איראן במשחקים האולימפיים
איראן משתתפת במשחקים האולימפיים מאז אולימפיאדת לונדון (1948). היא השתתפה בכל האולימפיאדות, למעט אולימפיאדת מוסקבה (1980), אליה לא הוזמנה בידי הוועד האולימפי הבינלאומי, ואולימפיאדת לוס אנג'לס (1984), אותה החרימה מסיבות פוליטיות (וללא קשר לחרם הסובייטי על אותם משחקים). איראן לא אירחה מעולם את המשחקים האולימפיים. טהראן הגישה את מועמדותה לאירוח המשחקים ב-1984, אך חזרה בה עוד בטרם התכנס הוועד האולימפי.
 | ||||||
 | ||||||
| מרים המשקולות ג'פאר סלמאסי (מימין), על דוכן המדליות באולימפיאדת מלבורן (1956) | ||||||
| הוועד האולימפי הלאומי | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| קוד ייצוג | IRI | |||||
| שם | הוועד האולימפי הלאומי של הרפובליקה האסלאמית של איראן | |||||
| קודי ייצוג בעבר |
IRN (1988-1956) IRA (באולימפיאדת גרנובל (1968) | |||||
| מדליות קיץ | ||||||
| ||||||
| השתתפות במשחקי הקיץ (באפור: לא השתתפה) | ||||||
| 1896 • 1900 • 1904 • 1908 • 1912 • 1920 • 1924 • 1928 • 1932 • 1936 • 1948 • 1952 • 1956 • 1960 • 1964 • 1968 • 1972 • 1976 • 1980 • 1984 • 1988 • 1992 • 1996 • 2000 • 2004 • 2008 • 2012 • 2016 • 2020 | ||||||
| השתתפות במשחקי החורף (באפור: לא השתתפה) | ||||||
| 1924 • 1928 • 1932 • 1936 • 1948 • 1952 • 1956 • 1960 • 1964 • 1968 • 1972 • 1976 • 1980 • 1984 • 1988 • 1992 • 1994 • 1998 • 2002 • 2006 • 2010 • 2014 • 2018 • 2022 | ||||||
בכל האולימפיאדות בהן השתתפה, זכו ספורטאיה במדליות, ומספרן עומד על 69: 19 מדליות זהב, 21 מדליות כסף ו-29 מדליות ארד. כל המדליות שהשיגו הספורטאים האיראנים הם בארבעה ענפים: הרמת משקולות, היאבקות, טאקוונדו ואתלטיקה קלה. בטאקוונדו מדורגת איראן במקום השישי בטבלת המדליות של כל הזמנים, ובהרמת משקולות במקום השביעי.
היסטוריה עריכה
כבר באולימפיאדת פריז (1900) השתתף ספורטאי פרסי אחד, הסייף פריידון מלכּום, אך הדבר לא היה כחלק ממשלחת פרסית רשמית.
באולימפיאדת לונדון (1948) השתתפה משלחת בת 36 ספורטאים. מרים המשקולות ג'עפר סלמאסי, שזכה במדליית ארד, היה לספורטאי האיראני הראשון שזוכה במדליה אולימפית. באולימפיאדת הלסינקי (1952) זכתה המשלחת האיראנית ב-7 מדליות. המתאבקים זכו בחמש מהן (נאסר גיבה-צ'י וע'ולאם-רזא תח'תי במדליות כסף, ומחמוד מולא קאסמי, ג'האנבח'ת תופיק ועבדאללה מוג'תאבווי במדליות ארד), ומרימי המשקולות בשתיים (מחמוד נאמג'ו במדליית כסף ועלי מירזאי במדליית ארד).
באולימפיאדת מלבורן (1956) שיפר ע'ולאם-רזא תח'תי את הישגו, והיה לספורטאי האיראני הראשון שזוכה במדליית זהב אולימפית. בעקבותיו, זכה מתאבק נוסף במדליית זהב אולימפית, אמאם-עלי חביבי, ושני מתאבקים נוספים, מוחמד-עלי חוג'סתה-פּור ומהדי יעקובי, זכו במדליות כסף. במדליה השלישית, מדליית ארד, זכה מרים המשקולות מחמוד נאמג'ו.
באולימפיאדת רומא (1960) איבד רזא תח'תי את תוארו, וזכה במדליית כסף. שני מתאבקים נוספים, אבראהים סייף-פּור ומוחמד פזיראי, זכו במדליית ארד, ובמדליית ארד נוספת זכה מרים המשקולות אסמאעיל עלמח'אה. באולימפיאדת טוקיו (1964) ירדו הישגי המשלחת האיראנית לשתי מדליות ארד, בהן זכו המתאבקים עלי אכבר חידרי ומוחמד עלי סנעת-כאראן.
באולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968) השתפרו הישגי המשלחת האיראנית, שצברה חמש מדליות. המתאבק עבדאללה מווחד ארדבילי זכה במדליית זהב, ואבו טאלב טאלבי ושמס א-דין סייד-עבאסי זכו במדליות ארד. מוחמד נסירי היה האיראני הראשון שזוכה במדליית זהב אולימפית בהרמת משקולות, ומרים משקולות נוסף, פרוויז ג'לאייר, זכה במדליית כסף. באולימפיאדת מינכן (1972) איבד נסירי את תוארו, וזכה במדליית כסף. המתאבק רחים עליאבאדי זכה אף הוא במדליית כסף, ואבראהים ג'וואדי זכה במדליית ארד. המשלחת האיראנית הגדולה ביותר הייתה באולימפיאדת מונטריאול (1976), והשתתפו בה 86 ספורטאים. דווקא באולימפיאדה זו היו הישגיה של המשלחת דלים יחסית: המתאבק מנסור מרזגאר זכה במדליית כסף ומרים המשקולות מוחמד נסירי זכה במדליה אולימפית שלישית ברציפות, מדליית ארד. נבחרת הכדורגל שהשתתפה במשחקים אלה, העפילה לשלב רבע הגמר, בו הודחה בידי נבחרת ברית המועצות.
לאחר שנעדרה משתי אולימפיאדות, שבה איראן והשתתפה באולימפיאדת סיאול (1988). ספורטאי איראני אחד זכה במשחקים אלה במדליית כסף, המתאבק עסכרי מוחמדיאן. גם באולימפיאדת ברצלונה (1992) זכה מוחמדיאן במדליית כסף, ושני מתאבקים נוספים, האחים רסול ואמיר רזא ח'אדם, זכו כל אחד במדליית ארד. באולימפיאדת אטלנטה שיפר רסול ח'אדם את הישגו, וזכה במדליית זהב, הראשונה בה זכה ספורטאי איראני מזה 28 שנים. אחיו, אמיר רזא, זכה במדליית ארד שנייה ברציפות, ומתאבק שלישי, עבאס ג'דידי, זכה במדליית כסף.
שתי האולימפיאדות הראשונות במאה ה-21 היו מוצלחות מאוד מבחינת המשלחת האיראנית. באולימפיאדת סידני (2000) זכתה המשלחת האיראנית בארבע מדליות, בהן מספר שיא של שלוש מדליות זהב: מרימי המשקולות חוסיין תוואכולי וחוסיין רזאזאדה והמתאבק עלירזא דבּיר. לוחם הטאקוונדו האדי סאעי זכה במדליית ארד, והיה לאיראני הראשון שזוכה במדליה אולימפית בענף זה.
באולימפיאדת אתונה (2004) זכו האיראנים בשש מדליות, שתיים מכל סוג. מרים המשקולות חוסיין רזאזאדה שמר על תוארו וזכה במדליית זהב שנייה ברציפות. האדי סאעי שיפר את הישגו מסידני, וזכה במדליית זהב. לוחם טאקוונדו נוסף, יוסף כראמי, זכה במדליית ארד. המתאבקים עלירזא רזאי ומסעוד מוסטפא-ג'וכּאר זכו במדליות כסף ועלירזא חיידרי זכה במדליית ארד.
באולימפיאדת בייג'ינג (2008) חלה נסיגה בהישגי האיראנים, והם צברו שתי מדליות בלבד. האדי סאעי שמר על תוארו בטאקוונדו והמתאבק מוראד מוחמדי זכה במדליית ארד.
אולימפיאדת לונדון (2012) עריכה
אולימפיאדת לונדון (2012) הייתה האולימפיאדה המוצלחת בתולדות המשלחת האיראנית, עם 13 מדליות, מהן 5 מדליות זהב. שש מהמדליות הושגו בידי מתאבקים: חמיד סוריאן, אומיד נורוזי וקאסם רזאי זכו במדליות זהב, סאדק גודארזי זכה במדליית כסף, ואחסאן לֵשְכַּרי וכומאיל קאסמי זכו במדליות ארד. מרימי המשקולות האיראנים זכו בחמש מדליות. בהדאד סלימי זכה במדליית זהב וכך גם סעיד מוחמדפור (שסיים חמישי וב-2016 שודרג לזהב בעקבות הרשעת מתחריו באימרוץ) נוואב נאסירשלאל, סג'אד אנושירוואני וכיאנוש רוסתמי זכו במדליות כסף. זורק הדיסקוס אחסן חדאדי זכה במדליית כסף, שהייתה המדליה הראשונה בהיסטוריה בה זוכה אתלט איראני. במדליה האחרונה, מדליית כסף, זכה לוחם הטאקוונדו מוחמד בכרי מועתמד.
