אינטרס ציבורי

אינטרס ציבורי כולל מגוון נושאים המבטאים צורות שונות של טובת הכלל, כגון: ביטחון המדינה, חינוך איכותי, בטיחות בדרכים, בריאות הציבור, איכות הסביבה, זכות הציבור לדעת, תחבורה יעילה ועוד. המושג מבוסס על הרעיון שאנשים חיים בקהילה בעלת עניינים משותפים, כלומר עניינים שלהם השפעה על כל חברי הקהילה, או על חלק מהם. הגדרת אינטרס ציבורי מסוים עשויה להיות שנויה במחלוקת בקרב חבריו של ציבור זה.

האינטרס הציבורי אל מול טובת הפרט עריכה

לעיתים טובת הפרט מקיימת מתח עם האינטרס הציבורי, מתח זה משתקף, בין השאר, בדבריו הבאים של ג'ון סטיוארט מיל: ”חייב כל אדם להשתתף במידה הראויה שיש לקובעה על פי עקרונות היושר, בעבודות הנעשות ובקרבנות המובאים לשם הגנה על החברה או חבריה מפני נזקים וסכנות”.[1]

התנגשות בין טובת הפרט לאינטרס הציבורי מתקיימת בגביית המסים. הפרט יעדיף שכל כספו יישאר בכיסו, בלי שיצטרך להפריש ממנו לגובי המיסים, ואילו האינטרס הציבורי מחייב גביית מיסים כדי לממן את השירותים שנכללים באינטרס הציבורי.

האינטרס הציבורי אל מול רצון הרוב עריכה

המדינה הדמוקרטית מושתתת על איזון בין שלטון העם לבין רצון הרוב. באמצעות מנגנוני פיקוח, ביקורת ואכיפה, ניתן לעודד מימוש של אינטרס ציבורי רחב יותר מזה הנוגע לקבוצת הרוב. דוגמה למנגנונים כאלה הם שמירה על זכויות האדם או על זכויות חברתיות: זכויות כאלה הן עניינים משותפים לכלל תושבי המדינה. מנגנון נוסף המסייע למימוש אינטרס ציבורי נרחב הוא עקרון שלטון החוק: החובה לקיים את החוקים חלה על כולם, הן על מוסדות השלטון והן על האזרחים. יישום ערכים של יושרה ואתיקה נחשב תנאי להבטחת האינטרס הציבורי ולמניעת הטיה לטובת רצון הרוב.[2]

בישראל עריכה

דוגמאות לסוגיות שעירבו את האינטרס הציבורי בישראל: הרפורמה במערכת התכנון והבניה,[2] מתווה הגז.

דוגמה נוספת בישראל למחלוקת בין האינטרס הציבורי לטובת הפרט היא החיסונים נגד הקורונה. אוכלוסייה רבה אשר בוחרת שלא להתחסן עלולה לפגוע באוכלוסיות שכן בסיכון ויכולות להיפגע מההחלטה שלהם ולכן מי שלא התחסן לא יכול לבצע פעולות מסוימות בחברה מחשש שיפגע באחרים על חשבונו.

לעיתים, מערכת המשפט הישראלית מוגבלת ביכולתה להגן על האינטרסים הציבוריים, משום שבדרך כלל, אינטרסים אלה אינם מעוגנים בחוקי יסוד. כתוצאה ממצב זה, בית המשפט העליון מוגבל ביכולתו לפסול חוקים שעלולים לפגוע באינטרס הציבורי. מכאן עשויים לנבוע מצבים שבהם אינטרס ציבורי משותף נפגע בקלות יחסית על ידי השלטון.[3]

בשנת 2021 הוקמה רשות האסדרה ובהגדרת מטרותיה שולבו עקרונות של שמירה על האינטרס הציבורי, זכויות יסוד ושיקולי הגנת הסביבה.[4]

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ חיים ה. כהן, המשפט, מוסד ביאליק, 1991, עמ' 47
  2. ^ 1 2 שוקי אמרני, על דילמות בין חוק, אינטרס ציבורי וביקורת המדינה בישראל, עיונים בביקורת המדינה 62, משרד מבקר המדינה, 2011, עמ' 29-50
  3. ^ אורן גזל-אייל ואמנון רייכמן, ‏אינטרסים ציבוריים כזכויות חוקתיות?, משפטים ‏מא (1), תשע"א, עמ' 97-151
  4. ^ עידן ארץ, ‏למרות ביקורת מימין ומשמאל: רשות הרגולציה עברה את ועדת החוקה, באתר גלובס, 28 באוקטובר 2021.