איי קומנדור
איי קומנדור (ברוסית: Командо́рские острова, קומנדרוסקיה אוסטרבה) הם קבוצת איים חסרי עצים המאוכלסים בדלילות השוכנים בים ברינג, כ-175 ק"מ מזרחית לחצי האי קמצ'טקה במזרח הרחוק הרוסי. האיים כוללים את האי ברינג (אנ'), האי מדני (אנ') ו-15 איים קטנים יותר (בהם איים זעירים וסלעים). הגדולים שבהם, ארי-רוק ופאפין-רוק (קאמן טופורקוב או אוסטרוב טופורקוב) ששטחו 15 דונם, נמצאים בין 3 ק"מ ל-13 ק"מ מערבית לנקודת היישוב היחידה, ניקולסקוי (אנ'). מבחינה מנהלית, איי קומנדור משויכים למחוז אליוצקי שבחבל המנהלי קמצ'טקה שברוסיה.
גאוגרפיה עריכה
איי קומנדור ממוקמים בנקודה המערבית ביותר באיים האלאוטיים, אשר מרביתם שייכים למדינת אלסקה בארצות הברית, כאשר ביניהם לבין האי הקרוב ביותר אליהם האי אטו, ושאר שרשרת האיים הנמצאים בשטח ארצות הברית, מפרידים 333 ק"מ. בין שתי קבוצות איים אלו נמתח קו התאריך הבינלאומי. פני השטח באיי קומנדור מגוונים יחסית ונעים מהרים וגבעות דרך רמות וולקניות ועד מישורים מדורגים. המקורות הגאולוגיים לתופעות טופוגרפיות אלו הם הרי געש שנכחדו לפני זמן רב, בקצה הלוחות הטקטוניים הפסיפי והצפון אמריקאי.
פסגת סטלר מתנוססת לגובה 755 מטר והיא הנקודה הגבוהה ביותר באי ברינג, ואילו הנקודה הגבוהה ביותר באי מדני היא פסגת סטניג'ר שמתנשאת לגובה 647 מטר בלבד. איי קומונדור ממוקמים בקרבת קווי הרוחב הנמתחים מגלזגו ואדינבורו בסקוטלנד, דרך דרום סקנדינביה והחלק הדרום מזרחי של אלסקה המכונה "ידית-המחבת" (Alaskan panhandle).
האקלים באיי קומנדור הוא תת-ארקטי, ומתון יחסית, עם משקעים תכופים (220–240 ימים בשנה). ערפילים נודעים לשמצה אופפים את הקיצים הקרים השוררים בו ועל פי שיטת קפן לסיווג אקלים, מסווג כ-"Dfc" הגובל ב-"Cfc" ו-"Dfb".
דמוגרפיה עריכה
הכפר ניקולסקוי הממוקם בקצהו הצפון-מערבי של האי ברינג הוא נקודת היישוב היחידה באיי קומנדור המאוכלסת דרך קבע. אוכלוסייתו מוערכת ב-613 תושבים, נכון לשנת 2009 ומורכבת רובה ככולה מרוסים ומילידי המקום (הקרויים: אלאוטיים[1] (אנ')) הדוברים ניב מקומי ממשפחת השפות האסקימו-אלאוטיות. רוב שטח האיים, כמו גם חלק גדול מבית הגידול הימי הסמוך, 36,488 קמ"ר, מוכרז כשמורת טבע.
הכלכלה מבוססת בעיקר על דיג, ליקוט פטריות, ניהול ותחזוקת שטחי הטבע המוגנים (הקרויים ברוסית: זפובדניק), תיירות אקולוגית ושירותים ממשלתיים.
בכפר יש בית ספר ותחנת מעקב לווינית. דרומית לכפר ניתן למצוא מסלול עפר למטוסים.
טבע עריכה
באיי קומנדור אין יערות של ממש. בנוף שולטים חזזיות, אזובים, צמחי ביצה ממינים שונים, דשא נמוך ועצים ננסיים. צמחים ממשפחת הסוככיים המתנשאים לגובה רב, נפוצים אף הם.
יונקים עריכה
בשל הפרודוקטיביות הגבוהה של המדף היבשתי בים ברינג והמדרון היבשתי באוקיינוס השקט והריחוק שלהם מהשפעות סביבתיות ומבני אדם, איי קומנדור בולטים בשפע רב של בעלי חיים ימיים ומיעוט יחסי באורגניזמים יבשתיים.[2] מספרים גדולים של דובי ים צפוניים (כ-200,000 פרטים) וארי-ים שטלר (כ-5,000 פרטים) מעבירים שם את הקיץ, הן במושבות רבייה והן לצורך התרגעות בחוף לאחר שחייה מתישה בים. לוטרות ים, וכלבי ים ממשפחת הפוקיים ובהם פוקה מנוקדת מצויים אף הם בשפע. ואכן ניתן לראות, שאוכלוסיית לוטרות הים] יציבה וייתכן ואפילו גדלה, גם כאשר אוכלוסייתם נופלת בחדות בשאר האיים האלאוטיים.[3]
בעלי כנף עריכה
למעלה ממיליון עופות ים מתאספים כדי לקנן במושבות גדולות הפזורות בהמוניהן לאורך כמעט כל צוקי החוף. הנפוצים ביותר הם הפולמאר הצפוני; אוריה מצויה, אוריה חייכנית, גולמט שחור; תוכי ים פסיפי ותוכי ים מקורנן; קורמורנים; שחפים; בהם גם ריסה שחורת רגליים וריסה אדומת רגליים המיוחדת לאזור זה, ומקננת במושבות מעטות בלבד בעולם.
אין דו-חיים או זוחלים באיי קומנדור.
היסטוריה עריכה
איי קומנדור נקראים על שמו של קפיטן (Commander) ויטוס ברינג שנסחף יחד עם צוותו אל חופי האי בשנת 1741. היה זה במהלך מסעם חזרה מאלסקה על גבי הספינה “פטרוס הקדוש” שהייתה תחת פיקודו. הספינה נטרפה מול חופי האי ברינג, שאלמלא כן היה נותר לא מיושב. מעל קברו של ברינג שמצא את מותו על האי יחד עם רוב צוותו, ניתן להבחין באנדרטה צנועה שהוקמה לזכרו.[4]
לקריאה נוספת עריכה
- Richard Ellis, Encyclopedia of the Sea, New York: Alfred A. Knopf, 2001.
- Artyukhin Yu. B. Commander Islands, Petropavlovsk-Kamchatsky, 2005.
קישורים חיצוניים עריכה
- איי קומנדור, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ Olga A. Derbeneva, Rem I. Sukernik, Natalia V. Volodko, Seyed H. Hosseini, Analysis of mitochondrial DNA diversity in the aleuts of the commander islands and its implications for the genetic history of beringia, American Journal of Human Genetics 71, 2002-08, עמ' 415–421 doi: 10.1086/341720
- ^ I. Barabash-Nikiforov, Mammals of the Commander Islands and the Surrounding Sea, Journal of Mammalogy 19, 1938-11-01, עמ' 423–429 doi: 10.2307/1374226
- ^ Doroff, A.; J.A. Estes; M.T. Tinker; et al, Sea otter population declines in the Aleutian archipelago, Journal of Mammalogy. 84 (1): 55–64. doi:10.1644/1545-1542(2003)084<0055:SOPDIT>2.0.CO;2. ISSN 1545-1542
- ^ Georg Wilhelm Steller, Journal of a Voyage with Bering, 1741-1742, Stanford University Press, 2022-05-02, ISBN 978-1-5036-2145-9. (באנגלית)