איסטאנדרס
איסטאנדרס (באנגלית: EastEnders) היא אופרת סבון בריטית, המשודרת בערוץ BBC One מ-19 בפברואר 1985. עלילת הסדרה עוקבת אחר חייהם של תושבי רובע וולפורד הדמיוני במזרח לונדון. מאז החל שידורה הופיעו בה עשרות דמויות, ועם הזמן חלקן עזבו והצטרפו אחרות. לאורך השנים הייתה הסדרה אחת התוכניות הנצפות בבריטניה, ועסקה בנושאים שנויים במחלוקת שלא זכו להתייחסות בשידורי הטלוויזיה במדינה קודם לכן.
 | |
| לוגו הסדרה | |
| סוגה | אופרת סבון |
|---|---|
| יוצרים |
ג'וליה סמית טוני הולנד |
| שחקנים |
|
| ארץ מקור |
 בריטניה |
| שפות |
אנגלית  |
| מספר עונות |
39 |
| מספר פרקים | 6561 |
| הפקה | |
| חברת הפקה |
BBC |
| טכניקת צילום |
מצלמת וידאו, מערך מרובה מצלמות |
| מוזיקה |
Leslie Osborne, Simon May |
| אורך פרק | 30 דקות |
| שידור | |
| רשת שידור | BBC |
| רשת שידור בישראל | BBC Entertainment |
| תקופת שידור מקורית | 19 בפברואר 1985 – הווה |
| קישורים חיצוניים | |
| האתר הרשמי | |
| דף התוכנית ב-IMDb | |
  | |
הסדרה שודרה במקור במתכונת של שני פרקים בני חצי שעה בשבוע. החל מאוגוסט 2001, משודרים בערוץ BBC One הבריטי ארבעה פרקים בשבוע, כאשר כל פרק משודר שוב מאוחר יותר בערוץ BBC Three ובסופי שבוע משודר מרתון של פרקי השבוע ב-BBC One.
מאפייני הסדרה עריכה
איסטאנדרס מתאפיינת בסגנון ריאליסטי, ועלילותיה מציגות נושאים המעסיקים את הציבור הבריטי. "החלטנו ליצור דרמה ריאליסטית, שתוכל להציג בצורה אמינה סיפורים על הומוסקסואליות, אונס, אבטלה, גזענות וכדומה", הסבירה בעבר יוצרת הסדרה ג'וליה סמית. הנושאים בהם עסקה הסדרה השתנו על פי רוח התקופה. כך, למשל, בשנות ה-80, הופיעה בה דמותו של ארתור פאולר המובטל, שייצג את המיתון ששרר בבריטניה באותה תקופה, ובתחילת שנות ה-90 שיקפה הסדרה את בהלת האיידס, דרך סיפורם של מארק פאולר, שגילה כי הוא נשא HIV, ואשתו, שמתה מהמחלה מאוחר יותר.
לאורך השנים התייחסו עלילות הסדרה לתופעות כגון רצח, אונס, התעללות מינית ופדופיליה, התמכרות לסמים ואלכוהוליזם, זנות, הומופוביה, יציאה מהארון (סצנה עם סם סטרייק זכתה לפרס הסצנה הטובה ביותר בטקס פרסי אופרות הסבון הבריטיות), המתת חסד ואנאלפביתיות. כמו כן הוצגו בסדרה בעיות רפואיות ונפשיות, בהן מוות בעריסה, סרטן השד (פגי מיטשל), אגורפוביה (ג'נין בוטשר), סכיזופרניה (ג'ו ויקס), הפרעה דו־קוטבית (ג'ין סלייטר ובתה סטייסי) ותסמונת דאון (בתם של בילי והאני מיטשל).