ספורטאים איראנים נוספים שרשמו הישגים נאים בלונדון כוללים את המתאגרף אחסאן רוזבהאני (מקום חמישי), המתאבק רזא יזדני (מקום חמישי), הקלעית אלחה אחמדי (מקום שישי), לוחם הטאקוונדו יוסף כרמי (מקום שביעי) והמתאבקים מסעוד איסמאעילפור ובשיר בבג'אנזאדה (מקום שביעי).
אולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016) עריכה
.jpg)
גם אולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016) הייתה מוצלחת עבור האירנים, עם 8 מדליות, מהן 3 מדליות זהב. שני מרימי משקולות איראנים זכו במדליות זהב. כיאנוש רוסתמי שיפר את הישגו מלונדון, ואף קבע שיא עולם חדש בקטגוריית המשקל של עד 85 ק"ג - 396 ק"ג. מרים המשקולות השני שזכה במדליית זהב היה סוחרב מוראדי. בנוסף, סיים מוחמד רזה ברארי במקום השישי, ועלי האשמי סיים במקום השביעי. המתאבקים האיראנים צברו חמש מדליות: חסן יזדאני זכה במדליית זהב, כומייל קאסמי שיפר את הישגו מלונדון וזכה במדליית כסף, ובמדליות ארד זכו חסן רחימי, סעיד עבדוואלי וקאסם רזאי, שאיבד את תוארו מלונדון. שני מתאבקים נוספים סיימו במקום השביעי, עלירזא כרימי וחביבוללה אחלקי. במדליה השמינית, מדליית ארד, זכתה לוחמת הטאקוונדו כימיא עליזאדה זנוזי, שהייתה לאישה האיראנית הראשונה שזוכה במדליה אולימפית.
ספורטאים איראנים נוספים שבלטו בריו דה ז'ניירו כללו את הסייף מוז'טאבה עבדיני שסיים במקום הרביעי בחרב, הקלעיות אלהה אחמדי (מקום השישי בירי ברובה אוויר) ונג'מה חדמאתי (מקום השמיני בירי בשלושה מצבים) ונבחרת הגברים בכדורעף שהעפילה לשלב רבע הגמר, בו הפסידה לאיטליה. הקשתת זהרא נעמתי, המרותקת לכיסא גלגלים וזכתה במשחקים הפאראלימפיים לונדון (2012), השתתפה גם במשחקים אלה, ונשאה את הדגל האיראני בטקס הפתיחה של המשחקים. היא הודחה בסיבוב הראשון. היא הקשתית הראשונה אשר זכתה להשתתף בשתי התחרויות הללו באותה שנה מאז שנת 1996.
חמיד סג'אדי השתתף באולימפיאדת השנייה שלו ורץ למרחק 10,000 מ'. בשנת 2021 הוא מונה לשר הספורט.
איראן באולימפיאדת החורף עריכה
אולימפיאדת החורף הראשונה בה השתתפה איראן הייתה אולימפיאדת קורטינה ד'אמפצו (1956). מאז השתתפה לסירוגין ב-9 אולימפיאדות חורף נוספות, בין 1964 ל-1976 ומאז 1998. האיראנים השתתפו בשני ענפים בלבד, סקי אלפיני וסקי למרחקים, ולא זכו להישגים כלשהם.
השפעת יחסי איראן וישראל עריכה
מאז המהפכה האיראנית ב-1979 (ובפועל, מאז שבה איראן להשתתף במשחקים האולימפיים באולימפיאדת סיאול ב-1988), נמנעים ספורטאיה ממפגש עם ספורטאים ישראלים.
באולימפיאדת אתונה (2004) הוגרל הג'ודוקא אראש מיר-אסמאעילי להתמודד בסיבוב הראשון מול אודי וקס. מיר-אסמאעילי, שזכה לפני כן באליפות העולם והיה אחד המועמדים הבולטים לזכייה במדליה, נפסל לאחר שהתברר כי הוא מעל המשקל המותר. עקב כך עלו סברות כי מיר-אסמאעילי עלה במשקלו בכוונה תחילה, כדי להימנע ממפגש עם הישראלי. סברות אלה התחזקו לאחר שמיר-אסמאעילי עצמו טען כי למרות אימוניו הממושכים העדיף להימנע ממפגש עם הישראלי, לאות הזדהות עם סבלו של העם הפלסטיני. לאחר המשחקים העניקה לו ממשלת איראן סכום של 125 אלף דולרים, בדומה לספורטאים האחרים שזכו במדליית זהב.[1]
באולימפיאדת בייג'ינג (2008), נעדר השחיין מוחמד עלי-רזאי ממשחה המוקדמות ל-100 מטרים בסגנון חזה, בו השתתף גם תום בארי. גורמים במשלחת האיראנית טענו כי עלי-רזאי חלה[2]. יחד עם זאת, באותה אולימפיאדה, שיחקה נבחרת הכדורסל של איראן מול נבחרת רוסיה, אותה אימן הישראלי דייוויד בלאט.
