איוואן אלכסנדר, קיסר בולגריה
איוואן אלכסנדר או יואן אלכסנדר (בבולגרית: Иван Александър; ברומנית: Ioan Alexander), (1301 - 17 בפברואר 1371) היה קיסר (צאר) האימפריה הבולגרית השנייה בין השנים 1331 ל-1371. איוואן אלכסנדר כבש מחדש את כל המחוזות שנכבשו על ידי דספוטט סרביה והאימפריה הביזנטית, לפני עלייתו לכס ממלכת בולגריה. הקיסר זכה בתמיכת הכנסייה האורתודוקסית לכל פעולותיו, גם משום שרדף את הכופרים בעיני הכנסייה הקתולית (בעלי האמונה הבוגומילית) ואת היהודים. במשך שלטונו פרחה התרבות הבולגרית. למרות מלחמות רבות והפסדיו נגד האימפריה העות'מאנית, מאבקו בפלישת ההונגרים בצפון בולגריה והמוות השחור, חלק ניכר מבולגריה היה במצב שלום ופריחה.
 | |||||||||
| פורטרט של הצאר איוואן אלכסנדר | |||||||||
| לידה | 1301 | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
17 בפברואר 1371 (בגיל 70 בערך) טרנובו, האימפריה הבולגרית השנייה. | ||||||||
| מדינה | האימפריה הבולגרית השנייה | ||||||||
| מקום קבורה | כנסיית סנט פטקה בטרנובו | ||||||||
| בת זוג | תאודורה (תאופנה) מוולאכיה, שרה תאודורה, קיסרית בולגריה | ||||||||
| שושלת בית שישמן | |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
חייו של איוואן אלכסנדר עריכה
איוואן אלכסנדר היה בנו של הדספוט סראצימיר מקראן, (בבולגריה המודרנית, קראן ממוקמת במחוז סטארה זאגורה, ליד קאזאנלק), ופטריצה שהייתה אחותו של הקיסר מיכאיל שישמן (מיכאל III אסן), דהיינו היה אחיינו של מיכאיל שישמן. איוואן אלכסנדר שייך היה לענף אסן, של משפחת המלוכה הבולגרית-שישמן. ב-1330 מונה איוואן אלכסנדר לדספוט בעיר לובץ'. ב-28 ביולי 1330, השתתף איוואן אלכסנדר יחד עם אביו וחמיו, בקרב ולבוז'ד נגד הסרבים. הבולגרים הפסידו בקרב ואיבדו מספר מחוזות. בנוסף, הביזנטים כבשו את דרום בולגריה ונמלים חשובים. איוואן סטפן בעזרת הביזנטים ערך הפיכה והפך לקיסר בולגריה. ב-1331 בוצעה הפיכה נגד איוואן סטפן ואיוואן אלכסנדר נטל את כס ממלכת בולגריה.
לבקשה של המלכה שרה-תאודורה, חילק איוואן אלכסנדר את ממלכתו בין שני יורשיו בעודו בחייו. החלק המרכזי ובו הבירה טרנובו נמסר לאיוואן שישמן והחלק הצפון מערבי ובמרכזו העיר וידין נמסר לאיוואן סרצימיר שהפך לשליט צארות וידין.[1]
ב-1365 פלש לבולגריה לאיוש הראשון, מלך הונגריה, הכניע את צארות וידין ולקח בשבי את איוואן סרצימיר ומשפחתו. במקביל, התעמתו מול צבאו של יוחנן החמישי, קיסר האימפריה הביזנטית. איוואן שישמן פנה למוראט הראשון סולטאן האימפריה העות'מאנית במטרה ליצור ברית ביניהם ולכך שהצבא העות'מאני יסייע לכוחותיו להדוף את ההונגרים אל מחוץ לגבולות הממלכה ולהחזיר לאחיו את כסאו. ב-1369 הצליחו הבולגרים והעות'מאנים להביס את ההונגרים ולהסיגם מבולגריה. מוראט הראשון ניצל את העובדה שכוחות עות'מאניים גדולים חונים על אדמת בולגריה וסירב להסיג את צבאו. שישמן נאלץ להפוך לוסל עות'מאני ולהעלות מס למוראט הראשון וכמחוות פיוס אף השיא לו את אחותו תמרה.[2]
איוואן אלכסנדר ורעייתו המלכה תאודורה (Czarina Theodora) נקברו בכנסיית סנט פטקה (Tserkva Sveta Petka/Sveta Paraskeva) שנהרסה.[3]
איוואן אלכסנדר והקהילה היהודית עריכה
בשטחי הממלכה הבולגרית התגוררו יהודים רומניוטים מזה מאות שנים ומרביתם התרכזו בבירה טרנובו. מקרב בני הקהילה נמנו סוחרים עשירים אשר זכו למעמד רם במרקם החברה בבולגריה. יהודים התגוררו גם בפיליפופוליס ובסקופיה. ב-1346 התגרש איוואן אלכסנדר מאשתו הראשונה תאודורה (תאופנה) ונשא לאישה את שרה בת לאחת המשפחות היהודיות העשירות בטרנובו. מנישואין אילו נולדו איוואן שישמן והנסיכה תמרה. שרה התנצרה ושינתה את שמה לתאודורה. בני הקהילה היהודית סמכו על חסותה של המלכה החדשה, צברו מעמד חברתי רם יותר והעניין הוביל לעימותים מול האוכלוסייה הנוצרית.[4]
ב-1352 התכנסו ראשי הכנסייה הפרובוסלאבית הבולגרית לוועידה בטרנובו ובה דנו בהתפשטות האמונה הבוגומילית והתחזקות מעמדם של "הכופרים היהודים". הוחלט להטיל עליהם חרם כלכלי. ב-1360 קיים איוואן אלכסנדר כנס נוסף שכוון נגד הבוגומילים ובמסגרתו הוחלט שבמידה ויתפסו יהודים המטיפים להתגיירות או מחללים את הקדושים הנוצרים, הם יוצאו להורג. מספר חודשים לאחר הכנס הוטל על שלושה ילדים יהודים גזר דין מוות על שזילזלו בקדושים נוצרים. ילד אחד התנצר וזכה לחנינה, בשני בוצע לינץ' על ידי ההמון הנזעם והוא נהרג והשלישי נתלה עד צאת נשמתו.[5]
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ חיים קשלס, קורות יהודי בולגריה, כרך א' - מימי קדם ועד ראשית ממלכת בולגריה השלישית ב-1878, הוצאת דבר, תל אביב, 1971, עמוד 83.
- ^ חיים קשלס, קורות יהודי בולגריה, עמוד 84.
- ^ BURIAL CHURCHES OF BULGARIAN SOVEREIGNS, באתר homepage.mac.com (באנגלית).
- ^ חיים קשלס, קורות יהודי בולגריה, עמוד 78.
- ^ חיים קשלס, קורות יהודי בולגריה, עמודים 79-80.
| הקודם: איוואן סטפן 1331-1330 |
קיסרי האימפריה הבולגרית השנייה 1371-1331 |
הבא: איוואן סרצימיר 1397-1371
|