אינצידנטלומה
אינצידנטלומה או ממצא אקראי בבדיקות הדמיה (באנגלית: incidentaloma - incidental imaging finding ;הסיומת oma -ומה נהוגה בדרך כלל בשמות של גידולים - שפירים או ממאירים) הוא מונח רפואי המתייחס לממצא אקראי (למשל, גוש תופס מקום ממקור גידולי או מפרצת של עורק), שנתגלה באופן אקראי, לרוב בבדיקות דימות (רדיולוגיה), ולעתים בבדיקות בתחום הגנטיקה הרפואית (אנ'), ברפואת עור ועוד, אצל מטופל שאין לו תסמינים או שתסמיניו אינם נגרמים על ידי אותו ממצא. תגלית מקרית כזאת אינה צפויה על ידי הרופא המפנה, בשונה מממצא לא תקין, שחיפשו אותו במתכוון במבחן או סריקה אבחוניים.
משמעות קלינית עריכה
המונח משמש בתחומי רפואה שונים אולם יישומו השכיח ביותר הוא במקרה של ממצאים בבלוטת האדרנל.
מדובר בסוגיה שכיחה מכיוון שב-4-1% של בדיקות ההדמיה של הבטן - לפי דרגת הרגישות והרזולוציה (בדיקות אקו, CT ו-MRI) מתגלה גוש באדרנל. מעל שני שלישים מהאינצידנטלומות הן אדנומות קורטיקליות לא פונקציונליות (שאינן מפרישות הורמונים) ושיש להן מעט השלכות קליניות אם בכלל. עם זאת קיימת גם אפשרות של הפרעות אחרות, בעלות פוטנציאל מסוים של הפרשת חומרים או של ממאירות. אצל חולה שסבל מסרטן גילוין האקראי עשוי להוביל לאבחון ולטיפול מהיר.
פרט לאינצידנטלומות אדרנליות, תוארו ממצאים כאלה בספרות המדעית גם באיברים אחרים כמו בלוטת התריס, כבד, לבלב, לב, מוח וכו'.
אינצידנטלומות מתגלות בעת בדיקת דימות שהומלצה על ידי רופא מטפל (רופא משפחה או מומחה בתחום אחר) או בעת השתתפות במחקר במוסד רפואי. תגליות מקריות אלה מעלות בעיות רפואיות, של אבחון, או בעיות אתיות בקשר ליידוע המטופל ובקשר להיקף הבדיקות והטיפולים שהוא זקוק להם. אין תמימות דעים בקשר להגדרת האינצידנטלומות. המונח משמש גם מחקרים תחום הגנטיקה והגנומיקה.
אינצידנטלומות לפי מיקום עריכה
- באדרנל - המיקום השכיח ביותר - לרוב גושים (גידולים), בדרך כלל לא פונקציונליים ושפירים. הגידולים האדרנליים האלה הם האינצידנטלומות האופייניות.
- ביותרת המוח - ניתן לגלות בה גידולים שפירים, שאינם מפרישים הורמונים. בנתיחה שלאחר המוות אצל 10% מהמתים מעל גיל 18 מתגלים ממצאים ביותרת המוח שלא היו ידועים בעת חייהם (אדנומות שפירות בלתי פונקציונליות)[1]
- בכבד - מוצאים ציסטות פשוטות והמאנגיומות שבמרבית המקרים אינן זקוקות לטיפול כלשהו. אצל חולים שאובחנו בעבר עם סרטן דרושה בחינה מיוחדת כדי להבדילן מגרורות.
- בכליות אצל מעל 50% מהנבדקים ניתן למצוא ציסטות פשוטות, אחדות מהן גדולות למדי אבל שאינן גורמות לתסמינים ואינן זקוקות לטיפול כלשהו או מעקב מיוחד. מצד שני רוב הגידולים הממאירים של הכליות נתגלים במקרה.
- בחוליות ניתן לגלות המאנגיומות הזקוקות לטיפול כירורגי רק אם הן גורמות לתסמינים ברורים.
- ברחם בבדיקת אקו מגלים די תכופות מיומות. נדרשת כריתתן רק במקרים של מיומות גדולות ואינטרה-לומינליות הגורמות לדימומים (מטרורגיה) תדירים.
- בריאות בצילומי רנטגן פשוטים ניתן לעיתים קרובות למצוא קשרירים המצריכים אבחנה מבדלת של הקשריר הריאתי הבודד. במקרים מסוימם בצילומים המבוצעים מסיבה אחרת, כמו למשל טרום ניתוח, מתגלות גרורות ריאתיות של סרטן אקראי. ב-14% מבדיקות CT של כל הגוף ניתן לגלות ממצאים ריאתיים.[2]
- בבלוטת המגן -ניתן לגלות בCT קשרירים וציסטות שפירים שאינם גורמים לשום תסמינים. אולם במקרים מסוימים ניתן להיות פונקציונליים או קשרירים "קרים" אשר כן מצריכים ביופסיה.
- בבלוטת יותרת התריס.
שם שנוי במחלוקת עריכה
המושג "אינצידנטלומה" שנוי במחלוקת מכיוון שלממצאים מסוג זה אין משהו משותף פרט לגילוים באקראי. בנוסף, בעוד שמרבית האינצידנטלומות באדרנל הן שפירות, ישנם ממצאים אקראיים רבים בעלי משמעות קלינית הדורשים התייחסות וטיפול, ויש להזהר מכינוי כללי ולא מדויק שלהם. הוצע במקום זאת השם "ממצא אקראי".
קישורים חיצוניים עריכה
- ויקירפואה על אינצידנטלומות אדרנליות (ממצא אקראי ביותרת הכליה - ד"ר עמיר בשקין)
- American Family Physician Nathan Hitzeman, Erin Cottom - Incidentalomas:Initial management 1th december 2014
הערות שוליים עריכה
- ^ Annals
- ^ [Furtado C. D., Aguirre D. A., Sirlin C. B., etal. Whole-body CT screening: spectrum of findings and recommendations in 1192 patients (англ.) // Radiology : journal. — 2005. — Vol. 237, no. 2. — P. 385—394. — https://pubs.rsna.org/doi/10.1148/radiol.2372041741]
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.