אידיר
אידיר (25 באוקטובר 1949 – 2 במאי 2020) היה שם הבמה של חמיד שֶריֶה, זמר ממוצא אלג'יראי-ברברי.
 | |
| לידה |
25 באוקטובר 1945 Larbaâ Nath Irathen, אלג'יריה  |
|---|---|
| פטירה |
2 במאי 2020 (בגיל 74) הרובע השמונה-עשר של פריז, צרפת |
| שם לידה |
El Hamid Cheriet |
| מקום קבורה |
פר לשז |
| מוקד פעילות |
אלג'יריה, צרפת |
| תקופת הפעילות | 1976–2020 (כ־44 שנים) |
| סוגה |
Berber music, מוזיקת פולק, מוזיקת עולם |
| שפה מועדפת |
קבילית |
| כלי נגינה |
גיטרה, חליל צד, דרבוקה |
| חברת תקליטים |
Wrasse Records |
|
www | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
חייו עריכה
הוא נולד ב-Ait lachene, שבקביליה, לאיכר. השם אידיר בקבילית היא "הוא יחיה", שם שניתן על פי המסורת הקבילית לילד שלידתו לוותה בקשיים כדי לעודד אותו לחיות. אידיר למד גאולוגיה ויועדה לו קריירה בתעשיית הנפט האלג'יראית לפני שהחל להתפרסם כאמן. הקריירה שלו התחילה במקרה בשנת 1973 כאשר החליף ברדיו אלג'יר זמרת ששרה אחד משיריו. הביצוע שלו לשיר "Rsed A Yidess" ("שהשינה תיפול") היה ההצלחה הראשונה שלו.
ב-1975 הוציא בפריז את האלבום הראשון שלו "a vava inouva" שנחל הצלחה מסחררת. שיר הנושא הושמע ב-77 ארצות ותורגם ל-15 שפות. ב-1979 יצא לאור הדיסק השני שלו: "Ay Arrac-Nneɣ" ("עבור ילדינו"), וב-1999 אידיר הקליט את הדיסק Identités ("זהויות").
אידיר נפטר ב-2 במאי 2020.[1]
סגנון מוזיקלי עריכה
הסגנון של אידיר נולד מתוך שילוב של כלים שונים, אולם הכלי שהיווה את בסיס הנגינה שלו היה חליל הרועים הקבילי בו הוא למד לנגן בגיל צעיר ביותר. שאר הכלים שליוו אותו היו: גיטרות, חליל, דרבוקות וקסטנייטות. על אף שהוא שר בשפה הקבילית (שפה המדוברת על ידי לא יותר ממיליון וחצי איש בעולם) שיריו הצליחו להישמע קליטים במקומות רבים בעולם ותויגו כ"מוזיקת עולם". שיריו נגעו בנושאים כמו הגלות (A Vava Inouva), חגיגה (Zwit Rwit) וזכרונות (Cfir), והיו גם פופולריים מאוד בחתונות קביליות.
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של אידיר (בצרפתית)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים עריכה
- ^ "Le chanteur Idir, l'un des principaux ambassadeurs de la chanson kabyle, est mort". Le Monde.fr (בצרפתית). 2020-05-03. נבדק ב-2020-05-03.