אף שפרקי הסדרה מצולמים מראש, בכמה מהם נכללה התייחסות לאירועים אקטואליים בבריטניה ומחוצה לה, על ידי הוספת חומר שצולם מאוחר יותר או שידור חי. בין האירועים ששולבו בעלילות הסדרה היו בחירות לראשות הממשלה במדינה, מונדיאל 2006, בחירתו של ברק אובמה לנשיא ארצות הברית, מותו של מייקל ג'קסון ואולימפיאדת לונדון.
דמויות עריכה
ערך מורחב – דמויות באיסטאנדרס
רייטינג והשפעה עריכה
איסטאנדרס היא אחת מתוכניות הטלוויזיה הפופולריות והנצפות ביותר בבריטניה. למרות הביקורת על תכניה, היא נחשבת למוקד לצפייה משפחתית. בסקר שוק שערך ה-BBC ב-2003 עלה כי התוכנית נצפית לרוב על ידי שכבת הגיל 60–74, עם שכבת הגיל 45–59 במקום השני. פרק ממוצע של איסטאנדרס מושך אחוזי צפייה שבין 35% ל-40%. בנוסף לכך, השידור החוזר ב-22:00 בערוץ BBC Three מושך כ-500 אלף צופים נוספים בממוצע, בעוד 3 מיליון אנשים בממוצע צופים במרתון השבועי המשודר ביום ראשון.
שתי היריבות המרכזיות של איסטאנדרס בקרב על הרייטינג הן אופרות הסבון של ITV קורוניישן סטריט ואמרדייל. ב-2001 שודרה התוכנית לראשונה ראש בראש מול קורוניישן סטריט וזכתה בקרב עם 8.4 מיליון צופים (נתח של 41%) בעוד קורוניישן סטריט משכה 7.3 מיליון צופים (נתח של 34%). הפרק ששודר בשידור חי לרגל 25 שנה לסדרה ב-19 בפברואר 2010, בו התגלה כי סטייסי בראנינג רצחה את ארצ'י מיטשל, זכה ל-16.41 מיליון צופים – הרייטינג הגבוה ביותר לו זכתה התוכנית מאז ה-14 בנובמבר 2003.
פרק הבכורה של התוכנית מ-1985 משך 17 מיליון צופים. בחג המולד של 1986 שברה הסדרה את שיא הרייטינג לאופרת סבון בבריטניה, עת 30.15 מיליון אנשים במצטבר צפו בדן ווטס מגיש את מסמכי הגירושין לאשתו אנג'י בשידור המקורי ובשידור החוזר בסוף השבוע. השיא של אותו פרק טרם נשבר.
בשל החשיפה הרחבה לה היא זוכה, הייתה לסדרה תרומה חשובה להעלאת המודעות לתופעות שונות בציבור הבריטי. סקר של ארגון האיידס הלאומי בבריטניה גילה כי רבים מבני הנוער שאבו את הידע שלהם על המחלה מהפרקים שתיארו את מאבקו של מארק פאולר בה, וכאשר עסקה הסדרה בהתעללות בילדים ובאלימות במשפחה נרשמו עליות חדות במספר הפניות לארגוני סיוע.
ביקורת עריכה
איסטאנדרס היא הסדרה המעוררת את המספר הרב ביותר של תלונות צופים ב-BBC, בין היתר בשל עיסוקה בנושאים רגישים. לאורך השנים נשמעו תלונות רבות על התכנים האלימים והשפה הגסה בסדרה, במיוחד לנוכח שעת השידור המוקדמת שלה. כמו כן, במספר מקרים נטען כי הסדרה הציגה בצורה סטריאוטיפית אוכלוסיות שונות. ב-1997, בעקבות שידורם של מספר פרקים המתרחשים באירלנד, התלונן השגריר האירי בלונדון על הייצוג השלילי של העם האירי בתוכנית. הרשת התנצלה על שידור הפרקים והיו"ר שלה הודה מאוחר יותר כי באותם פרקים הפר הערוץ את התחייבותו להציג את כל קבוצות האוכלוסייה בצורה מדויקת ולהימנע מעידוד דעות קדומות.
