אירלנד החדשה
אירלנד החדשה (באנגלית: New Ireland - "ניו איירלנד"; בטוק פיסין: Niu Ailan) הוא אי גדול בארכיפלג ביסמרק שבפפואה גינאה החדשה. שטחו של האי 7,404 קמ"ר, ואורכו של קו החוף 808 ק"מ.
 | |
| נתונים גאוגרפיים | |
|---|---|
| מיקום |
ים ביסמרק  |
| קואורדינטות | 3°20′S 152°00′E / 3.33°S 152°E |
| שטח | 7,405 קילומטר רבוע |
| גובה מרבי | Mount Taron |
| נתונים מדיניים | |
| מדינה |
 פפואה גינאה החדשה |
| אוכלוסייה | 100,000 |
| עיר ראשית |
Kavieng |
  | |
האי הוא הגדול באיי מחוז אירלנד החדשה של פפואה, והוא ממוקם צפונית מזרחית לאי בריטניה החדשה. בין שני האיים מפרידה תעלת ג'ורג' הקדוש. המרכז המנהלי של האי ממוקם בעיר קאביינג הממוקמת בקצהו הצפוני של האי.
גאוגרפיה עריכה
אורכו של האי 360 ק"מ ורוחבו נע בין 10 ק"מ ל-40 ק"מ. מרכז האי הררי. הגבוה בפסגות האי היא ההר טארון ברכס האנס מייר, שגובהה 2,379 מטרים. מרבית שטחי האי מכוסים ביער גשם סבוך. האי נמצא צפונית מערבית לים ביסמרק, בין ים זה לבין האוקיינוס השקט.
היסטוריה עריכה
האי יושב לראשונה לפני כ-33,000 שנים על ידי מתיישבים פפואנים מפפואה גינאה החדשה. לפני כ-3,000 שנים התיישבו באי אנשי הלאפיטה.
בשנת 1616 הגיעו האירופאים הראשונים לאי - המלחים ההולנדים יאקוב לה מייר ווילם שוטרן.
בשנות ה-70 וה-80 של המאה ה-18 ניסה המרקיז דה ריי הצרפתי להקים באי מושבה וקרא לאי "צרפת החדשה". המושבה כשלה וניטשה לאחר זמן קצר ולאחר מות 123 מהמתיישבים.
בין השנים 1885–1914 היה האי חלק מהפרוטקטורט הגרמני - גינאה החדשה הגרמנית. האי עצמו נקרא בתקופה זו בשם "נוימקלנבורג" (Neumecklenburg - מקלנבורג החדשה). המתיישבים הגרמנים התפרנסו בעיקר מגידול מטעי דקלים להפקת קופרה.
לאחר תום מלחמת העולם הראשונה עברה השליטה באי לידי מנדט אוסטרלי.
בשנת 1942, במהלך מלחמת העולם השנייה, נכבש האי על ידי הצי הקיסרי היפני אשר בנה בסיס צי גדול בקאביינג. כוחות צי ארצות הברית לא כבשו את האי בשלהי המלחמה, אלא צרו עליו עד כניעת יפן ב-2 בספטמבר 1945.
תרבות עריכה
מאפיין תרבותי ייחודי של האי הם פסלי הקולאפ המשמשים בטקסי הלוויה וקבורה.
קישורים חיצוניים עריכה
- נתוני האי
- נתוני האי באתר אוניברסיטת לינקופינג
- ההיסטוריה של פפואה גינאה החדשה
- פסל קולאפ, מוזיאון המטרופוליטן לאמנות
- אירלנד החדשה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)