איוואן קלאייב

איוואן קלאייברוסית: Иван Платонович Каляев;‏ 24 ביוני 1877 - 10 במאי 1905[1]) היה משורר רוסי, מהפכן וחבר במפלגה הסוציאל-רבולוציונרית. קלאייב התנקש בחייו של סרגיי אלכסנדרוביץ' רומנוב והוצא להורג על כך.

איוואן קלאייב
לידה 6 ביולי 1877
ורשה, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה להורג 23 במאי 1905 (בגיל 27)
שליסלבורג, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Каляев, Иван Платонови עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת סנקט פטרבורג עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה רוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
איוואן קלאייב בגיל 18

ביוגרפיה עריכה

קלאייב נולד כבן לקצין משטרה בוורשה. החל משנת 1897 הוא למד באוניברסיטת סנקט פטרבורג והשתתף במחאות הסטודנטים. הוא נכלא, גורש מהאוניברסיטה וגורש ליקטרינוסלב. עם חזרתו הצטרף למפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית הרוסית, שאז עוד לא היו מחולקים לבולשביקים ומנשביקים, אבל עזב את המפלגה, כי לא הייתה מהפכנית מספיק לטעמו. הוא עבר ללבוב ולמד באוניברסיטה שם. הוא חיפש קשר עם מהפכנים שהגיעו מרוסיה. זמן קצר לאחר מכן הוא נעצר בברלין בגלל אחזקת ספרות מהפכנית שהייתה מיועדת לרוסיה. ממשלת גרמניה הסגירה אותו לרוסיה, שם ישב שוב בכלא וגורש לירוסלבל. שם הוא הכיר את הסוציאל-רבולוציוניים והשתכנע שמעשי טרור יקדמו את מטרתו. הוא פגש את יונה אזף ושכנע אותו, שהוא מוכן לפעולה.

קלאייב השתתף בהתנקשות בשר הפנים ויאצ'סלב פלבה, והקורבן הבא תוכנן להיות סרגיי אלכסנדרוביץ' רומנוב. ההתנקשות תוכננה ל-15 בפברואר 1905. רומנוב נסע להופעה בתיאטרון בולשוי, ועל קלאייב הוטל להשליך פצצה לכרכרה כשרומנוב יתקרב לתיאטרון. שניות ספורות לפני הטלת הפצצה הוא הבחין באשתו אליזבת, נסיכת הסה ובילדים בכרכרה וביטל את תוכניתו. יומיים לאחר מכן הוא הרג אותו ואת הרכב קרוב לקרמלין. הוא נעצר מיד, כי לא התכוון להינצל. כמה ימים לאחר מכן ביקרה אותו אלמנתו של רומנוב. היא ניסתה לשכנע אותו להתחרט על מעשיו, אך הוא סירב. בבית המשפט הוא אמר:

"איני מואשם, אני שבוי. אנחנו במלחמה. אתם נציגי ההון והכוח, אני נוקם העם, סוציאליסט ומהפכן."

קלאייב הוצא להורג במבצר שליסלבורג ב-23 במאי. ההתנקשות ובעיקר ההיסוס בניסיון הראשון היוו השראה עבור אלבר קאמי ברומן "הצודקים" (1949).

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא איוואן קלאייב בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה