday, מחווה לאחת המשפיעות המרכזיות עליה, זמרת הג'אז והבלוז בילי הולידיי, אלבום זה זיכה אותה בפרס גראמי הראשון שלה.
בהמשך שנות ה-90 וה-2000 הקליטה ג'יימס והופיעה במסגרות רבות והפכה למוכרת לדור צעיר כ"מלכה האם" של הבלוז והנשמה. כן זכתה להוקרה ולביצוע שיריה על ידי כוכבות התקופה כביונסה[7] וכריסטינה אגילרה. ביונסה, שאמרה שג'יימס היא אחת ממקורות ההשפעה עליה, גם גילמה את דמותה של ג'יימס בסרט "קאדילק רקורדס" (2008)[8].
במהלך שנות ה-90 וה-2000 זכתה ג'יימס לפרסים וכיבודים, ב-1993 נבחרה להיכל התהילה של הרוק אנד רול, ב-1999 נכנס השיר At Last בביצועה להיכל התהילה של פרסי גראמי, ב-2008 נבחר לאותה קטגוריה השיר "The Wallflower". בין 1989 ו-2009 זכתה 14 פעמים בפרס "זמרת השנה" בתחומי הבלוז והנשמה, בשנת 2001 נבחרה ג'יימס להיכל התהילה של הבלוז, ב-2003 זכתה בפרס מפעל חיים של גראמי ונבחרה להיכל התהילה של הרוקבילי. ב-2004 בחר אותה מגזין המוזיקה רולינג סטון במקום ה-62 בין 100 האמנים הגדולים בכל הזמנים.
בראשית 2011 נודע כי ג'יימס סובלת מלוקמיה ומחלת אלצהיימר[9]. ב-20 בינואר 2012 נפטרה.
קישורים חיצוניים עריכה
אטה ג'יימס, ברשת החברתית פייסבוק
אטה ג'יימס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
אטה ג'יימס, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
אטה ג'יימס, באתר אייטונס (באנגלית)
אטה ג'יימס, באתר ספוטיפיי
אטה ג'יימס, באתר AllMusic (באנגלית)
אטה ג'יימס, באתר MusicBrainz (באנגלית)
אטה ג'יימס, באתר דיזר
אטה ג'יימס, באתר Discogs (באנגלית)
אטה ג'יימס, באתר Songkick (באנגלית)- אטה ג'יימס, באתר Genius
- אטה ג'יימס, באתר SecondHandSongs
אטה ג'יימס, באתר בילבורד (באנגלית)- ביוגרפיה של אטה ג'יימס (באנגלית)
- איל רוב, אטה ג'יימס הלכה לעולמה: פרידה מהבת המקוללת של הבלוז, באתר וואלה!, 21 בינואר 2012
- עמוס הראל, נשמה סדוקה, באתר הארץ, 23 בינואר 2012
- אטה ג'יימס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- אטה ג'יימס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים עריכה
- ^ ביוגרפיה של ג'יימס
- ^ ביקורת ופרטים על התקליט מאתר Allmusic
- ^ נכון לנובמבר 2003
- ^ פרטים וביקורת ב-Allmusic
- ^ פרטים וביקורת ב-Allmusic
- ^ פרטים וביקורת ב-Allmusic
- ^ ששרה את גרסתה ללהיט "At Last", למורת רוחה של ג'יימס, בנשף הבחירות לנשיאות של הנשיא ברק אובמה. ג'יימס נפגעה מכך שלא הוזמנה לשיר את השיר בעצמה. (MSN | Outlook, Office, Skype, Bing, Breaking News, and Latest Videos, www.msn.com)
- ^ ביונסה בריאיון ל-MTV
- ^ סוכנויות הידיעות, הזמרת אטה ג'יימס חולה בלוקמיה ואלצהיימר, באתר ynet, 14 בינואר 2011