בשנים האחרונות הוצגו בתוכנית מספר סיפורים שעוררו תלונות רבות מצד צופים. באוגוסט 2006, סצנה שבה נראו קארלי וויקס וג'ייק מון מקיימים יחסי מין על רצפת מועדון לילה וסצנה אחרת בה אוון טרנר תקף באלימות את דניס פוקס גררו תלונות רבות. סצנת המין הוסרה מהשידור החוזר ששודר בסוף אותו שבוע. סיפור האלימות במשפחה מ-2007 בו היו מעורבים בן מיטשל וסטלה קרופורד גררה 60 תלונות מצופים, אשר סברו כי הסצנה בה בריונים תוקפים את בן בעוד סטלה צופה מהצד הייתה "לא נעימה".
במרץ 2008, סצינות בהן טניה בראנינג ובן זוגה שון סלייטר הוצגו קוברים את בעלה של טניה, מקס, בעודו בחיים, משכה תלונות רבות. משרד התקשורת הבריטי Ofcom פסק כי אותם פרקים הפרו את קוד השידורים מ-2005 והפרו את הכללים לפיהם תכנים אלימים או פוגעניים שאינם מתאימים לצפייה על ידי ילדים לא אמורים להיות משודרים לפני השעה 9 בערב. בספטמבר 2008, איסטאנדרס החלה להציג סיפור על פדופיליה בו היו מעורבות הדמויות של טוני קינג, וויטני דין, ביאנקה ג'קסון, לורן בראנינג ופיטר ביל. הסיפור גרר מעל 200 תלונות. באפריל 2009, צופים רבים התלוננו על מותה של דניאל ג'ונס רגעים מעטים לאחר שנחשפה בפני רוני מיטשל כבתה האבודה.
בתחילת 2011 הגיע מספר תלונות הצופים לשיא, לאחר שבנה התינוק של רוני מיטשל מת בעריסה והיא החליפה אותו בתינוקה של קאט מון. ה-BBC קיבל כ-3,400 תלונות על הפרק, שהצופים כינו "חסר רגישות", "חסר אחריות" ו"נואש". רוז לואס מהעיתון סאנדיי מרקורי הגדירה את העלילה כ"מזעזעת ומגוחכת", ושאלה "האם אנחנו באמת אמורים להאמין שקאט לא תשים לב שהתינוק נראה אחרת?". עם זאת, ארגון לאומי העוסק בחקר מוות בקרב ילודים שיבח את הסיפור, בעוד המנהלת ג'ויס אפסטיין הסבירה כי "אנו אסירי תודה לאיסטאנדרס על ההצגה המדויקת של ההשפעה ההרסנית שמותם של תינוקות מותירה על משפחות. אנחנו מקווים שהסיפור יעזור להגביר את מודעות הציבור למוות בעריסה, שגובה את חייהם של כ-300 תינוקות מדי שנה". עד ה-7 בינואר באותה שנה הספיק הסיפור לגרור את מספר התלונות הגבוה ביותר בהיסטוריה של התוכנית: ה-BBC קיבל 8,500 תלונות בעוד הרגולטור Ofcom קיבל 374 תלונות. למרות המחלוקת, איסטאנדרס זכתה לרייטינג של כ-10 מיליון צופים במהלך שידור פרקי הסיפור.
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של איסטאנדרס (באנגלית)
איסטאנדרס, ברשת החברתית פייסבוק
איסטאנדרס, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
איסטאנדרס, ברשת החברתית אינסטגרם
"איסטאנדרס", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"איסטאנדרס", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)- "איסטאנדרס", באתר Metacritic (באנגלית)
"איסטאנדרס", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- איסטאנדרס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- איסטאנדרס באתר ה-BBC
- ערוץ איסטאנדרס ב-YouTube
- רותה קופפר, עכבר העיר אונליין, הסבונייה הכי ותיקה על המסך מציינת חצי יובל, באתר הארץ, 17 בפברואר 2010
