איכהורניה
איכהורניה (שם מדעי: Eichornia) היה סוג פוליפילטי שכלל שבעה מינים של יקינתוני המים, שמאוחר יותר פוצל למספר סוגים. יקינתון המים הוא השם העממי של הפרח. יקינתון המים הוא צמח מים צף ירוק עד המקומי לדרום אמריקה הטרופית. עם עלים אובליים רחבים, עבים ומבריקים. יקינתון המים עשוי לצוף מעל פני המים עד לגובה מטר. זהו מין פולש במקומות רבים בעולם. לישראל פלש המין Pontederia crassipes - פונטדריה עבת-רגל (נקרא בעבר איכהורניה עבת-רגל).
 איכהורניה
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | חד פסיגיים |
| סדרה: | קומלינאים |
| משפחה: | פונטדריים |
| סוג: | איכהורניה |
| שם מדעי | |
 Eichorniaקונת, 1843 | |
תיאור עריכה
העלים באורך 10–20 ס"מ וצפים מעל פני המים. הם בעלי גבעולים נפוחים, ספוגיים וארוכים. השורשים הנוצתיים נתלים בחופשיות ובעלי צבע סגול-שחור. גבעול זקוף תומך בתפרחת יחידה של 8–15 פרחים מושכים במיוחד, לרוב בעלי צבע לוונדר עד ורדרד עם שישה עלי כותרת. כאשר אינו פורח ניתן לבלבל את יקינתון המים עם לימנוביום ספוגי.
אחד מצמחי המים מהירי הצמיחה הידועים, יקינתון המים מתרבה בעיקר על ידי 'ראנרים' או שלוחות אשר בסופו של דבר יוצרות צמחי בת חדשים. בנוסף הצמח מפתח כמויות גדולות של זרעים ואורך חייהם מגיע לשלושים שנה. יקינתון המים הנפוץ, פונטדריה עבת-רגל, הוא בעל צימוח נמרץ ומסוגל להכפיל את אוכלוסייתו בשבועיים.
פולשנות כצמח אקזוטי עריכה
יקינתוני המים הופצו באופן נרחב ברחבי צפון אמריקה, אסיה, אוסטרליה ואפריקה. לדוגמה ניתן למצוא אותם באזורי מים נרחבים בלואיזיאנה ובביצות קראלה בהודו. באזורים רבים הם מינים פולשים חמורים, במיוחד איכהורניה עבת רגל. לאחר שהופיעו לראשונה בצפון אמריקה ב-1984, יקינתונים בסדר גודל של 50 ק"ג למטר מרובע נשלפו מערוצי המים של פלורידה. אמנם מאז הבעיה התמתנה, אבל ללא שליטה יקינתוני המים יכסו אגמים ובריכות באופן מוחלט, דבר זה משפיע מאוד על זרימת המים, מונע מקרני השמש להגיע לצמחי מים מקומיים, ומרוקן את המים מחמצן, ולעיתים גורם לתמותת דגים וצבים. הצמחים משמשים מקום דגירה מרכזי ליתושים, המשמשים כווקטור קלאסי למחלות, וגם למין מסוים של חלזון המשמש כפונדקאי לתולעים שטוחות טפילות הגורמות לבילהרציה (קדחת החילזון). הצמחים מואשמים באופן ישיר בהרעבת חקלאים בפפואה ניו גינאה, הם נשארו בעיה רצינית במקומות בהם תוכניות מניעה יעילות אינן מיושמות. לעיתים מהווים בעיה בבריכות מלאכותיות. בגידול מבוקר בבריכות נוי יכולים לשמש כמזון לדגי זהב, בנוסף עוזרים לשמור על מים נקיים ועל אספקת חמצן סדירה.
יקינתוני המים פולשים לעיתים למקורות מים אשר הייתה בהם התערבות יד האדם. לדוגמה, הם עלולים להפר את איזון מחזור החיים בשמורות מלאכותיות ובאגמים אאוטריפיקציים בעלי רמות גבוהות של חומרי הזנה.
באזורים מסוימים נמצא שימושים לצמחים המרובים, כמו מזון לבקר והפקת אנרגיה ירוקה. לאחרונה החלו להשתמש בהם לטיהור מי שופכין בזכות קצב גידולם המהיר ויכולתם לסבול רמות גבוהות של זיהום. חלקים מהצמח משמשים ליצירת מלאכות יד מסורתיות בדרום אסיה.
