איזבל מאנטיוכיה
איזבל מאנטיוכיה, ידועה גם כאיזבל דה ליזיניאן (Isabelle de Lusignan; סביבות 1216 – 1264) הייתה נסיכה צלבנית של ממלכת ירושלים וממלכת קפריסין בזכות ייחוסה המשפחתי היא זכתה להיות עוצרת של ממלכת ירושלים.
| לידה |
1216 קפריסין, הממלכה המאוחדת  | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | 1264 (בגיל 48 בערך) | ||||||||
| שם מלא | איזבל דה ליזיניאן | ||||||||
| מדינה | ממלכת ירושלים | ||||||||
| מקום קבורה |
ניקוסיה | ||||||||
| בן או בת זוג |
הנרי מאנטיוכיה | ||||||||
| שושלת בית ליזיניאן | |||||||||
| |||||||||
|
| |||||||||
  | |||||||||
קורות חייה עריכה
איזבל דה ליזיניאן הייתה בתם של הוגו הראשון, מלך קפריסין ואליס משמפאן. תאריך לידתה המדויק איננו ידוע אך היא נולדה ככל הנראה במהלך שנת 1216. היא נישאה בשנת 1223 לאנרי מאנטיוכיה (אנרי מפואטרי). בעלה מת בטביעה במהלך 1276. בנם הוגו השלישי, מלך קפריסין ובתם מרגרט מקפריסין נטלו את שם נעוריה - דה ליזיניאן.
איזבל הייתה אחת משורה של נסיכות צלבניות שקרבתן לכס המלוכה של ממלכת ירושלים שימשה עילה למפלגת האצילים של הממלכה להחזיק במושכות השלטון. כך אירע עם פלזאנס מקפריסין, קודמתה של איזבל שהחזיקה בתואר עוצרת של ממלכת ירושלים, על מנת להעביר את השלטון באופן מסודר לז'אן ד'איבלין-ארסוף.
עם מותה של פלזאנס בשנת 1261 עבר התואר לאיזבל, והיא החזיקה בו בשנים 1263–1264, אז עבר התואר לבנה הוגו השלישי.
איזבל מאנטיוכיה מתה בתאריך לא ידוע, ככל הנראה לאחר פברואר 1264, ונקברה בניקוסיה.
ראו גם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- יהושע פראוור, תולדות ממלכת הצלבנים בארץ ישראל, כרך ב, מוסד ביאליק, מהדורה ראשונה, 1963, מהדורה שלישית מורחבת ומתוקנת, 1973, הדפסה שישית, 2005; הספר זכה בפרס ישראל בתרגומו לצרפתית בפרס האקדמיה הצרפתית.
- Steven Runciman, A History of the Crusades, Cambridge university press, 1952 ISBN 0521061628
- Christopher Tyerman. God's war: a new history of the Crusades Harvard University Press, 2006