אילנה רובינא

**אילנה רובינא**
לידה	10 בפברואר 1934; תל-אביב, פלשתינה (א"י)
פטירה	18 באוקטובר 2020 (בגיל 86); פרדס חנה, ישראל
מקום קבורה	תל אביב-יפו
מוקד פעילות	ישראל
תקופת הפעילות	1959–2007 (כ־48 שנים)
שפה מועדפת	עברית
	פרופיל ב-IMDb

אילנה רובינא (10 בפברואר 1934 – 18 באוקטובר 2020) הייתה זמרת, שחקנית ודוגמנית ישראלית, שהייתה פעילה בעיקר בשנות ה-60 ושנות ה-70 של המאה ה-20.

ביוגרפיה עריכה

אילנה רובינא הייתה בתם של שחקנית התיאטרון חנה רובינא והמשורר אלכסנדר פן. נולדה בבית החולים הדסה בירושלים, עקב רצונה של אמה, שירושלים תופיע כמקום לידתה בתעודות. לאחר הלידה סבלה אמה מרעלת הריון ונאלצה להמשיך ולשהות בבית החולים כ-5 חודשים. שמה ניתן לה מפני שנולדה בסמוך לט"ו בשבט^[1]. אביה לא גר עם אמה לאחר לידתה ואמה התקשתה בטיפול בה. בגיל שלוש שהתה קרוב לשנה יחד עם אמנון מסקין בחברת הילדים בקיבוץ גבע, כיוון שאמה יצאה עם להקת הבימה לשני סיבובי הופעות בחו"ל. בקיץ 1940 שלחה אותה אמה לירושלים מפחד ההפצצות האיטלקיות. רובינא התגוררה אצל משפחה אומנת בבית הכרם במשך ארבע שנים. לקראת כיתה ח' נשלחה שוב כ"ילדת חוץ" לקיבוץ גבע, עקב יציאת אמה להופעות בחו"ל. היא שבה לגור עם אמה לאחר שלוש שנים. עקב ציונים נמוכים, פרשה מן התיכון בלי לסיים את הלימודים והתגייסה. בשירותה הצבאי שירתה כקצינה וכרל"שית אלוף^[2].

רובינא שהתה כשלוש שנים במילאנו שבאיטליה, שם, על פי עצת אמה, למדה זמרה קלאסית בלה סקאלה. במהלך לימודיה הכירה את ביל סטוארט, סטודנט אמריקאי שלמד גם הוא זמרה^[3]. ב-30 בספטמבר 1956 נישאה לסטוארט^[4] בשנתה השלישית התפרנסה מדוגמנות^[5].

לאחר גירושיה מסטוארט חזרה לישראל, המשיכה לעסוק בדוגמנות, והחלה להופיע במועדון התיאטרון. באותה עת יצא לאור להיטה הראשון, "שיר הדרך" ואחריו, "שיר הפילפל" ו"איריסים". היא הצטרפה לתוכניתה הרביעית של להקת "בצל ירוק" ושרה עם שמעון ישראלי את הביצוע המקורי ל"כשאנחנו נצא ביחד" ("השמלה הסגולה"). היא נישאה לאורי זוהר, במאי התוכנית, אך הם נפרדו כעבור שנתיים^[6]. טרם פרידתם הספיקו להקליט מספר שירים ביחד. בין היתר, הפזמון "החופש בבית הבראה", שהוקלט לתוכנית הרדיו "שלושה בסירה אחת"^[7]. בעקבות הצלחתו של השיר הוא צולם לקליפ שבו מופיע בין היתר שמואל רודנסקי שנזכר בפזמון כבדרן שהופיע באותו בית הבראה. באותה תקופה הפכה אילנה רובינא לזמרת פופולרית. בין השירים שהקליטה אז היה להיט נוסף, "ביקשתי אש". בשנת 1960 שיחקה רובינא בסרט "איי לייק מייק" המבוסס על המחזה, לצידם של גאולה נוני, חיים טופול ועוד^[8]. באותה שנה הקימה יחד עם אריק איינשטיין את הצמד המוזיקלי "צמד הגפרורים", אשר הופיע והוציא מספר שירים עד שנת 1964^[9].

בשנת 1963 הגיעה רובינא למקום השני בפסטיבל הזמר הבינלאומי (Konkurs Sopot Festival 1963) שנערך בגדנסק שבפולין, בפסטיבל השתתפו 39 זמרים מ-24 מדינות, ורובינא שרה את השיר "לילה ועשן"^[10].

