אטלס D
| ערך מחפש מקורות | |
האטלס D שנקרא גם SM-65D Atlas היה הטיל המבצעי הראשון מסדרת הטילים אטלס. הוא שוגר לראשונה ב־11 באפריל 1959. כדי לספק הגנה זמנית של טילים, חיל האוויר האמריקאי הציב שלושה טילי אטלס D בבסיס חיל האוויר ונדנברג בכוננות. הטילים נשארו בכוננות עד ל־1 במאי 1964. בספטמבר 1959 הוקמו מספר טייסות של טילי אטלס D שמוקמו ברחבי ארצות הברית. הטיל שוגר בפעם האחרונה ב־7 בנובמבר 1967. סך הכל בוצעו 135 שיגורים מתוכם 103 הצליחו ו־32 נכשלו.
 | |
| שיגור אטלס D | |
| מידע בסיסי | |
|---|---|
| ייעוד | טיל בליסטי בין־יבשתי, משגר לוויינים. |
| ארץ ייצור |
 ארצות הברית |
| יצרן | קונבאייר |
| שימוש ראשון | 11 באפריל 1959 |
האטלס D שימש גם כמשגר לוויינים וחלליות (בעיקר לבדיקות) כאשר השדרוג שלו אטלס LV-3B שימש לשיגור 4 חלליות מאוישות במסגרת תוכנית מרקורי. השיגורים של האטלס D כמשגר בוצעו מ־LC-11, 12, 13, 14 מנמל החלל קייפ קנוורל ומ־LC-576 מבסיס חיל האוויר ונדנברג.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
