איוואן ריבר
איוואן רִיבָּר (בקרואטית: Ivan Ribar; 21 בינואר 1881 - 2 בפברואר 1968[1]), פוליטיקאי יוגוסלבי ממוצא קרואטי, שהיה נשיא האספה הלאומית היוגוסלבית מ-29 בדצמבר 1945 עד 14 בינואר 1953.
.png) | |
| לידה |
21 בינואר 1881 Vukmanić, קרואטיה  |
|---|---|
| פטירה |
2 בפברואר 1968 (בגיל 87) זאגרב, הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה |
| מדינה |
האימפריה האוסטרו-הונגרית, המדינה העצמאית של קרואטיה, יוגוסלביה הדמוקרטית-פדרלית, הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה, ממלכת יוגוסלביה, מדינת הסלובנים, הקרואטים והסרבים, ממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים, הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה |
| מקום קבורה |
בית הקברות מירוגוי |
| מפלגה |
המפלגה הקומוניסטית של יוגוסלביה |
| פרסים והוקרה | |
| |
  | |
חייו עריכה
ריבר נולד בווקמרניק והיה לעורך דין. הוא פנה לפוליטיקה והיה חבר בקואליציה הקרואטו-סרבית שבהמשך הייתה חלק מהמפלגה הדמוקרטית העצמאית. הוא נבחר לאספה הלאומית כנציג ג'קובו[2] ובשנת 1919 נבחר לנשיא האספה החוקתית הראשונה של ממלכת יוגוסלביה[3]. בשנת 1921 הוא היה במרכבה של אלכסנדר הראשון, מלך יוגוסלביה בעת שקומוניסט ניסה להתנקש בחיי המלך על ידי זריקת פצצה. המלך וריבר לא נפגעו[4].
משנת 1929 נודע כמתנגד של השלטון הדיקטטורי של המלך[5]. בשנת 1936 הוא כתב מאמר נגד החוזה המתגבש בין ממלכת יוגוסלביה והוותיקן בגלל שראה בין סכנה להתגברות הפאשיזם. בעקבות זאת הוא הוחרם בידי הכנסייה[6].
במהלך מלחמת העולם השנייה עמד לצידו של יוסיפ ברוז טיטו. בנובמבר 1942 כשטיטו כינס את המועצה האנטי-פשיסטית הלאומית לשחרור יוגוסלביה, הועמד ריבר בראשה. בתחילת דצמבר 1943, כשטיטו הכריז על עצמו כראש ממשלת יוגוסלביה, הועמד ריבר בראש המדינה[7].
לאחר המלחמה נבחר בתחילת 1946 לתפקיד הייצוגי של נשיא האספה הלאומית, למרות שלא היה קומוניסט, אלא רק איש שמאל[8]. בתפקידו ביצע תפקידים ייצוגיים כקבלת שגרירים[9] והשתתפות בהלוויה של המלך ג'ורג' השישי[10], ולא היה לו כל השפעה[11].
לקראת סוף 1952 הוחלט על שינויים חוקתיים ביוגוסלביה ומעבר למשטר נשיאותי[12]. בינואר 1953 נבחר טיטו על ידי שני בתי האספה הלאומית של הרפובליקה הפדרלית העממית של יוגוסלביה לנשיא יוגוסלביה[13] וריבר פרש לגמלאות.
קישורים חיצוניים עריכה
- איוואן ריבר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ Harris M. Lentz, Heads of States and Governments Since 1945, Routledge, 2014-02-04
- ^ The National Question in Yugoslavia: Origins, History, Politics, page 172
- ^ Heads of States and Governments Since 1945, page 851
- ^ Vladimir Dedijer, Tito speaks: his self portrait and struggle with Stalin, Weidenfeld and Nicolson, 1953, page 41
- ^ Rodoljub Čolaković, Winning Freedom, Lincolns-Prager, 1962, page 427
- ^ The Three Yugoslavias: State-building and Legitimation, 1918-2005, page 97
- ^ Yugoslav-Americans and National Security During World War II, page 158
- ^ Contemporary Yugoslavia: Twenty Years of Socialist Experiment
- ^ צירי ישראל ברוסיה וביוגוסלביה, הצופה, 7 ביולי 1949
- ^ 2 מליון מצטופפים בלונדון להלוויית המלך, מעריב, 15 בפברואר 1952
- ^ Josef Korbel, Tito's Communism, page 92
- ^ הסכנה - מהכפר, דבר, 12 באוקטובר 1952
- ^ נשיא יוגוסלביה, חרות, 15 בינואר 1953