רובינא נסעה לפריז, כיוון שהוזמנה על ידי יונתן כרמון להופיע במחזמר ישראלי ב"אולימפיה". כרמון היה באותה תקופה המנהל האמנותי של אולימפיה. בעקבות ההופעה זכתה בחוזה תקליטים בצרפת. בפריז הכירה רובינא את איש העסקים גוריון וייסמן, איש עסקים שחי שם, ובנו של יעקב ויסמן. בשנת 1967 נישאה לו, לבני הזוג נולדה הבת, מאיה. באותה תקופה היא שהתה ארבע שנים בצרפת.

בשנת 1970 שבה רובינא לישראל והגיעה למקום הראשון בפסטיבל הזמר החסידי השני עם השיר "יברכך" שאת לחנו כתב דוד וינקרנץ. באותה שנה הופיעה גם בפסטיבל שירי הילדים הראשון, עם השיר "לילך רוצה לקטוף את הירח" למילותיו של יוסי גמזו. ב-1971 יצא בחברת "פונדור" אלבומה הראשון "שני הצדדים" שכלל את הלהיט "לך איתה", שכתבו קובי רכט וקובי אשרת. שירי האלבום, שעובדו על ידי דוד קריבושי, אלכס וייס ואלברט פיאמנטה, כללו גם שלושה לחנים של צביקה פיק לשירים: "אהבה של אבא ואמא" "רק אל לך תלך מהר" והדואט "שבועה" שבוצע עימו. עוד בשנת 1971 הנחתה בקול ישראל ברשת ב' תוכנית בשם "שירי ואני"^[11].

בפסטיבל הזמר באפריל 1972 ביצעה את שירה של תרצה אתר ללחן של סשה ארגוב, "בלדה על נערי שגדל" (באותו יום נפטר אביה, אלכסנדר פן, אולם הדבר נודע לה רק למחרת)^[12]. עוד באותה שנה הוזמנה להקליט שיר חדש ל"תקליט הזהב 72' של להיטון" ובו שרה את "ספני שלמה המלך" למילותיו של נתן אלתרמן וללחן של נעמי שמר. כמו כן שרה בדואט עם יוסי בנאי גרסה עברית של "הגבירה בחום" - שירו של ז'ורז' מוסטקי.

רובינא הופיעה בפני לוחמים במלחמת יום הכיפורים, במסגרת צוות הווי יחד עם מתי כספי, אושיק לוי, פופיק ארנון ואף לאונרד כהן. בעלה השלישי, גוריון וייסמן, נפטר ממחלת הסרטן בשנת 1974. לאחר מכן מיעטה להשתתף במופעים והקלטות, עד שפרשה לחלוטין מעולם הבידור. מאז אמצע שנות השבעים התגוררה בלונדון. בתחילת שנות ה-90 הכירה רובינא באחד הביקורים אצל בתה, מאיה, את רפי וייזר, איש עסקים יליד הארץ, שפעל בלונדון. הוא היה אלמן עם שלושה ילדים. בני הזוג עסקו בנדל"ן - קנו דירות, שיפצו אותן והשכירו או מכרו אותן. עקב הסתבכותו של וייזר בחובות הוא התאבד בבית בני הזוג ב-2005. ביולי 2006, לאחר שעברה סדרת משברים, בהם התאבדותו של בעלה הרביעי והתמודדות עם חובות כספיים גדולים, חזרה רובינא לישראל^[2]. זמן קצר אחר כך הקליטה את השיר "ציור ירושלמי" שכתבו חיים קינן ומשה וילנסקי. השיר, שמעולם לא הוקלט לפני כן, נכלל באלבום אוסף משולש משירי וילנסקי, "כלניות וזמר", שיצא בינואר 2007. בדצמבר 2006 יצאה אילנה רובינא במופע משותף עם שחקן התיאטרון שלמה בר-שביט.

ב-1993 התפרסם הרומן "נשף חברים" מאת הסופר והאמן עמוס אריכא, המתבסס על פרשת האהבים של חנה רובינא ואלכסנדר פן. דמות הבת ברומן, אלכסנדרה, עוצבה בדמותה של אילנה רובינא.

ב-18 באוקטובר 2020 נפטרה הזמרת אילנה רובינא מסרטן בגיל 86^[13].