לעיתים הדברה כימית או מכנית אינה יעילה או יקרה, לכן חוקרים פנו להדברה ביולוגית לטיפול ביקינתוני המים. הניסיון החל בשנות ה-70 כאשר חוקרים ממחלקת החקלאות של ארצות הברית שחררו שלושה מינים של חדקונית אשר ניזונים מיקינתוני המים. אף על פי שהושגה הצלחה חלקית בלבד, שוחררו מאז חדקוניות בכ-20 מדינות. על אף זאת, נותרה השליטה בחומרי הזנה עודפים ומניעה של התפשטות הצמח כשיטת הריסון היעילה ביותר. הצמח נאסר לייבוא לישראל החל מ-2009.
יקינתון המים באגם ויקטוריה, אפריקה עריכה
בוטנאים וגננים נושאים עימם צמחים במסעותיהם, ומומחים חושדים שכך הגיע יקינתון המים למערב אפריקה בשנות השמונים של המאה העשרים. פרחיו יפים, וייתכן שהובא כצמח נוי לבריכות נוי. הדעה הרווחת היא שיקינתון המים הובא לאגם ויקטוריה מרואנדה דרך נהר הקגרה. זמן ומקום ההיכרות נתון לדיון, אך הצמח מקומי לדרום אמריקה ולכן הגעתו לאגם ויקטוריה היא תוצאה של פעילות האדם. הוא התרבה בצורה שופעת בגלל מחסור באויבים טבעיים, מקום נרחב, טמפרטורה נוחה, ושפע חומרי מזון. הוא התרבה במהרה בין השנים 1992–1998, עד 2001 הייתה ירידה בשגשוגו, ומאז תפוצתו פחתה. שיטות בקרה כוללות בקרת חרקים (אוכלי יקינתוני מים) ומאמצים ידניים לניקוי חופים. ההתפשטות של יקינתון המים כמעט ואף פעם לא נפסקת באופן סופי, אלא זהו מצב שיש לטפל בו באופן קבוע.
יקינתון המים משפיע לרעה על האוכלוסייה של אגם ויקטוריה במספר דרכים. ישנן השפעות כלכליות כאשר יקינתון המים חוסם דרכי גישה של ספינות. ההשפעה של תובלה ודיג מורגשות מיידית. היכן שהצמח שופע, ישנה עליה כללית בתפוצת מחלות, מכיוון שהצמח מספק אזורי ריבוי מצוינים ליתושים וחרקים אחרים. קיימת עליה במקרי שיעול, פריחות עור, מלריה, דלקות מוח, בילהרציה, והפרעות עיכול. בנוסף יקינתון המים מפריע לטיפול במים, סותם תעלות השקיה ואספקת מים. הוא עלול לדכא בעלי חיים ימיים בגלל אי חמצון של המים, והפחתת חומרי מזון לדגים צעירים במפרצים מוגנים. הוא חוסם כניסה לתחנות הידרואלקטריות ומפריע לאספקת חשמל לערים שלמות. בנוסף העשב מפריע לדיג מקומי על ידי חסימתם של החופים.
שימושים תעשייתיים עריכה
מכיוון שתכולת החנקן שבצמח גבוהה, הוא יכול לשמש כמצע להפקת גז ירוק ולפסולת המתקבלת ממנו. אך מפאת הצטברות מהירה של רעלנים בצמח, הצמח נוטה להזדהם כאשר משמש כחומר מזין.
שימושים בטיהור ביולוגי עריכה
הצמח סובלני מאוד ובעל קיבולת גבוהה כלפי מתכות כבדות כגון Cd, Cr, Co, Ni, Pb, Hg וכולי, ולכן ניתן לנצלו לטיהור ביולוגי של מי שופכין תעשייתיים. לא רק מתכות כבדות, יקינתון המים יכול להסיר רעלנים כמו ציאניד, תהליך אשר מועיל לסביבה באזורים בהם יש פעילות כריה מתמשכת של זהב.
גלריה עריכה
-
תפרחת בשעות הבוקר המוקדמות -
מופע פריחת האיכהורניה בנחל אלכסנדר -
התפשטות איכהורניה עבת רגל בנחל אלכסנדר
קישורים חיצוניים עריכה
- איכהורניה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
צחי אבנור, יקינתון המים בישראל, פליקר
