אייל טימור או אייל ג'אווני (שם מדעי: Rusa timorensis), הוא מין של אייל בסוג אייל רוסה החי באינדונזיה ובמזרח טימור.

קריאת טבלת מיוןאייל טימור
אייל טימור זכר
אייל טימור זכר
מצב שימור
מצב שימור: פגיענכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
מצב שימור: פגיע
פגיע (VU)[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: מכפילי פרסה
משפחה: אייליים
תת־משפחה: איילים
סוג: אייל רוסה
מין: אייל טימור
שם מדעי
Rusa timorensis
בלנוויל, 1822
תחום תפוצה
תפוצתו הטבעית של אייל טימור
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אייל טימור הוא השני בגודלו בסוג אייל רוסה, קטן מאייל סמבר וגדול מאייל אלפרד ואייל פיליפיני. בעבר סווג בסוג אייל (Cervus), תחת השם המדעי (Cervus timoresis).

תיאור עריכה

צבע הפרווה של אייל טימור הוא חום אפרפר, עם מראה גס לעיתים קרובות. בניגוד למרבית האיילים, העופרים נולדים ללא נקודות. גובהו בכתפיים 83–110 ס"מ, אורך ראשו וגופו 142–185 ס"מ, ומשקלו 50–115 ק"ג. השפתיים לבנות, האף סגלגל, האוזניים גדולות ורחבות, ומעוגלות במקצת, הרגליים קצרות יחסית, ומשוות לו מראה מעט גוץ והזנב קצר ובאורך 8–20 ס"מ. לעיתים יש סימונים כהים בצורת Y על הפנים. לזכרים זוג קרניים בהם על פי רוב שלושה סיעופים, אם כי נצפו לעיתים פרטים שלהם כארבעה סיעופים. אף על פי שאורך הקרניים בממוצע הוא 60 סנטימטר-2.5 מטר, ניתן לצפות מדי פעם, בפרטים עם קרניים באורך 3.6 מטרים. לעיתים הקרניים צומחות עם עיקול למטה החוזר ומתרומם למעלה.

לאייל טימור שבעה תת-מינים:

  • (Rusa timorensis timorensis) - מצוי במזרח טימור.
  • (Rusa timorensis djonga) - מצוי באיים בוטון ומונא (אינדונזיה).
  • (Rusa timorensis floresiensis) - מצוי בפלורס ואיים אחרים (אינדונזיה).
  • (Rusa timorensis macassaricus) - מצוי בסולאווסי (אינדונזיה).
  • (Rusa timorensis moluccensis) - מצוי באיי מאלוקו (אינדונזיה).
  • (Rusa timorensis renschi) - מצוי בבאלי (אינדונזיה).
  • (Rusa timorensis russa) - מצוי בג'אווה (אינדונזיה).

תפוצה ובית גידול עריכה

 
איילי טימור בפארק הלאומי "באלורן" שבאינדונזיה.

אייל טימור נפוץ באופן טבעי באיים רבים באינדונזיה ובמזרח טימור. כמו איילים אסייתים אחרים, הוא הובא למדינות רבות ביניהם: אוסטרליה, ניו זילנד, פפואה גינאה החדשה, מדגסקר, מאוריציוס, קלדוניה החדשה, ראוניון, וכן לאיים נוספים באינדונזיה.

בית גידולו של אייל טימור הוא מגוון למדי וכולל: יערות טרופיים, יערות ממוזגים, יערות נשירים, שטחי מרעה, סוואנות, וביצות. איילי טימור יכולים לחיות גם באזורים צחיחים יחסית, כמו המדבריות באוסטרליה, בשל העובדה כי הם אינם זקוקים למים, ומקבלים את מרבית הלחות הדרושה להם, ממזונם הצמחוני.

אקולוגיה והתנהגות עריכה

איילי טימור הם איילים חברותיים שלעיתים רחוקות חיים בבדידות, ובדרך כלל הם נצפים בקבוצות קטנות של עד 25 פרטים. הם פעילים בעיקר בלילה, למרות שבאזורים רבים הם נצפים בשעות היום. בניגוד לאיילים רבים, איילי טימור אינם מניפים את זנבם כאשר הם נמלטים. לאיילים קולות שונים, ביניהם שאגות של הזכרים בעונת הרבייה, או קול חזק המהווה אות אזעקה בהתקרבות טורף. בעונת הרבייה הזכרים נוהגים לקשט את קרניהם בעלים, דשאים, וזרדים רבים, ככל הנראה כדי להפחיד יריבים אחרים. ההיריון נמשך כ-שמונה חודשים, לאחריהם נולד עופר אחד ולעיתים רחוקות שניים, הנגמל לאחר שישה או שמונה חודשים, ומגיע לבגרות בגיל 18–24 חודשים. תזונתם כוללת עשבים עלים ודשאים, באזורים שונים הם נצפים במים, אוכלים צמחייה מימית כדוגמת שרכי מים.

איומים עריכה

האויבים הטבעיים של אייל טימור הם דהולים, פיתוניים, תניני ים, ודרקוני קומודו. אף על פי שאייל טימור מסווג במצב "פגיע" לא צפויה לו סכנת הכחדה, בשל תפוצתו הנרחבת במדינות אליהן הוא הובא. תוחלת חייו של אייל טימור 15–20 שנים.

גלריה עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ אייל טימור באתר הרשימה האדומה של IUCN