דיסקוגרפיה עריכה

אילנה רובינא שרה שירי אהבה - ישראפון 1960^[14]
שני הצדדים - פונודור 1972^[15]
שרה שירי אהבה - הליקון 2001

קישורים חיצוניים עריכה

מדיה וקבצים בנושא אילנה רובינא בוויקישיתוף

אילנה רובינא, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
אילנה רובינא, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
אילנה רובינא, באתר שירונט
אילנה רובינא, באתר MusicBrainz (באנגלית)
אילנה רובינא, באתר Discogs (באנגלית)
אילנה רובינא, דף שער בספרייה הלאומית
אילנה רובינא, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
שרה שירי אהבה, באתר נוסטלגיה עברית
אביבה לורי, אוי אילנה, באתר הארץ, 25 בינואר 2007

הערות שוליים עריכה

^ אילנה רובינא, באתר נוסטלגיה אונליין
^ ¹ ² אביבה לורי, אוי אילנה, באתר הארץ, 25 בינואר 2007
^ על פי ריאיון עם רובינא בתוכנית הרדיו "כל ההתחלות", מראיין אלי לפיד, שודר ברשת ג', 21 במאי 2010
^ כוס לנישואי אילנה רובינא, מעריב, 13 בנובמבר 1956
^ יוסף לפיד, אילנה - בצילו של אילן, מעריב, 14 באוקטובר 1959
^ על פי ראיון ב"כל ההתחלות"
^ על פי ראיון ב"כל ההתחלות", לדברי רובינא, השיר הוקלט לפני נישואיהם
^ דוד גרינברג, סרטי השבוע, על המשמר, 20 בדצמבר 1960
^ צמד הגפרורים, באתר האתר הרשמי של אריק איינשטיין
יוסי פנטילט, כמה חם: כל הסיפורים שלא הכרתם על אריק איינשטיין, באתר nrg‏, 25 במרץ 2012
^ אילנה רובינא זכתה במקום שני בפסטיבל זמר בפולין, דבר, 26 באוגוסט 1963
^ תוכניות הרדיו, מעריב, 8 בינואר 1971
^ על פי ראיון ב"כל ההתחלות", לדברי רובינא, הטענה כי נודע לה על מות אביה בזמן ההופעה איננה נכונה
^ רן בוקר, הזמרת והשחקנית אילנה רובינא הלכה לעולמה בגיל 86, באתר ynet, 18 באוקטובר 2020
^ אילנה רובינא שרה שירי אהבה באתר סטריאו ומונו
^ שני הצדדים באתר סטריאו ומונו

[1] אילנה רובינא, באתר נוסטלגיה אונליין

[אביבהאילנה-2] ¹ ² אביבה לורי, אוי אילנה, באתר הארץ, 25 בינואר 2007

[3] על פי ריאיון עם רובינא בתוכנית הרדיו "כל ההתחלות", מראיין אלי לפיד, שודר ברשת ג', 21 במאי 2010

[4] כוס לנישואי אילנה רובינא, מעריב, 13 בנובמבר 1956

[5] יוסף לפיד, אילנה - בצילו של אילן, מעריב, 14 באוקטובר 1959

[6] על פי ראיון ב"כל ההתחלות"

[7] על פי ראיון ב"כל ההתחלות", לדברי רובינא, השיר הוקלט לפני נישואיהם

[8] דוד גרינברג, סרטי השבוע, על המשמר, 20 בדצמבר 1960

[9] צמד הגפרורים, באתר האתר הרשמי של אריק איינשטיין
יוסי פנטילט, כמה חם: כל הסיפורים שלא הכרתם על אריק איינשטיין, באתר nrg‏, 25 במרץ 2012

[10] אילנה רובינא זכתה במקום שני בפסטיבל זמר בפולין, דבר, 26 באוגוסט 1963

[11] תוכניות הרדיו, מעריב, 8 בינואר 1971

[12] על פי ראיון ב"כל ההתחלות", לדברי רובינא, הטענה כי נודע לה על מות אביה בזמן ההופעה איננה נכונה

[13] רן בוקר, הזמרת והשחקנית אילנה רובינא הלכה לעולמה בגיל 86, באתר ynet, 18 באוקטובר 2020

[14] אילנה רובינא שרה שירי אהבה באתר סטריאו ומונו

[15] שני הצדדים באתר סטריאו ומונו

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]


לידה	10 בפברואר 1934 תל-אביב, פלשתינה (א"י)
פטירה	18 באוקטובר 2020 (בגיל 86) פרדס חנה, ישראל
מקום קבורה	תל אביב-יפו
מוקד פעילות	ישראל
תקופת הפעילות	1959–2007 (כ־48 שנים)
שפה מועדפת	עברית
פרופיל ב-IMDb