לקראת אולימפיאדת לונדון (2012) הודיע ראש המשלחת האיראנית כי הספורטאים האיראנים יתחרו מול הישראלים אם יעמוד הדבר על הפרק[3], אך לאחר מכן הודיעו באיראן כי דבריו הוצאו מהקשרם והם לא יהיו מוכנים להתמודד נגד ישראל.[4]. בפועל, ההצהרה כלל לא נדרשה לעמוד למבחן המציאות, שכן ספורטאים ישראלים ואיראנים לא הוגרלו להתמודד זה מול זה במשחקים.
מדליות עריכה
 |
ראו גם – מדליות במשחקים האולימפיים |
לפי אולימפיאדה עריכה
באולימפיאדות הקיץ:[5]
| אולימפיאדה | זהב | כסף | ארד | סך הכל |
|---|---|---|---|---|
| אולימפיאדת לונדון (1948) | 0 | 0 | 1 | 1 |
| אולימפיאדת הלסינקי (1952) | 0 | 3 | 4 | 7 |
| אולימפיאדת מלבורן (1956) | 2 | 2 | 1 | 5 |
| אולימפיאדת רומא (1960) | 0 | 1 | 3 | 4 |
| אולימפיאדת טוקיו (1964) | 0 | 0 | 2 | 2 |
| אולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968) | 2 | 1 | 2 | 5 |
| אולימפיאדת מינכן (1972) | 0 | 2 | 1 | 3 |
| אולימפיאדת מונטריאול (1976) | 0 | 1 | 1 | 2 |
| אולימפיאדת מוסקבה (1980) | לא השתתפה | |||
| אולימפיאדת לוס אנג'לס (1984) | ||||
| אולימפיאדת סיאול (1988) | 0 | 1 | 0 | 1 |
| אולימפיאדת ברצלונה (1992) | 0 | 1 | 2 | 3 |
| אולימפיאדת אטלנטה (1996) | 1 | 1 | 1 | 3 |
| אולימפיאדת סידני (2000) | 3 | 0 | 1 | 4 |
| אולימפיאדת אתונה (2004) | 2 | 2 | 2 | 6 |
| אולימפיאדת בייג'ינג (2008) | 1 | 0 | 1 | 2 |
| אולימפיאדת לונדון (2012) | 7 | 5 | 1 | 13 |
| אולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016) | 3 | 1 | 4 | 8 |
| אולימפיאדת טוקיו (2020) | 3 | 2 | 2 | 7 |
| סך הכל | 24 | 23 | 29 | 76 |
לפי ענף עריכה
בענפי הקיץ:[6]
| ענף | זהב | כסף | ארד | סך הכל |
|---|---|---|---|---|
 היאבקות |
11 | 15 | 21 | 47 |
 הרמת משקולות |
9 | 6 | 5 | 20 |
 טאקוונדו |
2 | 1 | 3 | 6 |
 קליעה |
1 | 0 | 0 | 1 |
 קראטה |
1 | 0 | 0 | 1 |
 אתלטיקה |
0 | 1 | 0 | 1 |
| סך הכל | 24 | 23 | 29 | 76 |
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- אתר הוועד האולימפי הלאומי של הרפובליקה האסלאמית של איראן (באנגלית)
- אילן גולדמן, מי רוצה להילחם באיראנים?, באתר הארץ, 10 באוגוסט 2012
הערות שוליים עריכה
- ^ ידיעה ב-USA Today.
- ^ “Illness” prevents Alirezaei from competing with Israeli swimmer in Olympics באתר IranSportsPress.
- ^ איראן: ספורטאינו יתחרו מול ישראלים בלונדון, באתר ynet, 24 ביולי 2012
- ^ איראן: הפרסום שנתחרה בישראלים - "שטני", באתר ynet, 24 ביולי 2012
- ^ "Medals by Games" [מדליות לפי משחקים]. Olympic Analytics (באנגלית). נבדק ב-5 במרץ 2022.
{{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link) - ^ "Medals by Sports" [מדליות לפי ענפי ספורט]. Olympic Analytics (באנגלית). נבדק ב-5 במרץ 2022.
{{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)