איילה (אי)

איילה
Islay
נתונים גאוגרפיים
מיקום	האוקיינוס האטלנטי
קואורדינטות	55°46′00″N 6°09′00″W / 55.766666666667°N 6.15°W
שטח	620 קילומטר רבוע
אורך	40 קילומטר
רוחב	32 קילומטר
גובה מרבי	Beinn Bheigeir
נתונים מדיניים
מדינה	הממלכה המאוחדת
אוכלוסייה	3,228 (2011)
אזור זמן	UTC+0
עיר ראשית	Bowmore
	(למפת סקוטלנד רגילה) אדינבורו גלאזגו אברדין פייזלי אייר פרת' אינוורנס לוכגילפהד דנדי איי; שטלנד; אורקני האיים; ההברידיים; אנגליה צפון; אירלנד; אירלנד האוקיינוס; האטלנטי; הים; הצפוני; איילה

אַייְלָה (בגאלית סקוטית: Islay^[1]) הוא אי במערב סקוטלנד, הדרומי ביותר בקבוצת האיים ההברידיים.

גאוגרפיה עריכה

האי ידוע בכינוי "מלכת האיים ההברידיים" והיה מושבו של "מושל האיים" (Lord of the Isles) ראש שבט מקדונלד בפינלאגן שעל האי, עד שנכבשה סקוטלנד על ידי האנגלים והתואר "נגנב" על ידי משפחת המלוכה הבריטית, (בדומה לתואר Prince of Wales). האי שוכן במחוז (Council Area) ארגייל וביוט דרום-מערבית לאי ג'ורה, ומרוחק כ-45 ק"מ מחופי צפון אירלנד. השפה הגאלית הסקוטית נמצאת עדיין בשימוש באי, בעיקר בחלקו המערבי. בירתו היא העיירה באומור (Bowmore) המפורסמת עקב מזקקת הוויסקי השוכנת בה והכנסייה העגולה הייחודית הבנוי בה. היישוב הגדול ביותר באי הוא פורטנהאבן (Portnahaven).

לאיילה היסטוריה אנושית ארוכה ועשירה מאוד. נמצאו עדויות המוכיחות כי האי איילה היה מיושב על ידי מתנחלים מוקדמים מאוד שהגיעו איילה בתקופות שלאחר עידן הקרח האחרון בסביבות 7500 לפני הספירה כדייגים וכציידים. בתקופות מאוחרות יותר של התקופה הנאוליתית ובראשית תקופת הברונזה הונפו אבנים עומדות וגלופות רבות. האי איילה היה בעבר מקור הכוח העיקרי במערב סקוטלנד ונודע כביתם של לורדי האיים. שרידי היישובים שלהם עדיין נראים ב-Finlaggan שהוא אתר ארכאולוגי חשוב מאוד באי איילה, שרידים מההיסטוריה הדתית של איילה ואבנים מגולפות במספר מוקדים באי. הצלב הגבוה של קילדטון הוא הצלב הסלטי מתוארך לסביבות שנת 800 לאחר הספירה ודוגמה יפה להיסטוריה מוקדמת זו. ניתן למצוא צלבים גבוהים אחרים בקילנייב וקילצ'ומן, וניתן לראות לוחות קבר מגולפים בקילצ'ומאן, קילנאכטון, קילס, ברידנדג', פינלגגן וניירבול.^[2]

האי הוא החמישי בגודלו בסקוטלנד, והשישי בגודלו מבין האיים שסביב בריטניה. אורכו 40 ק"מ ורוחבו 24 ק"מ. כ-3,200 תושבים חיים באי. שטחו כ-600 קמ"ר ופרנסת התושבים מגיעה בעיקר מזיקוק ויסקי ותיירות. מרבית התיירים מגיעים לאי כדי לבקר באחת מתוך תשע מזקקות הוויסקי הפועלות בו, ההופכות אותו למרכז בעל חשיבות רבה בתחום זה. הוויסקי המיוצר באיילה נחשב לבעל הטעם המעושן ביותר מבין סוגי הוויסקי הסקוטי.

באי אוכלוסייה גדולה של עופות, והוא מהווה יעד לצפרים חובבים במהלך כל השנה. האקלים באי נוח יחסית לחוף המערבי של סקוטלנד עקב השפעתו של זרם הגולף.